נתניהו באומות המאוחדות
צילום: AP

האומות הממומנות

גם בארצות הברית וגם בישראל נשמעו קולות להפסיק את העברת המימון לאו"ם בעקבות ההחלטה במועצת הביטחון. כאן בודקים: כמה כל מדינה משלמת לאומות המאוחדות, האם יש תקדים למדינה שסירבה לשלם ולמה דינה של ישראל יהיה שונה מזה של איי קומורו או גיניאה ביסאו?
עופר דק
26 בדצמבר 2016
16:16

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע בסוף השבוע כי הורה להפסיק מימון של 30 מיליון שקלים לחמישה מוסדות "עוינים במיוחד נגד ישראל" של האו"ם, בעקבות אימוץ הצעת ההחלטה נגד ההתנחלויות במועצת הביטחון בליל שבת. ההצעה עברה לאחר שארצות הברית לא הטילה עליה וטו, כפי שציפתה ישראל וכפי שנהגו האמריקאים במשך שנים בהצעות מסוג זה. את ההחלטה, שעברה ברוב של 14 מדינות שהצביעו בעדה, העלו ניו זילנד, סנגל, ונצואלה ומלזיה.

לאחר ההצבעה הודיע הסנטור הרפובליקאי לינדזי גראהם כי יוביל מאמץ על-מפלגתי לעצור את המימון האמריקני לאו"ם, או להפחית אותו משמעותית. הסנאטור מדרום קרוליינה הוא יו"ר ועדת המשנה של הסנאט האחראית בין היתר על כספי המימון המועברים לאו"ם. בהמשך הודיע סנאטור רפובליקאי נוסף, טד קרוז, כי שוחח עם נתניהו וכי וושינגטון לא תעביר כספים לאו"ם עד לביטול ההחלטה.

לפי אמנת היסוד של האו"ם, תקציבו של הארגון מגיע מכל המדינות החברות, וזאת בהתבסס על יכולת התשלום שלהן, בהתאם להכנסה הלאומית הגולמית (GNI) שלהן ובהתאמה לחוב חיצוני ולהכנסה לנפש. תרומתה של כל מדינה לתקציב נקבעת על בסיס הערכה המתבצעת אחת לשלוש שנים.

22 אחוז לארה"ב, 0.396 אחוז לישראל

"מדינה שתפסיק לממן את הארגון לא תוכל להצביע בעצרת הכללית של האו"ם", מסביר פרופסור רובי סיבל, מומחה למשפט בינלאומי באוניברסיטה העברית בירושלים ולשעבר היועץ המשפטי של משרד החוץ. "נתניהו לא פירט בדבריו, אבל בנוסף להקצבה הבסיסית למימון הכללי, יש הקצבות באופן וולונטרי לארגונים מסויימים של האו"ם", אומר סיבל.

הארגון קבע רף עליון ותחתון לתשלום, כאשר התקרה כיום עומדת על 22 אחוזים, לאחר שירדה מ-25 אחוזים בשנת 2000. למדינות העניות ביותר נקבע טווח שנע בין אלפית אחוז למאית אחוז מתקציב הארגון כולו. ארצות הברית היא היחידה שמגיעה לרף 22 האחוזים. תקציבו השנתי של האו"ם בין 2014 ל-2017 הוא 2.7 מיליארד דולר, כשבנוסף לאמריקאים התורמות העיקריות ב-2015 היו יפן, גרמניה, צרפת, סין ובריטניה. חלקה של ישראל בתקציב בשנה שעברה על 0.396 אחוז, כ-11 מיליון דולר.

העצרת הכללית של האוהעצרת הכללית של האו"ם (צילום: AP)

גבריאלה שלו, לשעבר שגרירת ישראל באו"ם, מציינת: "במערכת הבחירות שקדמה לנשיאות הראשונה של אובמה בסוף 2008, התמודד מולו מקיין שאמר שצריך להקים או"ם אחר, שאין בו כל כך הרבה מדינות עוינות למערב אלא או"ם של העולם הדמוקרטי. אני חושבת שזה נפל על אוזניים קשובות אצל חלק מאזרחי ארה"ב,

אבל ממשל אובמה שינה את המדיניות כלפי האו"ם. ארה"ב שילמה כמחצית מחוב עצום של כ-2 מיליארד דולר וניסתה לשפר את היחסים הלא טובים שהיו בין האו"ם לבין המעצמה הגדולה בעולם. אם הדבר הזה יתהפך זה רע לעולם וזה רע לישראל״.

הכל נסגר מאחורי הקלעים

סעיף 19 לאמנה קובע כי מדינה שמפגרת בתשלומים תאבד את זכות ההצבעה בעצרת הכללית, אם הסכום שהיא חייבת שווה או עולה על סכום התשלומים שהיה עליה להעביר בשנתיים הקודמות. "יש כמה מדינות אפריקאיות מסכנות שאין להן כסף, ולא משתתפות במימון. להן סולחים ונותנים להמשיך להצביע", אומר סיבל, "אבל לי לא ידוע על מדינה אמידה שהפסיקה המימון מטעמים שאינם מצוקה כלכלית". כך, למשל, ב-2015 אישר האו"ם לחמש מדינות לשמור על זכות ההצבעה בעצרת הכללית: איי קומורו, גינאה ביסאו, סאו טומה ופרינסיפה, תימן וסומליה, מכיוון שאי יכולתן לעמוד בתשלומים היא בשל נסיבות 'שמעבר לשליטתן'.

"נושאי המימון מוכרעים תמיד בהסכמות מאחורי הקלעים", מוסיף סיבל, "והתקציב נקבע תמיד בתיאום עם וושינגטון. המימון לא פופולארי בקונגרס, למעט כמה חברי קונגרס שרואים במימון הישג ראוי, ואני מניח שניתן לגייס רוב להפסקתו. האמריקאים יצטרכו להחליט האם הם רוצים באמת לנקוט בצעד הזה. ישנו המקרה של דרום אפריקה, שלא הצביעה בעקבות החלטת העצרת הכללית (בתקופת האפרטהייד, ע.ד.) ולכן גם הקפיאה את המימון. הם אמרו שלא ישלמו ללא זכות הצבעה, אך נשארו חברים באו"ם".

שלו, שדעותיה הפוליטיות מתונות, מבקשת להזכיר: "אנחנו חוזרים עכשיו לאו"ם שמום של בן גוריון, אבל צריך לזכור שאלמלא האו"ם גם מדינת ישראל לא הייתה קמה. היחסים שלנו לא מתמצים בזה שאנו משלמים לאו"ם - אנחנו רוצים להיות מדינה שהיא חברה ככל המדינות האחרות במוסד הזה. אנחנו מסתייעים באו"ם ומסייעים לאו"ם, מתגייסים לקטסטרופות בינלאומיות, אם כי אנחנו נותנים בוודאי הרבה יותר ממה שאנחנו מקבלים. אבל האלטרנטיבה היא נוראית - זה להיות עוד יותר מנודים ממה שאנחנו. אי אפשר להיות חברים במוסד בינלאומי ולא לשלם את חלקנו".

לעומתה, דורי גולד, שהיה בעבר השגריר באו"ם ועד לאחרונה מנכ"ל משרד החוץ תחת בנימין נתניהו, מסרב להתרגש מהצעד: "יש כל מיני גופים בתוך האו"ם. ישנם מיסים שנתיים שישראל משלמת, ישנם גופים שונים שמבקשים סיוע. אני לא יודע אם זה יפגע בנו. ההחלטה לאילו גופים לתת תקציב שייכת למדינות". סיבל מסכם בפסימיות: "המימון הישראלי זניח, אבל אין לי ספק שאם נפסיק לממן, ישללו לנו את זכות ההצבעה".