צילום: אי-פי

הזגזוג באסטרטגיה והרווח של ישראל: 3 הערות על חיסול סולימאני

הנשיא טרמפ ייקלע בסבירות גבוהה למצב של אופציות בינאריות ללא מרחב תמרון - לצאת מעיראק או להיקלע לעימות • והאם ישראל תרוויח מהמהלך האמריקני? שלוש הערות על חיסול מפקד כוח קודס קאסם סולימאני
מואב ורדי
05 בינואר 2020
11:56

כמה נקודות על ההשלכות של חיסול קאסם סולימאני:

1. הדילמה של טראמפ:

מנהיגים לא אוהבים להיקלע למצב של אופציות בינאריות. הם תמיד מעדיפים מרחב פעולה רחב מבלי להיות מחויבים רק לאחת משתי אפשרויות. התגובה האיראנית לחיסול סולימאני עלולה להעמיד את טראמפ בפני דילמה כמעט בינארית – לצאת מעיראק, או להיכנס לעימות צבאי מול איראן. איראן הכריזה אתמול באופן גלוי וברור על היעד – להוציא את ארה"ב מעיראק. לא יהיה זה מפתיע אם נראה את האיראנים מתחילים לתקוף את הכוחות האמריקנים, המונים 5,000 חיילים בעיראק.

הציוץ של טראמפ הלילה לא משאיר מקום לספק לכאורה – הוא לא מתכוון להבליג. אבל כדאי לזכור שני דברים: 1. אם וכאשר יתחילו לחזור ארונות של חיילים אמריקנים מעיראק – טראמפ יכול להחליט להתקפל ולצאת משם. זו הרי העמדה הבסיסית שלו - הוא לא מאמין בתועלת של נוכחות אמריקנית בעיראק, עוד לפני כל המשבר הנוכחי. 2. לאיראן יש דרך נוספת להוציא את ארה"ב מעיראק – דרך מדינית. יש עכשיו מאבק סמוי אך אדיר על מי ישלוט בעיראק. ההפגנות האזרחיות ההמוניות בחודשיים האחרונים הביאו להתפטרות ראש הממשלה. מנהיגי המיליציות השיעיות פועלים כדי שלממשלה ימונו אנשים משלהם. ייתכן מצב שבו הממשלה בעיראק תגיד לארה"ב: תודה רבה, איננו זקוקים לשירותכם יותר. מבקשים שתעזבו.

הציבור העיראקי, בחלקים גדולים שלו, שונא את המיליציות השיעיות. בהפגנות המחאה האחרונות המיליציות פשוט ירו למוות במפגינים. צריך להבין שחלק לא קטן מסיפור ההתקפות של אנשי המיליציות נגד השגרירות האמריקאית בבגדד בשבוע שעבר, נועד כדי להסית את תשומת הלב של הציבור העיראקי מהזעם נגד המיליציות - לזעם נגד ארה"ב שנוכחותה מביאה לכאורה לפגיעה בביטחון.

2. היעדר אסטרטגיה:

יש שלוש דרכים להתעמת מול איראן: לחץ כלכלי, לחץ מדיני, ולחץ צבאי. טראמפ הרי לא רוצה ולא רצה עימות צבאי עם איראן. והוא בחר רק באפשרות הכלכלית. היה לו תסריט: הוא יפרוש מהסכם הגרעין, כדי להטיל סנקציות כלכליות על איראן – וזה יביא את איראן לשולחן המו"מ כדי להסכים לוויתורים משמעותיים בתוכנית הגרעין. האמריקנים גם נתנו לאסטרטגיה הזו שם: Maximum Pressure. 

אלא שהאיראנים פשוט לא שיחקו לפי התסריט הזה: דבר ראשון, במקום להיות מורתעים הם דווקא החלו להפר את הסכם הגרעין, ולהתקדם בתוכנית הגרעין שלהם. דבר שני, הם לא נכנעו בגלל הלחץ הכלכלי ולא מוכנים למו"מ. והדבר השלישי והכי חשוב: איראן החלה בפעולות צבאיות נגד סעודיה ומדינות המפרץ, מה שהביא בהמשך להרג האזרח האמריקני בבסיס העיראקי, מה שהביא להחלטה על חיסול סולימאני, מה שמעמיד עכשיו את נשיא ארה"ב על סיפו של עימות צבאי מול איראן – דבר שהוא ממש לא רצה בו.

הרעיון הכללי של טראמפ היה ללחוץ על איראן ובמקביל לצמצם את הנוכחות של ארה"ב במזרח התיכון. נכון לעכשיו הרעיון הזה לא עובד.

3. ישראל:

נגיד בזהירות שבחיסול של סולימאני טראמפ עשה שירות אדיר לישראל: א. סולק האדריכל של החזית מול ישראל – חיזבאללה בלבנון, הכוחות הפרו איראנים בסוריה. היכולת האופרטיבית של המערך הזה צפוייה לספוג פגיעה כתוצאה מהיעדרותו של סולימאני. ב. הרמטכ"ל כוכבי אמר בשבוע שעבר שבסבירות גבוהה יהיה עימות בין איראן לישראל בשנה הקרובה. כעת בעקבות החיסול, האיראנים עשויים להיות טרודים יותר בתגובה מול ארה"ב ופחות בתגובה מול ישראל.

אבל, וזה אבל גדול, לא כדאי להתנבא. ראשית, לכל אדם יש תחליף כידוע, ומעבר לכך - המאמץ האסטרטגי הזה של איראן להקים חזית מול ישראל הוא לא עניין של גחמה של סולימאני, זה עניין אסטרטגי שלא צפוי להיפסק. שנית, דווקא לאור האיומים המפורשים של טראמפ בתגובה חריפה על תקיפה איראנית נגד כוחות אמריקנים, ייתכן שבטהראן יחליטו שפעולה נגד מטרה ישראלית (בארץ או בחו"ל) תקטין את האפשרות לתגובה חריפה של ארה"ב נגד איראן. ותגובה ישראלית, עדיין, תהיה פחות משמעותית מתגובה אמריקנית.