עומר צפריר

כאן סין | הנער הישראלי שמתאמן בשנגחאי כל הדרך לאולימפיאדה

לעומר צפריר בן ה-14 יש חלום: לעמוד על הפודיום באולימפיאדה עם דגל ישראל ומדלית זהב בטריאתלון. בינתיים הוא גר עם המשפחה בשנגחאי, מדבר סינית ומוערך בבית הספר, אבל עדיין לא התרגל לאוכל המקומי ומתגעגע לחברים
מערכת כאן
03 בפברואר 2020
10:04

חייהם של צעירים טיפוסיים בגיל ההתבגרות לרוב מתאפיינים בנסיונות כושלים להתעורר מוקדם לבית הספר, בילוי של רוב שעות היום ברשתות חברתיות וחוסר עניין בלימודים.

אבל עומר צפריר בן ה- 14 אינו נער שגרתי; בכל בוקר, במקום להגיע בשנייה האחרונה לפני הצלצול הראשון, קם  עומר ברבע ל-6 בבוקר ומגיע שעה וחצי לפני הלימודים בשביל להספיק את שחיית הבוקר שלו. אחר הצהריים, במקום לשבת מול הטלוויזיה אחרי הלימודים או לחקות ריקוד חדש בטיק טוק - הוא רוכב, רץ, או הולך לחדר כושר. סדר יום לא שגרתי של נער המכוון הכי גבוה שאפשר באחד מענפי הספורט התובעניים ביותר - הטריאתלון.

הוא הגיע לשגרת אימונים כזו לאחר שבגיל 9, כשהחל להתאמן,  הגיע למסקנה כי "זה לא מקצועי מספיק" עבורו - "ידעתי שאני רוצה להגיע ליעדים גבוהים יותר". תוסיפו לכך שאת שגרת היום-יום הזו הוא עושה בשפה אחרת ותרבות שונה לחלוטין - בשנגחאי, סין. "הייתי צריך להתאים את עצמי לחיים החדשים" הוא נזכר: הרילוקיישן של משפחתו זרקה את עומר למים העמוקים, אבל כמו שחיין טוב הוא לא טבע, אלא מתאושש ושוחה בכל הכח. ההסתגלות הראשונית לשפה, לאנשים ולמנהגים השונים הייתה לא פשוטה עבורו, אבל כמו בטריאתלון, עומר לא מפחד מאתגרים. כיום, הוא מתחרה בתחרות הנקראת "ספרינט דיסטנס", המשלבת 750 מטר שחייה בים או באגם, רכיבה של 20 ק"מ באופניים ישר לאחר מכן והחלפה לריצה של 5 ק"מ לסיום.

עומר הוא בין הצעירים בגילו שמתחרים מולו, מרביתם בוגרים ממנו בכמה שנים טובות. הוא עושה טריאתלונים מכיתה ב' ומתחרה ב- 11 תחרויות מדי שנה."זה קשה פיזית, התחרות עצמה קשה. יש לך לחצים, איזה מקום אתה. הלחץ עצמו קשה, והמרחק די ארוך" הוא מסביר, על רקע המדליות והגביעים שמונחים אצלו בחדר.

הוא אמנם נהנה מאוד מהעיסוק שלו אך לטענתו "חסרה פה אווירה של טריאתלון", והוא מתגעגע לאווירה המשותפת בארץ עם בני גילו: "בארץ היו הרבה יותר ילדים, אז היו לי חברים בתוך התחרות עצמה". הגעגועים והאהבה לארץ לא נשכחים ותוך כדי שהוא רץ ברחובות שנגחאי, הוא חולם לייצג יום אחד את המדינה שלו באולימפיאדה. החלום לא נפסק בשנגחאי עבור עומר, שמכוון הכי רחוק שאפשר: "אני מדמיין שאני עומד על הפדיום עם דגל ישראל, מקום ראשון באולימפיאדה".