שחקן קבוצת קנזס סיטי טראוויס קלסי
צילום: רויטרס

אין על כדורגל, אבל אפשר ללמוד כמה דברים מהפוטבול

כדורגל הוא אומנם המשחק הפופולרי ביותר בעולם, אך ספק אם נראה שם הישג כמו זה של קנזס סיטי בסופרבול האחרון | יומן ספורט
יואב בורוביץ', פרשנות
04 בפברואר 2020
17:22

כל משחק הוא ייחודי, ובוודאי שכל ענף ספורט הוא לגמרי ייחודי. לכן אין טעם להשוות בין משחקים וענפי ספורט שונים. ובכל זאת, יש שני ענפי ספורט הנקראים "פוטבול". האחד הוא הכדורגל המוכר לכולנו, והשני הוא הפוטבול, שגם מוכר לכולנו, אבל הוא נאהב וזוכה לפופולריות רבה בעיקר בארצות הברית.

אחרי 50 שנה: קנזס סיטי זכתה בסופרבול

אני מאוד אוהב פוטבול. התאהבתי במשחק בילדותי, שנים ספורות לאחר שהתאהבתי בכדורגל. בחיים לא השוויתי בין שני הענפים. אני אוהב כדורגל יותר, אבל לעיתים אני מקנא בפוטבול. משחק פוטבול הוא יותר מורכב, ארוך ומרובד ממשחק כדורגל. הוא גם יותר מתאים למדיום הטלוויזיוני. יש בו יותר שחקנים, וגם לרוב קיימים בו יותר קווי עלילה.


ועדיין, יש סיבה לכך שכדורגל הוא המשחק האהוב בעולם. אולי זו הפשטות. אולי זה היופי שלעיתים כמעט לא אנושי. יש משהו בכדורגל שאי אפשר להעתיק או למצוא בשום משחק אחר.

לאחר שאמרתי שאין טעם בהשוואה בין ענפי ספורט, עדיין הייתי רוצה לאמץ כמה דברים מהפוטבול – וגם דברים מסביב למשחק – שאני חושב שבהחלט יכולים לסייע למשחק הכדורגל ולתרבותו.

1.  משחק הוא אירוע "גדול מהחיים" 

כשאתה הולך למשחק פוטבול, או אפילו צופה בו בטלוויזיה, אתה לרוב חש שאתה חלק מאירוע ענק. האצטדיונים (כמעט) תמיד מלאים, אוהדים עושים "על האש" (טיילגייטינג) ומשתכרים במשך שעות לפני המשחק בחניוני הענק שבסמוך לאצטדיון, במגרש עצמו יש מסכי הענק, רמקולים, הפעלות לקהל, וההופעות מעניקות תחושה שאתה לא רק חלק מאירוע ספורטיבי, אלא גם חלק מאירוע תרבותי וקהילתי משמעותי ביותר. אתה חלק מ"ספקטקל".

כשאתה הולך לצפות בכדורגל, כמעט תמיד כל מה שיש לך הוא המשחק. מסביבו ובנוסף לו אין כלום. אולי כך מעדיפים מרבית אוהדי הכדורגל, אבל האמת היא שהם לא מכירים משהו אחר. מה שבטוח הוא שבמשחקי כדורגל רבים מדי היציעים לא קרובים להיות מלאים.

אז אולי הקהל בעצם כן רוצה יותר, גם אם הוא לא אומר זאת. כדאי לנסות לתת לו קצת יותר. 

2.  הפוטבול משתמש בשיפוט באמצעות הווידאו בצורה טובה בהרבה 

ה-VAR למעשה התחיל עם הפוטבול לפני כמעט 30 שנה. למרות שיש שופטים רבים על כר הדשא, ב-NFL הבינו שעדיין קיימות טעויות רבות, וכי שימוש בעדות מצולמת מיידית יצמצם אותן כמעט לחלוטין. ברור שגם בפוטבול היו לא מעט טעויות ושערוריות גם לאחר השימוש ב-VAR, ועדיין מה שאני אוהב שם זה שהשופט הראשי תמיד ניגש למוניטור בעצמו וחוקר את המקרה. והכי חשוב: מייד לאחר שהוא מקבל החלטה, הוא מסביר אותה באמצעות מיקרופון שמוצמד לו לדש הבגד לכל הצופים באצטדיון ובטלוויזיה. וכך המשחק יכול להימשך – לאחר שכולם הבינו את החלטת השופט.

כשאתה הולך לצפות בכדורגל, כמעט תמיד כל מה שיש לך הוא המשחק. מסביבו ובנוסף לו אין כלום. אולי כך מעדיפים מרבית אוהדי הכדורגל, אבל האמת היא שהם לא מכירים משהו אחר

בכדורגל פעמים רבות מאוד השופט בכלל לא ניגש למוניטור, והוא למעשה מאבד מסמכותו כאשר שופטי ה-VAR מקבלים החלטה בעצמם. לאחר מכן לא מתבצע שום הליך של הסבר לצופים. פעמים רבות אני יושב באצטדיון ולא מבין מדוע הוחלט כך או אחרת על ידי שופטי ה-VAR. זה לא תקין.

הפוטבול גם מאפשר למאמנים לערער על החלטות מסוימות – דבר שבכדורגל לא מתאפשר. לדעתי גם את זה כדאי לנסות. 

3.  אמון במאמנים 

אנדי ריד, שהוליך את קנזס סיטי צ'יפס לאליפות ראשונה מזה 50 שנה, מאמן בקבוצה זו עונתו השביעית. לפני כן הוא אימן את פילדלפיה איגלס, מבלי לזכות איתה באליפות, במשך 13 שנה. ביל בליצ'יק, המאמן האגדי של ניו אינגלנד פטריוטס, שזכה איתה בשש אליפויות, מאמן בשורותיה כמעט 20 שנה. מייק טומלין מאמן בפיטסבורג כמעט 13 שנה. שון פייטון מאמן את ניו אורלינס כמעט 14 שנה. ג'ון הארבו מאמן את בולטימור כמעט 12 שנה. פיט קרול מאמן את סיאטל כמעט 10 שנים.

איפה בכדורגל תראו כזו המשכיות בעמדה המקצועית החשובה מכולן?

אלכס פרגוסון האגדי אומנם אימן את מנצ'סטר יונייטד במשך 27 עונות, אך מאז שפרש ב-2013 אימנו את השדים האדומים חמישה מאמנים שונים, וזה – לצערנו הרב – פחות או יותר הסטנדרט בעולם הכדורגל – גם ברמות הגבוהות ביותר. ריאל מדריד, המועדון המעוטר ביותר בתולדות הכדורגל העולמי, החליף 16 מאמנים ב-16 השנים האחרונות. ברצלונה, מאז עזיבת פפ גווארדיולה לפני 7.5 שנים, החליפה חמישה מאמנים. צ'לסי בעידן רומן אברמוביץ', על אף הצלחות מקצועיות משמעותיות ביותר (חמש אליפויות פרמייר ליג, חמש זכיות בגביע האנגלי, זכייה בליגת האלופות, זכייה בליגה האירופית), העסיקה 16 מאמנים.

ואלה עוד מועדונים גדולים ומצליחים. במועדונים קטנים יותר ומצליחים פחות מחליפים מאמנים לעיתים הרבה יותר תכופות.

אין ספק כי חילופי המאמנים הללו מונעים משיטת משחק להתגבש, וגם מחרבים קצת את תרבות הכדורגל. כי ברור שתפקיד המאמן הוא קריטי ליצירת סגנון משחק, תרבות וחיבור בין קהילה לבין מועדון.

ב-NFL בוחרים לרוב להישאר עם מאמנים במשך שנים, גם אם הם לא זוכים באליפויות רבות, בגלל שמבינים שמדובר באנשי מקצוע מהמעולים בעולם. ואם אתה מספיק מאמין במאמן כדי למנות אותו ולתת לו אחריות גדולה, אז גם חשוב שתיתן לו את הזמן לעבוד ולהשתית את הבנת המשחק והפילוסופיה שלו – על המגרש ומחוצה לו. בסופו של דבר זה מביא לרמת משחק הרבה יותר גבוהה, ומייצר קבוצות הרבה יותר מאופיינות, וארגונים הרבה יותר מסודרים ומצליחים. 

4.  שוויוניות ותחרותיות

ליגת ה-NFL למעשה המציאה את רעיון תקרת השכר ואת החתירה הבלתי פוסקת לליגה תחרותית, שבה לכל קבוצה יש סיכוי להתחרות ברמות הגבוהות – לא משנה אם היא מניו יורק או מעיירה קטנטנה ומנומנמת (למעט כשהפאקרס משחקים) כמו גרין ביי. כך מתקבלת ליגה הרבה יותר מעניינת ותחרותית, ולמעשה נוצרת תקווה לכל אוהדי הקבוצות כמעט מדי שנה.

רשויות הכדורגל מוכרחות למצוא דרכים לקדם תחרותיות. זה גם משרת כמעט את כל אוהדי המשחק והקבוצות, וזה גם מביא לליגה הרבה יותר משגשגת – ולראייה ה-NFL

בכדורגל, למרבית הקבוצות אין צ'אנס להתחרות על תארים מול קבוצות הענק. פערי השכר והכישרון פשוט עצומים מדי. לכן אנחנו רואים קבוצות ענק בליגות גדולות באירופה זוכות באליפות כמעט מדי שנה.

רשויות הכדורגל מוכרחות למצוא דרכים לקדם תחרותיות. זה גם משרת כמעט את כל אוהדי המשחק והקבוצות, וזה גם מביא לליגה הרבה יותר משגשגת – ולראייה ה-NFL, למרות שהיא פופולרית רק בארצות הברית, היא ליגת הספורט הרווחית ביותר בעולם, עם רייטינג פסיכי במרבית משחקיה ואצטדיונים מפוצצים.

זה קורה בגלל שכל האוהדים יודעים שהכול פתוח במשחק הזה, וכמעט שום דבר לא ידוע מראש. לכן ראינו השבוע קבוצה כמו קנזס סיטי זוכה בסופרבול.

תגיות:
כדורגל