חוברת תקציב
צילום: יונתן זינדל, פלאש90

דבר אחד ברור מתוצאות הבחירות: הגיע הזמן לתקציב חירום

ככל שהיכולת של נתניהו או גנץ להרכיב ממשלה הופכת לקטנה יותר, המחיר הכלכלי נעשה כבד יותר. אמנם אנחנו רק בתחילתה של 2020, אבל שעון החול של תקציב המדינה מתחיל לאזול, והפגיעה העיקרית תהיה בשירותים שהממשלה נותנת לציבור. זה הרגע שבו חברי הכנסת הנבחרים צריכים לפעול ביצירתיות ובמהירות | חיות כיס
שאול אמסטרדמסקי | פרשנות
06 במרץ 2020
12:30

ככל שתוצאות האמת של הבחירות הופכות להיות ברורות יותר, והיכולת של בנימין נתניהו או בני גנץ להרכיב ממשלה הופכת לקטנה יותר, המחיר הכלכלי נעשה כבד יותר. נכון לרגע זה, משרדי הממשלה צריכים להתמודד עם מחסור של בערך 15 מיליארד שקל בתקציבים שלהם. המצוקה הזו הופכת קשה יותר ככל שהאפשרות לממשלה קבועה מתרחקת. אם נתניהו או גנץ אכן יתקשו להקים ממשלה, יגיע הזמן לחשוב על פתרון יצירתי לתקציב המדינה עד שתוקם ממשלה קבועה.

החלק הבא הוא קצת טכני, אבל אין ברירה. זה הולך ככה: תקציב המדינה לשנת 2019 היה 397 מיליארד שקל, הכול כולל הכול. תקציב המדינה לשנת 2020 היה אמור להיות 412 מיליארד שקל, כלומר גידול של 15 מיליארד שקל משנה לשנה.

גם ככה זה היה לחוץ. כי בפועל שרי הממשלה הבטיחו לציבור הבטחות שהיו שוות בסך הכול 421 מיליארד שקל, כך שאפילו אם הייתה ממשלה קבועה, היא הייתה צריכה לקצץ 9 מיליארד שקל (או להגדיל את הגירעון - הפער בין ההוצאות להכנסות). אבל אין ממשלה קבועה, ולכן אין למשרדי הממשלה תקציב של 421 מיליארד שקל. למען האמת, גם תקציב של 412 מיליארד אין לה. יש לה רק את ה-397 מיליארד שקל של השנה שעברה. כלומר, חסרים להם לפחות 15 מיליארד שקל בשביל לתת שירות נאות לציבור. בשביל להבין למה זה קרה, צריך להבין מה זה בכלל תקציב המדינה.

בהיעדר ממשלה נבחרת, כזו שזכתה לאמון הכנסת, לא ניתן לבנות תקציב. במגירות אגף התקציבים במשרד האוצר יש כבר המון הצעות מוכנות, אבל אין נבחרי ציבור שיאשרו אותן

תקציב המדינה הוא ספר סדרי העדיפויות של הממשלה, כל ממשלה. זה ספר עב כרס של מאות עמודים מלאים בטבלאות ארוכות והמון מספרים, שבסופו של דבר מספרים סיפור מאוד פשוט: מי מקבל יותר - הביטחון או החינוךהבריאות או הרווחה? התשתיות או הגנת הסביבה? השוטרים או הכבאים? המורים או העובדים הסוציאלים? הנכים או חברות הענק?

תקציב המדינה הוא בעצם הצעת חוק ממשלתית. אגף התקציבים במשרד האוצר בונה את הצעת החוק הזו לאורך השנה יחד עם משרדי הממשלה השונים. שר האוצר מביא את הצעת החוק הזו לממשלה. שם שרי הממשלה רבים קצת עם שר האוצר והפקידים, ומעמידים פנים כאילו הם הולכים לפרוש מהקואליציה אם לא יקבלו תקציבים. בסוף כולם סוגרים דילים ומצביעים בעד, ואז הצעת החוק מגיעה לכנסת. הכנסת צריכה לאשר את הצעת החוק הזו בשלוש קריאות, כמו כל חוק. אם היא לא עושה את זה עד הדד-ליין שקבוע בחוק - סוף השנה - היא מתפזרת. קל.

בהיעדר ממשלה נבחרת, כזו שזכתה לאמון הכנסת, לא ניתן לבנות תקציב. במגירות אגף התקציבים במשרד האוצר יש כבר המון הצעות מוכנות, אבל אין נבחרי ציבור שיאשרו אותן. ובלי ממשלה נבחרת קבועה, אין מה להביא לאישור הכנסת. ובלי אישור הכנסת, אין תקציב ואין סדרי עדיפויות.

וכך הגענו למצב שמשרדי הממשלה פועלים בעצם על בסיס תקציב 2019, שהוא התקציב האחרון שאושר על ידי הכנסת והממשלה. זה מה שקובע החוק. לוקחים את תקציב 2019, מחלקים ל-12 מנות שוות, ומתחילים לחלק. קודם כל מחזירים את כל החובות שהממשלה חייבת על אגרות החוב שהיא הנפיקה (סדר גודל של 80 מיליארד שקל בשנה), אחר כך משלמים את כל המשכורות של עובדי המדינה, שהרי הם ממשיכים לעבוד (סדר גודל של כ-180 מיליארד שקל בשנה), אחר כך משלמים את כל מה שהממשלה כבר התחייבה לשלם לספקים שלה בחוזים חתומים - טנקים שקנינו, קרונות של רכבת, כיתות לימוד, ציוד משרדי, מה שזה לא יהיה. רק בסוף בסוף, את הכסף שנותר מחלקים לפעילות השוטפת. מי שעושה את זה הוא החשב הכללי, והחוק לא מגדיר בדיוק איך הוא אמור לעשות את זה. אם הוא מחליט לנכון, הוא יכול להחליט לתת יותר לביטחון על חשבון הרווחה. או להיפך. 

תקציב 2019 התאים ל-2019. ב-2020 המציאות השתנתה. כ-200 אלף ילדים נולדים בישראל בשנה, עשרות אלפי ישראלים חוצים את גיל 65 והופכים זקנים (לפחות על פי ההגדרה בחוק), יש יותר נכים, יותר מקבלי קצבאות. השינויים הדמוגרפיים האלה, יחד עם שינויים נוספים במשק, מחייבים הגדלה של התקציב. זה אומר יותר כיתות, יותר משמרות בבתי החולים, יותר תקציבי רווחה, יותר כבישים ורכבות. אבל כשהאוכלוסייה גדלה והתקציב לא, המשמעות היא שהשירותים שהממשלה נותנת לציבור - נשחקים.

זה בדיוק מה שקורה עכשיו. אין מספיק כסף למספיק כיתות לימוד, אין מספיק כסף למספיק שירותי בריאות, אין מספיק כסף למספיק תחזוקת כבישים, וכך המצב גם בכל שירות ציבורי אחר שאפשר לחשוב עליו. פרויקטים מוקפאים, תוכניות שהיו אמורות להתחיל נידחות או מבוטלות, ומי שאמורים ליהנות מהשירותים האלה סובלים.

איך פותרים את זה?

לפני הסיבוב השלישי של הבחירות, במשרד האוצר קיוו ששנת 2020 תהיה שידור חוזר של 2015. גם אז היו בחירות, וגם אז לא היה תקציב מאושר, ובסופו של דבר, בחודש נובמבר, הסיוט הזה נגמר. הכנסת העבירה את התקציב בשלוש קריאות, ובדצמבר משרד האוצר חילק למשרדי הממשלה את מרבית הכסף שהיה חסר להם, והמצוקה נפתרה. אבל עכשיו, אם תוצאות האמת לא יאפשרו להרכיב ממשלה, שום דבר לא יקרה עד נובמבר, וגם לא עד דצמבר, ולמעשה שנת 2020 תהיה שנה שלמה בלי תקציב. ואם זה יקרה, זו תהיה הפעם הראשונה בהיסטוריה של המשק הישראלי שקורה דבר כזה. וזה לא טוב. זה לא טוב, בין היתר, כי זה אומר שגם שנת 2021 תיפתח בלי תקציב, ושגם היא תהיה על בסיס תקציב 2019, כלומר פער של שנתיים שלמות. זה לא משהו שהישראלים יכולים להרשות לעצמם.

כל מה שצריך לעשות זה לבנות תקציב לשנת 2020 - בואו נקרא לו "תקציב חירום" - ולהביא אותו לכנסת לדיון. הרי יש כנסת, הרגע בחרנו חברי כנסת. הם יושבים שם מבלי לעשות כלום. אז שיעשו את זה

איך פותרים את זה? זה בדיוק החלק שבו נדרשת קצת יצירתיות, אבל לא הרבה. כאמור, בשביל לאשר תקציב צריך לאשר אותו קודם בממשלה ואז להביא אותו לכנסת, ואם אין ממשלה נבחרת - אין מה להביא לדיון בכנסת. אבל רגע, במדינת ישראל הכנסת היא הריבון, לא הממשלה. כל מה שצריך לעשות זה לבנות תקציב לשנת 2020 - בואו נקרא לו "תקציב חירום" - ולהביא אותו לכנסת לדיון. הרי יש כנסת, הרגע בחרנו חברי כנסת. הם יושבים שם מבלי לעשות כלום. אז שיעשו את זה.

זו לא תהיה משימה פשוטה. צריך לתת תוקף משפטי למהלך כזה, ואולי אפילו לשנות קצת את החוק, אבל זה מחויב המציאות. לא צריך לעשות קסמים בתקציב הזה, פשוט להגדיל את תקציבי המשרדים באופן יחסי כך שהתקציב כולו יגדל מ-397 מיליארד ל-412 מיליארד שקל, וזהו. באופן הכי טיפש שיש, מבלי להגדיר מחדש את סדרי העדיפויות שדיברתי עליהם מקודם. כל סטיה מזה תצית דיון אין-סופי בכנסת שאי אפשר יהיה לצאת ממנו, אבל הגדלה פשוטה של התקציב מבלי לשנות את סדרי העדיפויות דווקא תוכל לעבור בכנסת בקלות יחסית. איזו מפלגה תרצה להצטייר בעיני בוחריה בתור המפלגה שבגללה הציבור לא יכול לקבל שירותים ניאותים מהממשלה?

אני לא יודע אם כבר הגענו לרגע שבו ברור לכל ששום ממשלה לא תצא מתוצאות הבחירות האלה. אני כן יודע ששעון החול של התקציב מתחיל לאזול, על אף שאנחנו רק בתחילת השנה. תהליך כזה לוקח זמן, ודיון כזה בכנסת לוקח זמן - צריך להתניע מהלך כזה עכשיו. אחרת, כולנו סתם נשלם את המחיר.