שר האוצר משה כחלון ומנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד
צילום: הדס פרוש, פלאש 90

במשרד האוצר ישנים על האף בזמן שהציבור זקוק להסברים

כשחלק ניכר מהמשק נפגע ממשבר הקורונה, באוצר צריכים לעבור לנוהל משה בר סימן טוב - לפזר את אי הוודאות כמה שרק אפשר, לקבל החלטות קונקרטיות וברורות ולנמק אותן בצורה שקופה | דעה
שאול אמסטרדמסקי, דעה
16 במרץ 2020
09:38

איך בכירי משרדי הממשלה אמורים לקבל עכשיו החלטות? כפי שאמר בצדק ראש הממשלה, מדינת ישראל מתמודדת כעת עם משהו שמעולם לא התמודדה איתו בעבר. זו טריטוריה ללא מפה. המצפן לנווט לפיו צריך להיות מצפן רעיוני, כי אין לנו ניסיון מועיל מן העבר, אין לנו מספיק מידע על ההווה (בעיקר אין מספיק מידע על הווירוס), ואין לנו שום מודיעין על העתיד.

אני רוצה להציע מצפן רעיוני כזה.

כשבכירי משרד הבריאות או משרד האוצר, ראש הממשלה ופוליטיקאים בכירים אחרים, יושבים ושוקלים אם להטיל צעד קיצוני כזה או אחר על המשק - הסגר, עוצר, השבתה מלאה, סגירת התחבורה הציבורית, מה שזה לא יהיה - וזה נראה להם צעד קיצוני מדי, שינסו לחשוב רגע על ההחלטות שקיבלו בחודש האחרון.

על אף שזה מרגיש כמו נצח, ההחלטה שכל ישראלי שחוזר מכל מדינה מחו״ל ייכנס אוטומטית לבידוד של שבועיים התקבלה לפני שבוע בלבד. כן, שבוע בלבד. זוכרים את הדילמות שקדמו להחלטה הזו? זה יפגע ביחסים עם ארצות הברית, זה יהרוס את הכלכלה, זה ייצור פאניקה, זה יהרוס סופית את ענפי התיירות והתעופה.

משרד הבריאות רצה לקבל את ההחלטה הזו קודם, אבל היא נדחתה ביום-יומיים, לאחר דיונים קדחתניים במשרד ראש הממשלה בשותפות משרד האוצר וגורמים נוספים. בסופו של דבר, אחרי יום-יומיים, ההחלטה התקבלה.

על אף שזה מרגיש כמו נצח, ההחלטה שכל ישראלי שחוזר מכל מדינה מחו״ל ייכנס אוטומטית לבידוד של שבועיים התקבלה לפני שבוע בלבד. כן, שבוע בלבד. זוכרים את הדילמות שקדמו להחלטה הזו?

במרחק שבוע, עם כל מה שאנחנו יודעים עכשיו, האם ההחלטה הזו נראית הגיונית? מאוד. מה היה קורה לו היינו מקבלים אותה קודם? סביר להניח שהיינו מעכבים את התפשטות הנגיף. אם היינו מקבלים אותה חודש לפני כן, ייתכן מאוד שישראל היתה היום במצב אחר לחלוטין, ושגם הפגיעה הכלכלית היתה קטנה יותר. בזמנו, ההחלטה הזו נראתה בלתי מתקבלת על הדעת. קיצונית לחלוטין. היום יש פקידים רבים שמתחרטים שלא התקבלה קודם.

זה המצפן שלכם לקבלת החלטות כעת. כל מה שנראה לכם קיצוני - עשוי להיראות, וכנראה ייראה, מתבקש בעוד חודש.

ובכל זאת, גם לזה יש גבול. אחרי נקודה מסוימת הפגיעה בכלכלה תהיה אנושה כל כך, שהיא עלולה לגרום לנזק בריאותי בדיוק כמו הווירוס, אם לא יותר.

אז איך יודעים מה הגבול?

אני לא יודע מה הגבול, ואני לא מקנא במקבלי ההחלטות, אבל אני יודע דבר אחד - החלטות כאלה צריך לקבל מהר, גם אם הן לא מושלמות. ד"ר מייקל ריאן, בכיר בארגון הבריאות העולמי, אמר השבוע שמהניסיון שלו בטיפול במגפות, הדבר החשוב ביותר הוא מהירות התגובה. ״אם תנסו להנדס החלטה מושלמת וצודקת, הווירוס ישיג אתכם. המהירות חשובה מהשלמות. השלמות היא האויב של הטוב. אם אתם צריכים שהכול יהיה מושלם לפני שאתם פועלים, לעולם לא תנצחו״, הוא אמר (בתרגום חופשי שלי).



 

זה בדיוק הקו שצריך להנחות, לדעתי, את צמרת משרדי הממשלה ואת ראש הממשלה. פעלו מהר, גם אם אין לכם תוכניות מושלמות. פזרו את אי הוודאות כמה שרק אפשר, תסבירו לציבור לאן אנחנו הולכים, מה צופן העתיד. תנו החלטות קונקרטיות ברורות ונמקו אותן בצורה שקופה. בלי הסברים על איך מתעטשים ואיך יושבים אחד ליד השני. זה מה שהציבור מצפה לו מהמנהיגים שלו, לכן הוא בחר בהם בקלפי.

משרד האוצר עמל בימים האחרונים על גיבוש חבילת צעדים ראשוניים לסיוע לעצמאים שהעסק שלהם שבק חיים בשל משבר הקורונה, ולעסקים קטנים. החבילה הזו גובשה יחד עם ההסתדרות, עם התאחדות התעשיינים ולשכות העצמאים וגופים כלכליים. הצדדים יציגו אותה היום, כנראה, לראש הממשלה, ולאחר מכן ישיקו אותה לציבור. החבילה הזו צפויה להיות בהיקף של 3 מיליארד שקל.

עם כל הכבוד לחבילה הזו, זה לא מספיק. לא מבחינת ההיקף, ולא מבחינת האופק שהיא מציעה.

אם נתלבט כעת על תוכניות שנראות פרופורציונליות כרגע, אנחנו נפספס את הרכבת הזו. ענפים שלמים עלולים להיקלע למצוקה, בוודאי אם המשק יושבת בשביל לנסות למנוע את התפשטות הנגיף

חבילת הצעדים הזו אמורה לתת צינור חמצן לקו הראשון של הנפגעים - עסקים קטנים ועצמאים - בשביל להחזיק אותם עד פסח. העניין הוא שפסח מתקרב בצעדי ענק והעצמאים והעסקים הקטנים, וגם יתר התעשיות והענפים, צריכים ודאות להרבה אחרי פסח. במשרד האוצר אין עדיין ודאות כזו.

אולי במשרד האוצר צריכים להתחיל לעבוד בצורה אחרת, מקבילית. צוותים שיעבדו על הכאן ועכשיו - על כיבוי שריפות מיידיות - וצוותים שיעבדו על הטווח הבינוני. איזה צעדים ואיזה פתרונות תקציביים יצירתיים אפשר לבנות כבר עכשיו בשביל להתמודד עם הבעיות שיגיעו בעוד חודשיים.

זה בדיוק כמו עם הנגיף. אם נתלבט כעת על תוכניות שנראות פרופורציונליות כרגע, אנחנו נפספס את הרכבת הזו. ענפים שלמים עלולים להיקלע למצוקה, בוודאי אם המשק יושבת בשביל לנסות למנוע את התפשטות הנגיף. ממשלות בכל העולם מציעות בזו אחר זו חבילות בהיקפים עצומים בשביל לנסות לתת ודאות תקציבית לציבור הנפגעים. הגיע הזמן לזה גם בישראל.

בטווח הזמן הבינוני, אחרי שנעבור את גל ההלם הראשון, ומספר הישראלים שנדבקו בקורונה אבל החלימו - ובתקווה גם פיתחו חיסון טבעי - יעלה, שוק העבודה והמשק יצטרכו להבין איך מקיימים פעילות כלכלית בסטטוס-קוו החדש. בעולם שבו אנשים לא יכולים להיות קרובים מדי זה לזה מחשש שידביקו אחד את השני ואחרים. עכשיו, ממש עכשיו, הוא הזמן שהאוצר יבנה צוותים שחושבים בדיוק על זה, ומגבשים את הצעדים בדיוק בשביל זה, בשביל להציג אותם כשיגיע הזמן.

ודבר אחרון. לא ייתכן שכבר כמה יממות אין שום גורם כלכלי שעומד ומסביר לציבור בצורה ברורה, כנה ופשוטה, מה צפוי לקרות, ומה האוצר עושה, עבור מי, ומדוע. נגיד בנק ישראל פרופ׳ אמיר ירון מתראיין ומסביר מה בנק ישראל עושה, ובאותה נשימה מזכיר שהכלים של בנק ישראל נוגעים לדברים מסוימים מאוד, ושעיקר הכלים צריכים להגיע מהצד התקציבי - מהצד של משרד האוצר.

במשרד האוצר מנגד עובדים מסביב לשעון בשביל לייצר פתרונות ומזניחים את הזירה הציבורית, הפומבית, התקשורתית. כמה ראיונות ברדיו פה ושם אינם מספיקים. תדריך קצר של מנכ״ל האוצר שי באב״ד, שלא נתן מספיק מידע ברור לציבור במסיבת העיתונאים של ראש הממשלה, אינו מספיק.

האזינו להסכת חיות כיס - פרק 136 חיים בהסגר

באוצר צריכים לעבור לנוהל בר סימן טוב (מנכ"ל משרד הבריאות). לאתר שם אישה, או איש, או כמה - פקידים בכירים שיודעים לעמוד מול מצלמה ולהסביר לציבור ערב ערב מה הולך לקרות. בלי פאניקה, עם הרבה ביטחון ורוגע. בשביל להקטין את אי הוודאות, ובשביל לחזק את הכלכלה.