משה כחלון ושי באב"ד
צילום: פלאש 90

משרד האוצר חייב לחשוף את התכניות שלו ומיד

אם מקבלי ההחלטות לא ישדרו רוגע וביטחון ויסמנו לכולנו את הדרך שבה נצא מהמשבר - הנזק הכלכלי והפסיכולוגי והאנושי, עלול להיות הרבה יותר מדי כבד
שאול אמסטרדמסקי, פרשנות
19 במרץ 2020
17:38

המספרים שביטוח לאומי מדבר עליהם, מספר המובטלים הם פשוט מספרים מפחידים לחלוטין. בסוף החודש הבא יהיו בישראל חצי מיליון מובטלים. אז נכון, עבור חלק, תיאורטית זו אבטלה זמנית כי היא נמצאים בחל"ת ואולי זה יגמר.

אבל, בתכל'ס, כשאתם מסתכלים קדימה ואתם רואים איך הנגיף הזה מתפשט האם זה באמת רק זמני? האם זה באמת הולך להימשך רק חודש? אני לגמרי לא בטוח. כשיש בישראל חצי מיליון מובטלים הביטוח הלאומי צריך לשלם להם דמי אבטלה בסך של שני מיליארד שקלים וחצי כל חודש.

בשנה רגילה הביטוח הלאומי משלם בכל השנה בערך שלושה מיליארד שקלים לדמי אבטלה/ מאיפה יגיע הכסף? אז התשובה היא שלביטוח הלאומי לא יהיה מספיק כסף כדי לממן את זה. זה כבר ברור - הוא יצטרך לחרוג מהתקציב שלו. הכסף בעצם יגיע ממשרד האוצר. משרד האוצר בעצם התחייב שלכל שקל שלביטוח הלאומי לא יהיה משרד האוצר יזרים.

אבל, הנה הקושי כשכל כך הרבה אנשים נפלטים ממעגל העבודה ומפסיקים לשלם מיסים כשחברות מפסיקות לפעול ומפסיקות לשלם מיסים מאיפה לאוצר יהיה כסף לשלם את כל זה? כשמשרד האוצר צריך כסף כשאין לו מספיק הכנסות הוא הולך ומגייס כסף הוא בעצם הולך ולוקח הלוואות. ממי הוא לוקח את ההלוואות האלה? מאיתנו, מהגופים שמנהלים את הפנסיה שלנו. בעצם הוא בא ואומר - "תקשיבו, אני מדינת ישראל, אני צריכה מיליארד שקל או 2, או עשרה, או מאה. אתם תלוו לי, אני אחזיר לכם את הכסף מתישהו פלוס ריבית".

בימים כתיקונם, זה עובד אחלה כי השקעה במדינה היא השקעה חסרת סיכון, אבל אנחנו לא בימים כתיקונם. האם גופי הפנסיה ילוו למדינה את הכסף שלנו? התשובה היא כן. הם ילוו. באיזה היקף? לא יודע, לא בהיקף אינסופי וגם יהיה לזה מחיר. תהיה לזה ריבית גבוהה ובשלב מסוים אם המדינה לא תוכל יותר ללוות כסף מגופי הפנסיה כי המחיר יהיה גבוה מדי או שהם פשוט לא יהיו מוכנים להלוות ייתכן מאוד שהמדינה תצטרך את הסיוע של בנק ישראל.

לבנק ישראל יש רזרבות מטבע חוץ, לא רק דולרים, בעיקר, אבל לא רק. יש שם יותר מ-100 מיליארד דולר באופן תיאורטי בנק ישראל יכול להשתמש בכסף הזה בשביל לתת למדינה ללוות ממנו כסף. ואז בעצם אם זה יקרה, יוצא שחזרנו לימים שבהם הדפסנו כסף. אגב, יכול להיות שנגיע למצב הזה שבו ממשלות פשוט מתחילות להדפיס כסף כי אין ברירה אחרת.

יכול להיות שאם זה ימשך יותר מדי זמן אנשים יצטרכו כסף פשוט בשביל להמשיך לקנות אוכל לשלם את החשבונות, את שכר הדירה וכו'. בטווח הקצר אני לא בטוח שזו כזו בעיה, בטווח הארוך זה עלול לגרום לסחרור של אינפלציה, של עליית מחירים אינסופית, כי אם הבנק המרכזי רק מדפיס ומדפיס אז הכסף לאט לאט מתחיל לאבד מהערך שלו ואז המחירים מתחילים לעלות.

אז איך כל זה ייגמר? אני לא יודע. אבל הנה משהו שבכל זאת חשוב לי להגיד: זו לא תהיה תקופה קצרה וכלכלה זה הרבה פעמים עניין של ציפיות. אנשים רוצים לדעת מה קורה אחרי פסח, אתם מצליחים לעצור את זה? אתם לא מצליחים לעצור את זה? אתם מצפים שאני אשב עכשיו בסגר שלושה חודשים? כי אף אחד לא ישב בסגר שלושה חודשים, נכון?

אנשים צריכים לחיות ממשהו ולכן אני חושב שכבר בעת הזו ממש, בימים הקרובים, בשבוע הקרוב משרד האוצר צריך לעמוד ולהגיד 'תקשיבו, קנינו לכולם זמן אחרי פסח אבל אנחנו כבר עכשיו  רוצים להגיד לכם מה אנחנו נעשה אחרי פסח אם הנגיף הזה ימשיך להשתולל. הנה מה שאנחנו נעשה - אנחנו נשים 50 מיליארד שקל על מה שזה לא יהיה'. לא חמישה מיליארד כמו שמשרד האוצר כבר הבטיח. משרד האוצר צריך להבטיח כבר עכשיו לאנשים 'הנה מה שאנחנו הולכים לעשות'. הוא צריך לנהל את הציפיות של האנשים. הוא צריך לשדר ביטחון, תחושת רוגע ולהסביר לאנשים 'הנה הדרך שבה אנחנו הולכים אם אנחנו לא מצליחים לעצור את הנגיף'. אחרת, הנזק הכלכלי והפסיכולוגי והאנושי, עלול להיות הרבה יותר מדי כבד.