"אפקט קורונה" עם רן בנימיני

פרק 2 | מתי יימצאו חיסון או תרופה לנגיף קורונה?

איך מפתחים חיסון וכיצד הוא פועל? למה אסור לעשות קיצורי דרך בתהליך? ומהו "חיסון עדר"? | האזינו להסכת החדש "אפקט קורונה" בו נתמקד בזוויות המעניינות והחשובות של משבר הקורונה שמשפיע לכולם על החיים
רן בנימיני
20 באפריל 2020
11:23

מתי יימצאו חיסון או תרופה לקורונה? איך מפתחים חיסון וכיצד הוא פועל? למה אסור לעשות קיצורי דרך בתהליך? ומה זה 'חיסון עדר'? רן בנימיני מנסה לברר את התשובות לשאלות הללו בשיחה עם דקלה אהרן-שפרן, כתבת הבריאות של "כאן חדשות", ועם פרופסור מיכל ליניאל, מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, שחוקרת את משפחת נגיפי הקורונה ומחפשת חיסון לנגיף החדש.

בימים אלה עובדים צוותים בעשרות מעבדות בכל העולם, גם בישראל, על פיתוח שיאפשר לגוף האדם להתחסן מפני נגיף קורונה. החיסון נועד להכין את הגוף ולגרום לו לייצר מבעוד מועד נוגדנים שתפקידם להילחם בנגיף.

פרופסור ליניאל מעריכה כי בעוד כשלושה חודשים יימצא חיסון לנגיף, אך דרושים אחר כך עוד שלבים הכרחיים של ניסויים: תחילה בבעלי חיים ובהמשך ניסויים הדרגתיים בבני אדם, כדי לבדוק שהחיסון אינו עלול לגרום לנזק. מומחים מעריכים כי חיסון יהיה זמין רק בעוד כשנה לכל הפחות, וגם אז אפשר שהמדינה שתפתח אותו תבקש לחסן קודם כל את האזרחים שלה, לפני שהיא מייצאת אותו לשאר מדינות העולם.

עד למציאת חיסון, החלו בישראל ובעולם לתת לחולים במצב בינוני וקשה מנות דם המכילות נוגדנים מחולי קורונה שכבר החלימו. הבדיקה לבירור השאלה מי החלים מקורונה ופיתח נוגדים נקראת "בדיקה סרולוגית". בדיקה כזו מוצאת את כמות וסוג הנוגדנים בדם.

"אנחנו נתרגל לקורונה והיא אלינו. אחרי מציאת החיסון היא תהפוך לעוד נגיף חורף"

במקביל חוקרים מבקשים ללמוד אם אחת מתוך התרופות הקיימות כיום בעולם יכולה לפעול גם נגד נגיף קורונה. לדברי פרופסור ליניאל מדובר בכיוון מבטיח מאוד: "במקום להמציא תרופה חדשה, אפשר לקחת את 10,000 התרופות הקיימות ובשיטות חישוביות מתוחכמות לבדוק אם יש התאמה. יש כ-60 תרופות שמסתכלים עליהן עכשיו בזכוכית מגדלת. ייתכן שחלק מהתרופות האלה יצטרכו לעבור התאמה, אבל לפחות יש לנו עם מה להתחיל".

בכמה מדינות בעולם סברו כי הדרך להילחם בנגיף קורונה היא לגרום במהירות ל"חיסון עדר". הכוונה היא שהמוני בני אדם יידבקו ויפתחו חסינות טבעית מפני הנגיף. כך, כמו שבטבע החיות החזקות מגינות בגופן על החיות החלשות בעדר, גם בני אדם שהחלימו מקורונה לא יוכלו עוד להדביק את האוכלוסייה החלשה שטרם נדבקה. לדברי דקלה אהרן-שפרן הבעיה היא שכדי להגיע למצב של חסינות עדר צריך להדביק הרבה מאוד אנשים וזה אומר שרבים יסתבכו עם המחלה וימותו.

לדברי פרופסור ליניאל הנגיף החדש שונה מקודמיו במשפחת נגיפי הקורונה ומאתגר מאוד את החוקרים. כמו כן, העובדה שהוא פחות קטלני גרמה להתפשטות הנרחבת שלו בעולם: "נגיף המרס (MERS) שהתחיל מגמלים הורג 36% מהאנשים. מבחינת הנגיף להדביק הרבה אנשים אבל בשיעור תמותה נמוך  - זה אידיאלי, כי הוא ממשיך להתפשט ויש לו אינסוף הזדמנויות להשתנות. כמו כל יצור, גם הנגיף רוצה לחיות. אם הוא יהרוג יותר מדי - הוא ייעלם".

פרופסור ליניאל מעריכה כי הקורונה תהיה איתנו עוד שנים רבות: "אנחנו נחיה איתה, אנחנו נתרגל אליה והיא תתרגל אלינו. אבל אני בטוחה שהיא תהיה איתנו בשיווי משקל מאוד סביר, בדיוק כמו השפעת שהיא אמנם מחלה קשה אבל לא מחלה שאנחנו לא יודעים להתמודד איתה. זה יהיה עוד נגיף חורף, ונוכל לספר לנכדים שאנחנו היינו כשהאבולוציה התחילה עם קוביד-19".

תגיות:
קורונה