גילי כהן

נתניהו יעשה הכול כדי שהחלת הריבונות תהיה רשומה על שמו

מי שמכהן יותר ימים מבן גוריון על כיסא ראש הממשלה, ויודע דבר אחד או שניים על היסטוריה, מתעסק בשאלת מורשתו
גילי כהן | פרשנות
18 ביוני 2020
11:38
עודכן ב 15:43

בואו נשחק משחק קטן: כשמזכירים את אחד מראשי ממשלה שהיו כאן, איזה הישג משמעותי קופץ לכם לראש?

בן גוריון - קל, הקים את המדינה, את מוסדותיה, את המדיניות שלה, את צה"ל. הראשון. רבין - מבצע אנטבה, הסכמי אוסלו וכמובן – גם הרצח הנורא שהפך בלית ברירה לחלק ממורשתו. בגין - המהפך כמובן, סאדאת בכנסת, השלום, הפצצת הכור בעיראק ו"חוק רמת הגולן". לפרס יש את תכנית הייצוב הכלכלית, ומזרח תיכון חדש. בתחילת דרכו הפוליטית – גם את הקמת הכור בדימונה. אפילו לאהוד ברק יש את הנסיגה מלבנון.

להיות ראש ממשלה בישראל הוא תפקיד קשה וכפוי טובה. אבל למי שהגיע עד לשם מובטח בדרך כלל שהוא ישאיר אחריו מורשת שתיזכר לדורות הבאים. בשביל פוליטיקאים זה שווה את הכל. אבל מה עם נתניהו? מי שמכהן יותר ימים מבן גוריון על כיסא ראש הממשלה, ויודע דבר אחד או שניים על היסטוריה, מתעסק בשאלה הזו. מהי מורשת נתניהו?  THIS IS A BOMB? העקיצות לאובמה?

נתניהו מודע למיתוג הזה. אנשים שעבדו איתו צמוד-צמוד מעידים שהוא באמת ובתמים מאמין שהוא מציל את ישראל בעצם תפקידו. אבל בסוף, איך נאמר, צריך כותרת. משהו שייזכר, שיילמד בבתי הספר. צריך מורשת.

אם רוצים להבין מה דוחף את נתניהו להכריז כאן ועכשיו על החלת הריבונות בשטחי יהודה ושומרון – זה רק אם מבינים שמדובר כאן בדמותו ההיסטורית. הוא יעשה הכל שהמהלך הזה, שמעניק לישראל מקום מוסדר מדינית תחת השמש, יהיה רשום על שמו. הוא מגיע לנקודת ההכרעה במהלך כשברקע גם תמונותיו מאולם בית המשפט.

נתניהו רצה שזה יקרה עוד קודם לכן. לפני הבחירות הקודמות הוא ניסה להעביר את סיפוח בקעת הירדן. לא יצא. בינואר, אחרי הצגת תכנית השלום של טראמפ בוושינגטון, הוא קיווה להחיל את החוק הישראלי על ההתנחלויות תוך כמה ימים. לא קרה. ועכשיו, כשהגיע תאריך היעד, נתניהו, שכבר הבעיר מנועים בהבטחות ובתקוות, מבטיח לנו: הפעם זה קורה, אין אפס. "לא ספין ולא גחמה".

כן, בן גוריון, בגין, רבין. קשה להתחרות במורשת כזו. ואולי עוד ראש ממשלה עובר לו בראש. קודמו, אולמרט, שהפציץ את הכור בסוריה. וגם היה הראשון שנשלח לכלא. עם יד על הלב, מה מהשניים אתם זוכרים?