בנימין נתניהו
צילום: הדס פרוש, פלאש 90

בחירות או רוטציה: הבחירה בידי ראש הממשלה

נתניהו לימד אותנו בשנה וחצי האחרונות שמה שהוא מעדיף זה בחירות. בכל צומת שבו הוא היה אמור לפנות - הוא שלוש פעמים בחר בהליכה לקלפיות על פני ניסיונות למצוא פתרונות לסבך הפוליטי
יואב קרקובסקי, פרשנות
19 באוגוסט 2020
18:23

אז מה רוצה ראש הממשלה בנימין נתניהו? הרי רק תשובה לשאלה הזו תפצח מה צפוי לנו בחודשים הקרובים - בחירות או יציבות פוליטית זמנית. נתניהו לימד אותנו בשנה וחצי האחרונות שמה שהוא מעדיף זה בחירות. בכל צומת שבו הוא היה אמור לפנות - הוא שלוש פעמים בחר בהליכה לקלפיות על פני ניסיונות למצוא פתרונות לסבך הפוליטי.

עכשיו אנחנו יודעים מה נתניהו לא רוצה - הוא לא רוצה רוטציה, וככל הנראה לא רוצה להגיע לבית המשפט המחוזי בירושלים בדצמבר וינואר לתחילת משפטו. שר בכיר המקורב לראש הממשלה אמר לאחרונה לאחד משרי כחול לבן: נתניהו לא האמין שיגיע הרגע שבו ייפתח משפטו. הוא האמין בכל ליבו שמשהו יקרה - והמשפט לא ייפתח בסופו של דבר. זו הסיבה למתקפה הכל כך חזקה על מערכת האכיפה ביום שבו נפתח המשפט במאי, זו הסיבה שהוא ביקש דחייה ארוכה ככל הניתן - וזו הסיבה שאולי יעדיף ללכת לבחירות לפני דצמבר.

אחד הקמפיינים המוצלחים שגייסו את הבייס סביב נתניהו היה - רק העם יחליט. אם נצא לבחירות הוא יחזור עם תוספת: לא רק עם ישראל החליט, אלא העם הערבי במפרץ, בסודן ו״במדינות נוספות״, והוא החליט נתניהו. יש דבר נוסף שראש הממשלה רוצה, אבל ספק אם יצליח - הוא רוצה חוק צרפתי שיעצור את ההליך המשפטי - זה מהלך שספק אם יוכל לעבור, גם בקואליציה הבנויה על טהרת הימין.

נתניהו יכול גם לחשוש שהציבור והשופטים עלולים להתייחס אליו כשיהיה חליפי, כפי שהוא מתייחס לגנץ - בביזוי, בהשפלה ובניסיון לבטל את מעמדו הציבורי

ההתלבטות היחידה האמיתית של נתניהו היא מה עדיף לו: ממשלה שמורכבת משותפים מוחלשים, כמו כחול לבן בראשות גנץ ואשכנזי, או להסתכן בבחירות - שבהן קיים סיכוי שנפתלי בנט ואיילת שקד יתחזקו. בנט ושקד חזקים יותר הם כאב ראש מסוג אחר, מטריד לא פחות מגנץ וראשי כחול לבן.

מבחינת נתניהו הוא יודע - פרידה מהבית בבלפור ומראשות הממשלה היא סיכון אדיר למי שנמצא במשפט פלילי. אם הוא הולך לבחירות קיים סיכוי של הרבה יותר מ-50% שהוא יגיע לאחר הבחירות להקמת ממשלה ללא רוטציה. ממשלה לארבע שנים.

ראש הממשלה יודע שלבית המשפט הוא לא יכול להגיע עם תאריך תפוגה. להגיע למשפט כשהשופטים יודעים שבנובמבר 2021 הוא מסיים את תפקידו, ותלוי בהחלטת בג"ץ לגבי מעמדו כראש ממשלה חליפי - זה סיכון גדול מדי. נתניהו יכול גם לחשוש שהציבור, התקשורת והשופטים עלולים להתייחס אליו כשיהיה חליפי, כפי שהוא עכשיו מתייחס לבני גנץ - בביזוי, בהשפלה ובניסיון לבטל את מעמדו הציבורי. מבחינת נתניהו זה עלול להיות אסון אישי, אם מעמדו הציבורי פוליטי  - ומשם המשפטי - יינזק בגלל רוטציה.

העובדה שגנץ ואשכנזי מודרו בצורה כל כך בוטה מההסכם -  זה משפיל מכוער, אבל זה כל כך לא הגיוני, שזה חושף את הפנים האמיתיות של נתניהו

ראש הממשלה רוצה להתייצב מול בית המשפט ומערכת האכיפה בכוח מלא - ללא ספקות וללא סייגים. זה טוב לו אם ירצה להגיע לעסקת טיעון, וזה בוודאי טוב אם יחליט ללכת עד הסוף. כשראש ממשלה מגיע לבית המשפט - זה לא כמו שראש ממשלה חליפי מגיע לאולם.

המחלוקת עכשיו לא קשורה בכלל לתקציב. הציבור אולי לא קשוב לזה, כנראה איבד עניין, אבל לכולם ברור שנתניהו רוצה להכניע את כחול לבן בעניינים אחרים - התקציב הוא כלי להשיג אותם. בכחול לבן אומרים שמזה חודש שהם נסחטים באיומים על ידי הליכוד, והם לא מוכנים להיכנע.

 המחלוקת - בכלל לא על התקציב (צילום: מארק ישראל סלם, פלאש 90).

המחלוקות האמיתיות קשורות באיך יתנהלו המינויים הבכירים, הליכוד רוצה יותר כוח לנבחרים, כחול לבן מסרבים. המשא ומתן תקוע, ובכחול לבן מאמינים שההתקרבות לסוף סמן הפציעות תניב התנעה של השיחות והתקרבות לפתרון, בליכוד מדברים בקול רם על בחירות.

מה שהיה השבוע רק דוחף את נתניהו לבחירות. כבר כעת ברור לו ולנשיא דונלד טראמפ שיש לרענן את הדגלים והתזמורות, למצוא אתרים פתוחים רחבי ידיים שניתן יהיה לקיים בהם טקסים בריחוק חברתי, לציון ההסכם שהושג עם איחוד האמירויות ועם מדינות נוספות שאולי בדרך. הריחוק החברתי יהיה התירוץ להיעדרם של ראש הממשלה החליפי ושר החוץ מהטקסים שיתקיימו. זה יהיה נימוק חזק ומשכנע, כמו ההסבר שגנץ היה מדליף את ההסכם, לו היה מעודכן על ידי נתניהו בטרם עת.

כחול לבן, ובעיקר גנץ, נתנו לנתניהו הרבה יותר ממה שחשב שיקבל - הם איבדו ערך, עכשיו הם רק מפריעים

העובדה שגנץ ואשכנזי מודרו בצורה כל כך בוטה לא באמת פועלת נגדם. זה משפיל מכוער, אבל זה כל כך לא הגיוני - שזה חושף את הפנים האמיתיות של נתניהו. ראש הממשלה אולי גוזר מהתנהגותו שלו בעבר - מה יעשו אחרים. זה היה נתניהו כראש אופוזיציה שרץ לאולפן ״מבט״ בקיץ 2006, וגילה לחיים יבין שברך את ראש הממשלה אהוד אולמרט על הפצצת הכור הסורי - פעולה שהממשלה החליטה לשמור על העמימות לגביה והצנזורה אסרה לייחס אותה לישראל. מה שנתניהו עשה, כדי לגזור קופון אישי זעיר, גנץ תמים ולא מנוסה מדי כדי לעשות. לא כולם פועלים אותו דבר. אבל נתניהו הוא גם חשדן וגם משוכנע שמה שהוא עושה - כולם עושים.

כשנתניהו רוצה להשיג משהו הוא יודע לחתור למטרה בלי לוותר - וכשהוא רוצה לשים לצידו מישהו הוא המחזר הלטיני המוכשר והיצירתי ביותר. כמה לילות ארוכים של אירוח בבלפור, כמה שיחות טלפון ממושכות היו בין נתניהו לגנץ, שנתניהו רצה לחסל את האלטרנטיבה השלטונית ״כחול לבן״ ולהפריד בין גנץ ליאיר לפיד. ברגע שזה קרה, וברגע שכחול לבן נתנה לבית המשפט את עמדתה, לפיה אפשרי שאדם שמואשם בדין פלילי ירכיב ממשלה - אלה שני הגורמים שהפכו את כחול לבן המוקטנת, ובני גנץ בראשה, לגורם לא רלוונטי מבחינת נתניהו. עכשיו נתניהו אפילו לא מטלפן לגנץ. לא כדי לעדכן אותו במהלך מדיני מכריע - ולא כדי לפתור משבר פוליטי.

נתניהו רצה לפורר את האלטרנטיבה היחידה שאיימה עליו והצליח, והוא רוצה שגורם פוליטי מרכזי שאינו הבייס - יכיר בו כראש ממשלה למרות המשפט הפלילי. כחול לבן, ובעיקר גנץ, נתנו לנתניהו הרבה יותר ממה שחשב שיקבל - הם איבדו ערך, עכשיו הם רק מפריעים, ולכן שיקולי הבחירות מתחילים לגבור.

אז יהיו בחירות? מכאן זה נראה שכן. ואת מי בדיוק מעניין משבר קורונה? 850 אלף מובטלים? עוד סגר? פתיחת שנת לימודים? את הציבור כן, לא את הממשלה וראשיה, שהקימו אותה כדי להתמודד עם הקורונה.

ועדיין יש זמן לפתור את המשבר על ידי דחיית העברת התקציב והספירה לאחור החלה, אך תסתיים בחצות שבין יום שני לשלישי. גם אם ייפתר המשבר - זו בסך הכל דחיית ההחלטה אם ללכת לבחירות בעוד שלושה חודשים, ככל הנראה לא פתרון של ממש לאי-האמון שבין שני הצדדים.