שאול מרידור, בנימין נתניהו וישראל כ"ץ
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

אפקט הפחד: נתניהו וכ"ץ רוצים פקידות חלשה ורמוסה

המילים שכתב ראש אגף תקציבים מרידור הן כתב אישום. אם שר האוצר כ"ץ מנסה לשחק עם המספרים של התקציב, כפי שמאשים מרידור - זהו סימן שהנורמות הושחתו. ומאחר שזהו הכסף של כולנו, כלל משלמי המיסים, לכולנו אמור להיות אכפת מכך. זה לא רק מרידור. אלה החיים של כולנו
שאול אמסטרדמסקי | פרשנות
31 באוגוסט 2020
06:00

זה לא רק שאול מרידור. הוא רק האחרון בשרשרת. זה ניסיון כולל, רחב בהרבה, שיטתי, שנמשך כבר שנים, לרסק את השירות הציבורי במדינת ישראל. לרוקן אותו מאנשי מקצוע ראויים, בעלי עמוד שדרה ויושרה מקצועית, ולהחליפם מלחכי פנכה. ביסמנים צייתניים ובלתי מזיקים. לסרס את שומרי הסף, לכופף את הנורמות, ולהתאים אותן לתורת שלושת הכ"פים - כסף, כוח, כבוד. זה כל הסיפור כאן. לכן כבר שנה וחצי אנחנו בלי מפכ"ל קבוע, ושבעה חודשים בלי פרקליט מדינה. ולא בטוח שימונה חשב כללי כל כך מהר, אחרי פרישתו הצפויה של רוני חזקיהו באוקטובר. בשביל מה למנות? עדיף לקחת מישהו זוטר, למנות כממלא מקום זמני אבל קבוע, ולמרר את חייו, או את חייה, בזמן שהם מצפים בכיליון עיניים שהמינוי יהפוך למינוי בפועל - מה שלעולם לא יקרה.

אחרי הכול, איזה אדם שעיניו בראשו יסכים להתמנות לאחד התפקידים הבכירים הפנויים בנסיבות האלה? מי ירצה בדעה צלולה להסתער לתוך הבריכה העכורה הזו רק בשביל להיות משרת נרצע של השר? רק אנשים בינוניים ששום דבר טוב יותר לא מחכה להם במגזר הפרטי, וטובת הציבור אינה בראש סדרי העדיפויות שלהם. וזה בדיוק מה שהשרים רוצים.

ללא דרג פקידותי חזק לשרים לא יהיה על מה להישען

אני לא יודע עד כמה לציבור אכפת מההתפטרות של מרידור. לדעתי צריך שלציבור יהיה אכפת. מישהו כתב אתמול בטוויטר שזה קצת כאילו אלוף פיקוד הצפון מתפטר באמצע מלחמת לבנון. אני לא אוהב דימויים צבאיים, אבל נדמה לי שזה די קולע.

אנחנו בעיצומו של המשבר הכלכלי החריף ביותר שישראל התמודדה איתו מאז ומעולם. החריף ביותר משום ששיעור האבטלה מעולם לא היה כה גבוה, יחד עם גירעון מהגבוהים ביותר שהיו, כשהתחזית נעה בין גרוע לגרוע יותר, והכלכלה שברירית מאי פעם. ובעיצומו של המשבר הזה, האיש שאחראי לבנות את הכלים התקציביים שאיתם הממשלה תתמודד עם המשבר הזה, האיש הזה קם, שם את המפתחות על השולחן ואומר - מה שקורה במשרד האוצר הוא כבר לא גרוע, הוא חמור.

שר האוצר ישראל כ"ץ, בתגובה, אמר על מרידור שהוא התחיל להיות מונע משיקולים פוליטיים צרים. אני לא יודע למה השר מתכוון, ואין לי מושג איזה שיקולים פוליטיים יכולים בכלל להניע את הממונה על התקציבים, שאינו נבחר ציבור ולא מחפש את תמיכתו של הציבור. כ"ץ הרבה להסביר באחרונה שהפקידים אמורים לבצע את מדיניות השר, וזהו. אבל זהו, שהעולם הרבה יותר מגוון מתמונת השחור-לבן הזו שישראל כ"ץ מנסה לצייר כאן.

האיש שאחראי לבנות את הכלים התקציביים שאיתם הממשלה תתמודד עם המשבר, שם את המפתחות על השולחן ואומר - מה שקורה באוצר הוא כבר לא גרוע, הוא חמור

מה בכלל תפקידו של הממונה על התקציבים? הממונה על התקציבים באוצר הוא הגורם הממשלתי היחיד שמוסמך לתקצב את משרדי הממשלה והגופים הממשלתיים, כפוף לסדרי העדיפויות שהגדירה הממשלה. אבל כאן מתחיל החלק הטריקי: בשביל ששר האוצר או ראש הממשלה יקבעו מדיניות והפקידים יבצעו, הם צריכים את הפקידים. לא רק בשביל החלק של הביצוע, אלא גם בשביל החלק של קביעת המדיניות. הפקידים מציעים חלופות מדיניות שונות ושמים על השולחן, והפוליטיקאים בוחרים מהן, או מבקשים משהו אחר. לעיתים רחוקות מאוד הפוליטיקאים הם אלה שבאים עם הרעיונות, והפקידים רק יוצקים בהם תוכן. אני לא יודע איך זה בתחומים אחרים בממשלה, אבל כך זה על פי רוב בתחום הכלכלי.

ללא דרג פקידותי מקצועי חזק, לשרים לא יהיה על מה להישען, לא יהיה על מה להתבסס. רפורמת הסלולר של כחלון? נולדה אצל הפקידים. עידן פלוס? נולד אצל הפקידים. דגש על חמש יחידות מתמטיקה? הפקידים ואנשי המקצוע הביאו את זה. מה נולד מהפוליטיקאים? מע"מ אפס על דירות לזוגות צעירים, או הרכבת לאילת. באופן לא מפתיע, אף אחת מהתוכניות האלה לא איתנו.

פקידי אגף התקציבים הם אלה שמנהלים את המשא ומתן התקציבי מול המשרדים השונים. הם אלה שמקדמים רפורמות. הם בשוחות, הם בחפירות. אני לא מנסה להאדיר אותם. יש עליהם הרבה ביקורת, והרבה ממנה מוצדקת. יש להם תפיסת עולם מאוד מסוימת, פעמים רבות הם מנסים לכפות אותה על כל היתר, הם פועלים בדרכים עקלקלות וערומות אם הם חושבים שהאמצעים מצדיקים זאת, ויש להם הרבה יותר מדי כוח ביד. הכול נכון. אבל בסוף היום, בלעדיהם, שר האוצר לא יוכל לתפקד, והממשלה לא תוכל לתפקד. שום מדיניות לא תצא לפועל. ובעיצומו של משבר כלכלי, אנחנו רוצים שהממשלה תוכל להוציא את המדיניות שלה לפועל.

מבוקשו של כ"ץ הוא פוליטי, לא תקציבי

את ראש הממשלה ושר האוצר הדברים האלה לא מעניינים, כך זה נראה. הם רוצים פקידות חלשה, רמוסה, מפוחדת. נתניהו כבר מזמן ביטא את רצונו במעבר לשיטה האמריקנית - שיטה שבה כל הפקידים, תיאורטית, קמים ומתחלפים בסמוך לחילופי הממשל. 

זה לא המצב בישראל, ואני לא חושב שאי פעם זה יהיה המצב, ולכן נתניהו וכ"ץ עושה דברו הולכים על שיטה אחרת: נאמלל אותם, עד שהם יפרשו. וכשהם יפרשו, נביא אנשים שיעשו מה שאנחנו נגיד להם. אבי שמחון למועצה הלאומית לכלכלה, מתניהו אנגלמן למשרד מבקר המדינה, שלמה פילבר למנכ"ל משרד התקשורת (עד שהפך עד מדינה בתיק 4,000 וסר חינו).

האפקט הכי גדול של המהלך הזה הוא הפחדת הפקידים בדרג הזוטר יותר, והרחקת אנשים ראויים מהשירות הציבורי. עתה, אחרי שמרידור התפטר, והחשב הכללי הודיע כי יסיים את תפקידו באוקטובר, והמנכ"לית ננזפה מספר פעמים בפרהסיה, והיועץ המשפטי של משרד האוצר ממודר מישיבות, לשר כ"ץ יהיה קל מאוד לגרום לפקידים שנותרו למלא את מבוקשו.

ומבוקשו הוא פוליטי, לא תקציבי. כך לפחות טוען הממונה על התקציבים המתפטר מרידור. בסוף מכתב ההתפטרות שלו הוא כתב לשר האוצר: "אין עוררין כי תפקידך כשר האוצר הוא להוביל מדיניות, אך אינך יכול לעשות זאת תוך התעלמות מהצורך בעבודת מטה סדורה ובמומחים מקצועיים, וודאי שאינך יכול לעשות זאת תוך רמיסת כללים, התעלמות מנתוני המאקרו, ניסיונות לשנות אומדנים תקציביים על מנת לייצר מקורות פיקטיביים לצורך חלוקת תקציבים נוספים, והדרת אגף התקציבים וגורמים נוספים כגון היועץ המשפטי של המשרד".

אחרי שמרידור התפטר, והחשב הכללי הודיע כי יסיים את תפקידו באוקטובר, והמנכ"לית ננזפה, לכ"ץ יהיה קל מאוד לגרום לפקידים שנותרו למלא את מבוקשו

המילים האלה של מרידור הן כתב אישום. אם שר האוצר כ"ץ מנסה לשחק עם המספרים של התקציב, כפי שמאשים מרידור, בניסיון ליצור יש מאין כסף נוסף בשביל שהוא יוכל לחלק אותו, להרעיף על הציבור או על מקורבים, זהו סימן שהנורמות הושחתו השחתה עמוקה. ומאחר שזהו הכסף של כולנו, כלל משלמי המיסים, לכולנו אמור להיות אכפת מכך. זה לא רק מרידור. אלה החיים של כולנו.