שריפה בעוטף
צילום: אמנון זיו

חמאס נלחץ מהקורונה והעדיף את השקט - בינתיים

הקורונה הפכה את חמאס ללחיץ, ההישג של המתווך הקטרי, הקרב בין סינוואר להנייה וההבנה שהכול יכול להשתנות ברגע | כמה הערות על הסכם הרגיעה בין ישראל וחמאס
נורית יוחנן, פרשנות
01 בספטמבר 2020
06:01

חמאס נלחץ מהקורונה והעדיף את השקט, אבל מי יודע כמה זמן הוא יימשך. הינה כמה הערות על הסכם הרגיעה בין ישראל לחמאס 

הכול מתחיל ונגמר ב-קורונה 

לפני שבוע לא הייתי מנחשת שזה ייגמר ככה. עשרות בלוני תבערה ונפץ שוגרו על העוטף והאיומים של חמאס היו בהתאם. ההבטחה להאריך את הכסף הקטרי לא עזרה, וחמאס היה נחוש להוציא יותר מישראל – אם לא בבלונים אז ברקטות.

 עסוקים בקורונה, רפיח (צילום: עבד ראחים כאתיב, פלאש 90). 

ואז הגיעה הקורונה. אחרי שבעה חודשים התגלו חולי קורונה בתוך הרצועה ועזה נכנסה לפאניקה. שני מיליון בני אדם הצטוו להישאר בבתים בלי חשמל אחרי שישראל הפסיקה את הכנסת הדלק לעזה. חמאס איים בהסלמה אם לא יכנס סיוע רפואי, אבל גם הפך ללחיץ הרבה יותר וכזה שצריך עזרה עכשיו. לא סתם נכתב בהודעה הרשמית על ההסכם שעזה תקבל את כל הציוד הדרוש להתמודדות עם הנגיף.

ניצחונו של המתווך

באופן נדיר, להסכם הפסקת האש הנוכחי יש מתווך אחד – השליח הקטרי לאזור, מוחמד אל-עמאדי. המשלחת מטעם המודיעין המצרי שהייתה ברצועה לפני שבועיים נשכחה והקטרים השתלטו על העסק. הם היו שם מהשיחה בין מנהיג חמאס איסמאעיל הנייה לשר החוץ הקטרי דקות לפני ההודעה על ההסכם, ועד להצהרה הרשמית של חמאס שכללה ברכות למדינה המפרצית.

ההיעלמות של אחד מהמתווכים על המפה היא לא חדשות טובות לישראל, בטח כשמדובר במתווכים ותיקים כמו המצרים

אולי הברכות היו בצדק מסויים - המצרים באו והלכו, אבל השליח הקטרי נשאר כאן כמעט שבוע, נסע הלוך ושוב מעזה לתל אביב, עד שהושג ההסכם. זה הישג בשבילו, אבל היתרון שבמתווכים שונים הוא שיש כמה דרכים להגיע אל חמאס. ההיעלמות של אחד מהמתווכים על המפה היא לא חדשות טובות לישראל, בטח כשמדובר במתווכים ותיקים כמו המצרים, שחולקים גבול עם עזה.

הקרב בצמרת - הנייה מול סינוואר 

מהצד העזתי מי שהכריע לא היה מנהיג הארגון איסמאעיל הנייה, שלאורך ההסלמה שלח הודעות מטורקיה, אלא מי שחתם על ההודעה הרשמית – מנהיג חמאס בעזה, יחיא סינוואר. ההודעה על הסכם הפסקת האש יצאה ממשרדו ולא ממטה הארגון הכללי, ואפילו השליח הקטרי דאג לפרגן לו בתגובתו על ההסכם וציין כי נהג ב"אחריות רבה". זה לא אומר שהמאבק בין הנייה לסינוואר נגמר, אבל זה בהחלט עוד הוכחה שבהחלטות טקטיות של סבב או לא סבב – סינוואר הוא האיש הקובע.

 ראש בראש, סינוואר והנייה (צילום: חסן ג'די, פלאש 90). 

הפסקה שברירית 

על פניו אין חדש תחת השמש וכבר ראינו הרבה הפסקות אש עם חמאס, אבל משהו בטונים הנוכחיים היה בכל זאת קצת שונה. קודם כל, ההודעה הרשמית של חמאס הייתה חריגה מאוד. הארגון ששולט על הרצועה לא הוציא הודעות כאלו בסיום סבבי לחימה קשים יותר עם ישראל, במקרה הטוב הדוברים מאשרים דיווחים על הפסקת אש באל-ג'זירה.

חמאס מחליט על שלום או מלחמה לפי הצרכים שלו. בשנייה שהפרויקטים ייתעכבו או שהכסף ייגמר – ישראל תחטוף שוב

ולא רק זה - דובר חמאס, חאזם קאסם, עלה לשידור בערוץ אל-אקצא דקות לאחר ההודעה וכינה אותו "צעד בדרך לשבירת המצור". זה אולי נשמע לוחמני, אבל אמירה כזו על הסכם עם ישראל היא מתונה מאוד ומצביעה על הצדקה ארוכת טווח למנגנון הזה שנקרא הסכמים עם ישראל.  

ואחרי הכול צריך לזכור שההסכם הזה שברירי מאוד. חמאס מחליט על שלום או מלחמה לפי הצרכים שלו - ברגע הזה סינוואר חושב שעדיף לו לקבל ציוד רפואי לקורונה והבטחה לתשתיות, מאשר להמשיך ולשגר בלונים, אבל בשנייה שהפרויקטים ייתעכבו או שהכסף ייגמר – ישראל תחטוף שוב.