-

אהבה זה לא כל הסיפור: במזרח התיכון צריך לדבר על אינטרסים

בתוך פחות מחודש מההכרזה על נורמליזציה, משלחת ישראלית כבר ביקרה באמירויות, הקשרים העסקיים כבר נרקמים ונראה שבסיפור הזה - הכל יכול לקרות. אבל אנחנו נמצאים במזרח התיכון, וכשמדובר בנורמליזציה עם מדינה ערבית - כדאי יותר לדבר במונחים של אינטרסים. בעיקר מהצד השני, כי מבחינת ישראל - היא הייתה שמחה מזמן להפסיק את המחבואים
רועי קייס
04 בספטמבר 2020
09:40

אחרי שנים של שיתופי פעולה מתחת לרדאר, המילה שלום נאמרת פתאום בגאון. ואיזה קצב יש למזרח התיכון החדש של 2020: בתוך פחות מחודש מההכרזה על נורמליזציה, משלחת ישראלית כבר ביקרה באמירויות, הקשרים העסקיים כבר נרקמים ונראה שבסיפור האהבה הזה - הכל יכול לקרות.

אבל אנחנו נמצאים במזרח התיכון, ובמונחים כמו "אהבה" צריך להשתמש בזהירות. כשמדובר בנורמליזציה עם מדינה ערבית, כדאי יותר לדבר במונחים של אינטרסים. בעיקר מהצד השני, כי מבחינת ישראל - היא הייתה שמחה מזמן להפסיק את המחבואים.

מפת האינטרסים סבוכה ומפתיעה הרבה יותר. מי שבאמת מפריעה בעין לאמירויות היא בכלל טורקיה של ארדואן

בנוגע לאינטרסים קשה לפספס את מטוסי F-35, החמקנים, אלה שארצות הברית לא נותנת למדינות ערב כדי לשמור על העליונות האווירית של ישראל באזור. באמירויות רואים במטוסים סמל סטטוס חשוב. המדינה המפרצית הקטנה לא ממש עומדת להיכנס לעימות חזיתי עם איראן הגדולה והמחומשת. אבל בשכונה כמו שלנו, כדאי שיהיה לך משהו שאין לאחרים מסביבך.

אבל בואו נשים בצד את סיפור המטוסים, כי מפת האינטרסים סבוכה ומפתיעה הרבה יותר. נכון, איראן שוכנת מעבר למפרץ הפרסי ושולחת את זרועותיה לכל מקום בגזרה. רק ב-2019 הרגישו באמירויות את נחת זרועה של טהראן, שחיבלה במכליות נפט באחד מנמליה. אבל, מי שבאמת מפריעה בעין לאמירויות היא בכלל טורקיה של ארדואן, שבימים אלה ממש פועלת ללא לאות כדי לבסס את מעמדה בקרב המדינות הסוניות.

עבור השלטון באמירויות, ישראל שנחשבת למעצמה אזורית היא שחקן חשוב שיכול לסייע בבלימת התוקפנות הטורקית

למי שהתרגל לפרש כל עימות באזור כמלחמה בין סונים לשיעים, צריך לעדכן את מפת האינטרסים והתוקפנות האזורית: הקרב על הובלת הבית הסוני במזרח התיכון נמצא בעיצומו. מצד אחד ניצבות סעודיה, מצרים, האמירויות ובחריין שמנסות לשווק את עצמן כמדינות "האסלאמיות המתונות". ומצד שני - טורקיה וקטר שנותנות חסות לאחים המוסלמים ומוצגות כ"קיצוניות".

כאן נכנסת ישראל לתמונה. עבור השלטון באמירויות, ישראל שנחשבת למעצמה אזורית היא שחקן חשוב שיכול לסייע בבלימת התוקפנות הטורקית. אותה טורקיה שמנסה להציב כוחות ובסיסים לא הרחק מאבו דאבי, אצל קטאר השנואה. אותה טורקיה שמנסה להשתלט על מרחבי הים התיכון, וגם אותה טורקיה שתומכת בכוחות איסלאמיסטיים ברחבי המזרח התיכון - מלוב ועד סוריה.

ויש עוד עניין. כמו בכל דבר במשפחה טובה, גם בתוך המחנה הסוני המתון יש יריבות פנימית, על הקרבה לדוד מארצות הברית. אין ספק שההסכם של האמירויות עם ישראל נותן לה נקודות זכות בוושינגטון על פני סעודיה ומדינות אחרות באזור. 

והדובדבן שבקצפת - באמירויות לא מתים בלשון המעטה על ההנהגה הפלסטינית ברמאללה. הם בטוחים שערימות הכסף שהם העבירו לאבו מאזן ואנשיו, לא הגיע באמת למי שזקוק לו ברשות. וכן, חלק מהאינטרסים האלה - זה גם אתם. התיירים הישראלים שסרקו את כל האינטרנט בחיפוש אחרי סוף שבוע בדובאי יכולים לתרום לכלכלה באמירויות שנפגעה קשה בגלל הקורונה. 

אז אהבה זו מילה יפה, אבל בכל מה שקשור ליחסים בין ישראל לאמירויות, אינטרסים תחילה. על אהבה אמיתית אולי נוכל לדבר עוד כמה שנים.