אמיר קטר בין-חאמד וטראמפ
צילום: אי-פי

קטר יודעת: הדרך לוושינגטון עוברת בהסדרות בין ישראל לחמאס

אחרי עוד שבוע שהשליח הקטרי הביא שקט לדרום בדמות מזוודות של דולרים, נשאלת השאלה מה האינטרס הקטרי בהשקעה זו. הנסיכות מתמודדת עם תביעות בארצות הברית על מעורבות בטרור ויחסים רעים עם שכנותיה, ומקווה שישראל תגשר בינה לבין וושינגטון ואפילו אבו-דאבי
גל ברגר
05 בספטמבר 2020
08:27
עודכן ב 12:07

כבר קרוב לעשור שקטר שופכת כסף על רצועת עזה. זרם הכסף התגבר לאחר מבצע עמוד ענן ב-2012 כשאמיר קטר הקודם בא לביקור ברצועה עם רעייתו המגונדרת, השייחה מוזה. זה החל בהשקעה אדירה בפרויקטים של תשתיות ושיכון, ובשנתיים האחרונות עזה נמצאת ממש על הפיירול של הנסיכות המפרצית.

מדי חודש היא שולחת כסף – גם כדי לרכוש דלק ישראלי שיועבר לעזה ויזין את תחנת הכוח המייצרת חשמל ברצועה, וגם כדי לשמן את המנגנון השלטוני והאזרחי של חמאס. קטר, המשמשת משענת לתנועת האחים המוסלמים העולמית, קנתה לה מאחז ברצועת עזה הנשלטת בידי נציגי האחים המוסלמים בזירה הפלסטינית - ארגון חמאס.

קטר קנתה לעצמה מעמד והשפעה. היא הפכה למנוף לחץ על חמאס ולגשר דו-כיווני להעברת מסרים בין ישראל לארגון הטרור

בכך קנתה לעצמה גם מעמד והשפעה, שהרי קטר הפכה מנוף לחץ על חמאס, וגם לגשר דו-כיווני להעברת מסרים בין ישראל לארגון הטרור. בנובמבר 2018, שמונה חודשים לאחר שהחלו הפגנות הגדר מתוצרת חמאס בעזה, כשהשליח הקטרי הביא עמו לרצועה את משלוח המיליונים הראשון במזוודות, הוא נקלט במצלמות לוחש באוזנו של סגן מנהיג חמאס שם: "אנחנו רוצים שקט".

בעל המאה הוא בעל הדעה

קטר, כך מעריכים, מושקעת כבר בכמיליארד וחצי דולר ברצועה. זו אינה השקעה שמוותרים עליה כל-כך מהר, בטח לא בלי תמורה, שאותה היא עדיין לא קיבלה. לפחות לא את התמורה המלאה, לכן היא עדיין משמרת את ערוץ הזרמת הכסף לעזה.

אמת, הכניסה של קטר לזירה הפלסטינית באמצעות הכסף שהיא שופכת על רצועת עזה היא כשלעצמה כבר הפכה אותה זה מכבר לשחקן מפתח באזור. הרי ברגע שאתה מצטייר כמי שיכול להשיג שקט תמורת חופן דולרים ולהרגיע את חמאס ואת הגזרה הדרומית, עמדה זו לבדה מעניקה לך כוח ועוצמה: פתאום מתייחסים אליך, נועצים בך, מתחשבים בדעתך וחושקים בנוכחותך ובממונך.

לא רק חמאס חפץ בקרבתה, גם ישראל, המעוניינת בשקט בדרום. קטר קפצה על ההזדמנות: היא ממילא הייתה זקוקה לחום ואהבה, ביתר שאת בשש השנים האחרונות כשמדינות במפרץ הפרסי, סעודיה ומצרים ניתקו עמה קשרים. ישראל למעשה, באפשרות שנתנה לקטר לחזק את מעמדה באמצעות מימון רצועת עזה, זרקה לה סוג של חבל הצלה.

ישראל הצילה את קטר מבדידותה והאחרונה הצילה את ישראל ממלחמה בדרום, אך בראש מעייניה של הנסיכות המטרה היא וושינגטון

זה WIN WIN. ישראל הצילה את קטר מבדידותה, והאחרונה הצילה את ישראל בכך שבכספה הרחיקה מלחמה בדרום. אך הידוק הקשרים בין ישראל לקטר – לא הוא שעמד בראש מעייניה של הנסיכות. לא הוא היה המטרה, אלא וושינגטון.

הקטרים בתבונתם הבינו שהדרך לוושינגטון עוברת דרך ישראל, והדרך לישראל עוברת דרך עזה. הכספים שהם שפכו על רצועת עזה בשנים האחרונות – לא היו בגלל העיניים היפות של ישראל. הם רצו שהכסף הזה, בסופו של דבר, ינקה אותם מול האמריקנים, ויפתח להם דלתות.

הנה כך לפתע פתאום, קטר, שמזוהה כל כך עם האחים המוסלמים ועם חמאס, מנצלת את הקשרים האלה כדי לייצר מציאות חיובית: להשיג שקט בדרומה של ישראל, להרגיע את ארגון הטרור חמאס. האמריקאים מתים על הטוויסט הזה, וזה אכן הצליח והפך את הקטרים לאחד הפייבוריטים של ממשל טראמפ במפרץ הפרסי.

על הדרך זה גם שירת את קטר בתקיעת אצבע בעין למדינות המפרץ ושאר המדינות שנטשו אותה והפנו לה גב. השליח הקטרי, מוחמד אל-עמאדי, והבוס שלו, שר החוץ של קטר, הם כבר מזמן חברים קרובים של היועץ המיוחד והאישי של טראמפ, חתנו ג'ראד קושנר. מריצים צחוקים בטלפון, מנהלים את העולם.

צריך להיות או משוגע או אבו מאזן כדי לאבד גישה כזו. אבל זו רק התמורה החלקית. או לפחות תמורה שצריך לתחזק אותה, אחרת היא עלולה להיעלם. ברגע שהקטרים יפסיקו לשלוח כסף לעזה הם מסתכנים באובדן המעמד הזה שרכשו בעמל רב, או ליתר דיוק: בכסף רב ובתבונה.

המלאכה, גם עדיין לא הושלמה מבחינתם: צריך עוד לנקות אותם מתביעות משפטיות העומדות ותלויות נגדם בבתי משפט בארצות הברית סביב הקשר שלהם לטרור. לשם כך צריך ידידים טובים שיהיו במקום הנכון ובזמן הנכון ויהיו למליצי יושר עבורך, והיש טובים מישראל, הלובי היהודי, הבית הלבן והקונגרס למשימה כזו?

קטר לא אוהבת שלישראל יש "ידועה בציבור" חדשה במפרץ 

מאז ההסכם בין ישראל לאיחוד האמירויות לפני כמה שבועות, קטר כבר לא הנסיכות המפרצית היחידה שמקיימת קשרים גלויים עם ישראל. היו תחילה חששות שאולי זה ישפיע על המוטיבציה שלה להמשיך ולהזרים כסף לעזה, שהיא תגיד משהו כמו: "עשיתם לנו קטע? הלכתם עם אבו דאבי (שהיא יריבה של קטר במפרץ הפרסי)? אז שאבו דאבי תפתור לכם את הבעיות מול עזה".

אבל כאן צריך לזכור שגם קטר תפסיד אם תלך בקו הזה - היא שבויה של המסלול שטוותה לעצמה. הכסף שלה אמנם נשפך בעזה, אבל את הפירות היא קוטפת בוושינגטון. גם השבוע, היא הכניסה לעזה עוד מנה של 34 מיליון דולרים לשימון המנגנון החמאסי. לא כולל 10 מיליון דולר לדלק ישראלי עבור תחנת הכוח בעזה, והופ: יש שקט ברצועה.

אולי כעת, היא גם מפנטזת לעצמה, שכשם שהיא שימשה כל השנים גשר בין ישראל לחמאס, אולי כעת היא מצפה לתמורה נוספת: שישראל – שפתחה ערוץ ישיר וגלוי לאבו דאבי, תשמש עתה גשר בין קטר לבין יריבותיה מהמפרץ הפרסי והעולם הערבי, שאבו דאבי בראשם.

אם זה יצלח – זה יהיה בינגו מבחינת הקטרים. הם הרי לא כאן רק כדי לפזר צ'קים, הם רוצים את הדיבידנדים לעצמם ויום הפדיון הגיע.