חיים כץ בדיון על חסינות בוועדת הכנסת 30.01.20
צילום: עדינה ולמן דוברות הכנסת

בג"ץ דחה את העתירות נגד החסינות לח"כ חיים כץ

בהחלטתם קבעו השופטים כי העתירות היו אקטואליות בזמן הגשתן, אך מאז סיימה הכנסת ה-22 את כהונתה ולהחלטת החסינות שקיבלה אין תוקף: "הכרעה תיאורטית עלולה באופן עקרוני להסיג את גבולן של רשויות שלטון אחרות"
אמוץ שפירא
09 בספטמבר 2020
14:04

בג"ץ דחה היום (רביעי) על הסף את העתירות שהוגשו נגד החלטת הכנסת הקודמת להעניק לחבר הכנסת חיים כץ מהליכוד חסינות. בהחלטתם קבעו השופטים כי העתירות היו אקטואליות בזמן הגשתן, אך מאז סיימה הכנסת ה-22 את כהונתה ולהחלטת החסינות שקיבלה אין תוקף, ולכן העתירות נעשו תיאורטיות. עוד ציין בבית המשפט שהעתירות מעלות שאלות חשובות וכבדות משקל אודות גבולות החסינות, אך בית המשפט אינו דן בעתירות בעלות אופי תיאורטי ואקדמי.

בהחלטת הדחייה נכתב: "התפקיד המובהק  של בית המשפט הןא להכריע במחלוקות ממשיות ולמצוא להן פתרון. הכרעה תיאורטית עלולה באופן עקרוני להסיג את גבולן של רשויות שלטון אחרות. בית המשפט אינו יועץ ואינו פילוסוף, אל לו לכתוב מאמרים או להכריע בשאלות משפטיות אקדמיות או תיאורטיות. עת לפסוק ועת להימנע מפסיקה". 

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מסר לפני כחודשיים כי ההחלטה בכנסת להעניק חסינות לכץ היא בטלה או ניתנת לביטול. ההחלטה נמסרה מטעמו של מנדלבליט בתגובה לעתירת התנועה לאיכות השלטון בעניין החסינות שהעניקה הכנסת לחבר הכנסת והשר לשעבר. לפי מנדלבליט, החסינות התקבלה בחוסר סמכות או בחריגה מסמכות, וכן תוך אי סבירות קיצונית וחריגה משמעותית ממתחם שיקול הדעת של ועדת הכנסת.

מנדלבליט הסביר את עמדתו בין היתר משום שהמעשים בהם מואשם כץ, מרמה והפרת אמונים עקב קידום חוק שלכאורה היה יכול להניב לו או לחברו תועלת ותוך הצגת מצגי שווא - לא יכולים להיחשב כחלק ממילוי תפקידו.

החסינות ניתנה עוד בכנסת הקודמת ולכן, לכאורה, ממילא פג תוקפה ולכאורה אפשר היה להזדרז ולהגיש את כתב האישום. עם זאת, בגלל שהיתה עתירה תלויה ועומדת - היועץ שרצה לדון בסוגיה באופן עקרוני, התייחס לכך כאילו ניתנה שוב.

מליאת הכנסת אישרה את הענקת החסינות לחבר הכנסת כץ בפברואר האחרון, ברוב של 62 תומכים מול 43 מתנגדים. כץ מואשם כי בעת שהיה יושב ראש ועדת העבודה והרווחה פעל לטובת מקורבו, איש העסקים מוטי בן ארי, שייעץ לו בענייניו הכספיים האישיים.

תגובות להחלטת בג"ץ 

ראש האגף המשפטי בתנועה לאיכות השלטון, עורך הדין תומר נאור: ״על אף שסברנו שהעתירה מעלה שאלות עקרוניות חשובות בנוגע לגבולות הסמכות - והחריגה מסמכות - של ועדת הכנסת, אנו מקבלים את הכרעת בית המשפט, ומעודדים מכך שבית המשפט חזר על מה שהיה אמור להיות מובן מאליו: לוועדת הכנסת מותר לדון אך ורק בעילות הקבועות בחוק.

״נזכיר כי בדיון הקודם מספר חברי כנסת כפרו בכתב האישום, דנו בעובדות, ואף דנו בטיעונים לעונש – והדבר הזה פסול. אנו מקווים כי אם ישוב הנושא פעם נוספת אל הוועדה, יפעלו חבריה על פי החוק, ומעבר לכך - יזכרו כי עבירות מתחום טוהר המידות לא יכולות לזכות לחסינות, וכי אין להפוך את הכנסת לעיר מקלט לנאשמים בפלילים״.

ממשמר הדמוקרטיה הישראלית נמסר: "אנו מקבלים את מסקנת בית המשפט כי תוקפה של החסינות הדיונית שעליה החליטה הכנסת הקודמת, פג לאחר שהתכנסה הכנסת החדשה בחודש מארס השנה. בשל כך פנינו היום פעם נוספת ליועץ המשפטי לממשלה, כדי שלא ישתהה ויפנה באופן מיידי לכנסת, בהודעה על כוונתו להעמיד לדין את חבר הכנסת כץ בפרשת הרשות לניירות ערך.

"משמר הדמוקרטיה הישראלית מדגיש כי גם אם מתקיים בין הצדדים משא ומתן להסדר טיעון, אין הדבר מהווה שיקול הצורך לפנות ללא דיחוי לכנסת בהודעה בעניין חסינותו, וזאת כדי לא לעכב עוד יותר את ההליך הפלילי בעניין ח"כ כץ, הליך שעוכב תקופה ארוכה בשל התנהלותו של ח"כ כץ ובשל התנהלות מערכת אכיפת החוק".