שמונה ימים לבחירות לנשיאות ארצות הברית, כלומר רק עוד שמונה ימים עד שנדע מיהו הנשיא הנבחר הבא של אמריקה, הסיפור המרכזי הוא ההצבעה בדואר. מה שקורה עכשיו בארצות הברית הוא דבר חסר תקדים.
בגלל מגפת הקורונה אנשים חוששים לבוא ביום הבחירות לקלפי ולהצטופף והם מצביעים בהצבעה מוקדמת. היא מתרחשת או בהליכה לקלפי (כן, בארה"ב פותחים את הקלפיות לא רק ביום הבחירות) או בהצבעה בדואר, גם זה אפשרי בארה"ב. אתה מקבל הביתה טופס, אתה ממלא את הבחירה שלך, שולח חזרה והמספרים מטורפים.
מתוך 137 מיליון אמריקנים שהצביעו בסך הכול ב-2016 לפני ארבע שנים, כמעט 60 מיליון אמריקנים כבר הצביעו עד עכשיו בבחירות האלה ובמדינות מסוימות זה אחוז מטורף. בטקסס למשל, 80% מקולות המצביעים ב-2016 כבר הצביעו עכשיו. בצפון קרוליינה 65%. בפלורידה, מדינה סופר חשובה, מספר ההצבעות עד היום הזה הוא כבר 60% ממספר המצביעים הכולל ב-2016.
לכאורה זה מצוין. זה מאפשר ספירה מוקדמת של הקולות והיינו כבר יכולים לדעת ממש ברגע הבחירות ב-3 בנובמבר מי הנשיא. אז זהו ששוב לא. למה? בגלל החוקים.
למעשה, פרט לשמונה מדינות בארה"ב, בכל יתר 42 המדינות אי אפשר להתחיל לספור את הקולות האלה בדואר לפני יום הבחירות עצמו. זה מתאים כשיש מעט הצבעה בדואר, אבל לא בתקופת קורונה כשיש הצבעה כל כך מסיבית בדואר. מה שאומר שיהיה פקק.
זה יכול לקחת יותר מאשר ליל הבחירות עצמו. זה יכול לקחת יומיים–שלושה. גם זה היה בסדר אבל איפה הבעיה? הבעיה היא שההצבעה בדואר הולכת הרבה יותר לכיוון הדמוקרטים. יש משהו כמו 10 מיליון בוחרים דמוקרטים בדואר עד עכשיו, מול חמישה מיליון רפובליקנים - פי שניים.
זה אומר שב-4 בנובמבר בבוקר, לאחר ליל הבחירות כשייספרו קלפיות האמת לפני ההצבעה בדואר, יכול להיות במדינה כמו פנסילבניה - שיהיה יתרון לרפובליקנים. דונלד טראמפ יכריז על ניצחון, רק כדי שיומיים אחר כך יתברר שכשיספרו את כל ההצבעה בדואר יתברר שבכלל ביידן ניצח.
מכיוון שאמרנו: רוב הקולות בדואר הם של הדמוקרטים ולכן סביר מאוד שב-3 בנובמבר בלילה אף אחד משני המועמדים לא יתייצב ויגיד: הפסדתי.