מוהסן פחריזאדה

חיסול פחריזאדה: פעולת מנע לקראת חילופי השלטון בוושינגטון

המדען היה לא רק המוח אלא גם הכוח המניע בפרויקט הגרעין הצבאי בארצו - ועדיין, אין אדם באיראן שחיסולו יעצור הכול. אז מה עומד מאחורי ההתנקשות? התשובה נמצאת בחשש משינוי המדיניות הצפוי מול איראן של ממשל ביידן | פרשנות
מואב ורדי, פרשנות
28 בנובמבר 2020
11:25

הניו יורק טיימס דיווח אמש מפי שלושה גורמי מודיעין בכירים כי ישראל עומדת מאחורי חיסולו של מוהסן פחריזאדה אתמול סמוך לטהראן. בהנחה שאכן זה מצב הדברים, כדאי לשאול מהו היעד אותו מבקשת ישראל להשיג באמצעות פעולה כזו.

ראשית, עד כמה משמעותי הנזק הקונקרטי שגורם החיסול הזה לתוכנית הגרעין האיראנית?  

פחריזאדה היה האדם הבכיר ביותר והכוח המניע של מה שמכונה "קבוצת הנשק" בתוכנית הגרעין האיראנית. רוב העיסוק התקשורתי בפרויקט הגרעין של איראן מתמקד בנושא העשרת האורניום. כלומר, במאמץ לייצר מספיק חומר בקיע לצורך פצצת אטום. אבל החומר הבקיע הוא רק מרכיב אחד ביכולת להגיע לנשק גרעיני.

מרכיב נוסף הוא יכולת השיגור (טילים בליסטיים), ואילו המרכיב החשאי ביותר הוא זה של "קבוצת הנשק" – היכולת לקחת את החומר הבקיע, ולייצר את מנגנון הפיצוץ שאחראי להפעיל את תגובת השרשרת של הביקוע הגרעיני. זה מנגנון מורכב שכדי להביא לתוצאה הרצויה – פיצוץ גרעיני עם פוטנציאל נזק אדיר - צריך להיות מסוגל לפעול בדיוק רב מבחינת סנכרון חלקי המערכת, הלחץ והגובה בו הוא מתקיים, והשליטה על התזמון של פעולתו.

לאיראן יש כבר את הידע הדרוש לייצור פצצה. כך שחיסול מדענים איראנים לא ינטרל את היכולת של איראן - אם תחליט שהיא רוצה לעשות זאת

המרכיב הזה של כל תוכנית גרעין הוא מה שהופך אותה מפרויקט אזרחי לצרכי מחקר או ייצור חשמל, לפרויקט צבאי לייצור נשק. איראן הפסיקה לכאורה את הפעילות הזו של "קבוצת הנשק" בשנת 2003. אבל ההערכות במערב הן כי האיראנים מעולם לא חדלו בפיתוח של המימד הזה של תוכנית הגרעין.

מי שעמד עד אתמול בראש הפרויקט הזה הוא אותו מוהסן פחריזאדה. באופן עקרוני, לאיראן יש כבר את הידע הדרוש לייצור פצצה. כך שחיסול מדענים איראנים לא ינטרל את היכולת של איראן להגיע לפצצה אם תחליט שהיא רוצה לעשות זאת. 

הוצאתו מהמשוואה תהווה ככל הנראה פגיעה לא קטנה ביכולת של איראן להגיע מהר וביעילות לפצצה גרעינית

פחריזאדה הוא מקרה מעט אחר. חשיבותו לאו דווקא בידע המדעי שלו, אלא בהיותו בורג מרכזי וחשוב במערכת – הוא היה הכוח המניע, המוח, והמוציא לפועל בחלק הצבאי של פרויקט הגרעין האיראני. סילוקו עשוי לגרום לתוכנית הגרעין מה שסילוקו של קאסם סולימאני עשה לפעילות הצבאית של איראן באזור.

כן, הוצאתו מהמשוואה תהווה ככל הנראה פגיעה לא קטנה ביכולת של איראן להגיע מהר וביעילות לפצצה גרעינית, כי לפחריזאדה אין תחליף בטווח הזמן הקרוב. אבל כל זה לא אומר שהחיסול הזה יכול לעצור את איראן או למנוע ממנה מלממש את שאיפתה לנשק גרעיני – אם תחליט ללכת עד הסוף. אין היום באיראן אדם כלשהו שחיסולו יביא למכת מוות לתוכנית הגרעין האיראנית.

אז מה עומד מאחורי ההחלטה על החיסול?

ההחלטה לחסל את פחריזאדה, אם אכן ישראל ביצעה את הפעולה הזו, קשורה אם כן גם למשהו אחר: לחילופי הממשל הקרובים בוושינגטון. הנשיא טראמפ (בעידודו המאסיבי של נתניהו) יצא מהסכם הגרעין עם איראן.

נתניהו ובכירי ממשל טראמפ סבורים כי ההסכם הזה, במקום להבטיח שאיראן לא תהיה גרעינית, רק אפשר לה להתקדם אל עבר היעד הזה, ולכן אם תצא ארצות הברית מההסכם ותטיל שוב סנקציות כלכליות קשות על איראן, האיראנים יאלצו להיכנע ולהסכים לוויתורים משמעותיים הרבה יותר מאלו להם הסכימו בהסכם המקורי.

נתניהו וראש המוסד סבורים כנראה שהמצב הנוכחי עדיף מחזרה של איראן להסכם המקורי. ייתכן שההחלטה על החיסול נובעת מרצון לסכל משא ומתן כזה

האסטרטגיה הזו כונתה "מדיניות הלחץ המקסימלי". אלא שלפחות בינתיים היא לא הוכיחה את עצמה. בעוד שהסכם הגרעין הרחיק את איראן מרחק של שנה מהיכולת לצבור מספיק חומר מועשר לפצצה אחת, מאז יצא טראמפ מההסכם והחזיר את הסנקציות, האיראנים החלו בהתקדמות איטית בפרויקט, והם נמצאים היום במרחק רק של חודשיים-שלושה מאותה נקודה.

ובכל זאת, נתניהו וראש המוסד סבורים כנראה כי עדיף המצב הנוכחי מאשר חזרה של איראן להסכם המקורי. מי שחושב אחרת הם הנשיא הנבחר ביידן ובכירי הממשל החדש שלו. ייתכן שר החוץ המיועד טוני בלינקן ידרוש מאיראן להסכים לתיקונים בהסכם לפני שארצות הברית תסיר את הסנקציות שהטיל טראמפ, אבל הכיוון של ממשל ביידן הוא חזרה למשא ומתן דיפלומטי עם איראן.

ולכן, ההחלטה על חיסול מוהסן פחריזאדה נובעת ייתכן מרצון לסכל משא ומתן כזה מתוך מחשבה שאחרי פגיעה כזו, האיראנים לא יסכימו לחזור בכלל לשולחן הדיונים. ואולי גם ממחשבה נוספת לפיה "אי אפשר לסמוך על ממשל ביידן שיעמוד בתקיפות מול איראן בנושא הגרעין". ולכן, חייבים עכשיו, רגע לפני שטראמפ עוזב, לפגוע בכל מרכיב חשוב בתוכנית הזו, כדי לנסות ולגרום לעיכוב כמה שיותר גדול בתוכנית – בין אם זה צנטריפוגות חדישות בנתנז, או האדם החשוב ביותר בפרויקט. 

איך תגיב איראן?

האם איראן תגיב לפעולה הזו? הרצון לנקמה ודאי קיים. ההיתכנות המבצעית יש להניח קיימת גם היא. הסבירות שדבר כזה יקרה בחודשיים הקרובים אינה גבוהה כי בטהראן לא ירצו לתת לטראמפ תירוץ לתקוף עכשיו צבאית את מתקני הגרעין באיראן.

מה יקרה לאחר מכן, האם איראן תגיב בפיגוע רצחני נגד מטרות ישראליות בחו"ל  כמו אלו בשגרירות ישראל ובניין הקהילה היהודית בארגנטינה - אין איש יכול לדעת. חיסולו של פחריזאדה יפגע בתוכנית הגרעין האיראנית ברמה מסויימת, אך כאמור – אין בכוחו לבטלה או להשמידה. כך שמי שהחליט לאשר את הפעולה הזו אתמול סמוך לטהראן מעריך כנראה שהסיכוי לפעולת נקמה איראנית עם מחיר עצום – הסיכוי הזה אינו גדול.