רועי קייס

"איכסה עליך": איך אחרי 40 שנות שלום תמונה עם עומר אדם מקפיצה את מצרים?

התנקשות מדממת, שני מחנות שמתעקשים לשנוא - ומנהיג אמיץ שלא השאיר אחריו יורש: למה המצרים עושים סרט מתמונה עם ישראלי?
רועי קייס
01 בדצמבר 2020
17:36

אתם מרגישים את הקור הזה? ‫לא? ‫אני לא מדבר על מזג האוויר ‫אני מדבר על השלום עם מצרים. ‫בימים האחרונים קיבלנו תזכורת לשלום הקר ‫כשהכוכב המצרי מוחמד רמדאן ‫המכונה "נאמבר ואן" ‫העז להצטלם עם עומר אדם ועוד ידוענים ישראלים ‫וחטף. מסתבר שגם ב-2020 ‫צילום של סלב מצרי עם סלב ישראלי ‫זה מתכון לפאודה. 

אז איך הגענו למצב ‫שבאמירויות ישראלים מתקבלים בחיבוק חם ‫אחרי שלושה חודשים של שלום לוהט, ואילו במצרים, ‫אחרי ארבעה עשורים - ‫עדיין אסור להצטלם או להיפגש בגלוי עם ציונים? ‫תודו שזה קצת אירוני ‫שאת הסטירה בנוגע ליחסי ישראל–מצרים ‫קיבלנו דווקא באמירויות. 

‫אז למה מה שעובד בדובאי לא עובד בקהיר? ‫משטר א-סיסי קיבל ירושה לא טובה מחוסני מובארכ. ‫בכל מה שקשור לישראל,  ‫מובארכ הרבה לקבל בכירים ישראלים בקהיר ‫אבל לא עשה כלום כדי שהשלום יירד למטה, ‫למישור העממי. 

אולי עבור מובארכ הטראומה של רצח סאדאת הייתה חזקה מדי. ‫סאדאת היה נשיא אמיץ, ‫המנהיג הערבי הראשון שעשה שלום עם ישראל. ‫האיש שהנהיג את הצבא המצרי במלחמת יום הכיפורים. מובארכ, הסגן שלו, ‫היה לצידו כשהוא נרצח ב-1981, ‫וכנראה החליט להשאיר את האומץ של קודמו ‫בזירת ההתנקשות. 

‫המצרים, לפחות כלפי חוץ, ‫מכריזים שמה שעומד בינם לבין חיבוק חם עם ישראל ‫זה הסוגיה הפלסטינית, זאת שישראל הבטיחה לפתור ‫במסגרת הסכם השלום. ‫אבל מי שמסתכל טוב יותר ‫מגלה שהסיבות לכתף הקרה ‫קשורות למטענים עמוקים יותר, ‫שמבדילים בין מצרים לבין האמירויות.

‫עם מדינות המפרץ לא היינו באמת במלחמות ‫ואין לנו סכסוכי שטחים. ‫בנוסף, הזיקה שלהם לסוגיה הפלסטינית ‫רופפת יותר. ‫לעומת זאת, ‫עם מצרים הייתה לנו מלחמה אחת לפחות כל עשור, ‫מ-48' ועד הסכם השלום ב-79'. 

‫מלחמות משאירות משקעים, ‫ויש אנשים שמתקשים לעשות את המהפך ‫ולראות במדינת אויב לשעבר מדינה ידידותית. ‫ולמרות הכול, להכליל 100 מיליון מצרים ‫זה קצת בעייתי. ‫הרבה מצרים היו רוצים לראות מציאות אחרת. מדובר במדינה במצב כלכלי קשה ‫שמשוועת לכל תייר ולכל מקור הכנסה. ‫הבעיה היא שהמצב הפוליטי במצרים מורכב. ‫הפופלריות של משטר א-סיסי לא בשיאה, ו‫לכן, כשצצה התמונה של רמדאן ועומר אדם ‫מתנגדי המשטר העיקריים, תומכי האחים המוסלמים, ‫ניצלו את הסיטואציה כדי לחבוט בא-סיסי. 

אבל האחים המוסלמים לא לבד. ‫במצרים של 2020 ‫יש עוד זרם שישראל לא באה לו טוב בעין - ‫הזרם הנאצריסטי, ‫זה שעדיין רואה בגמאל עבד א-נאצר ‫ששנא את ישראל, ‫כמנהיג הכי אהוב ומשמעותי, לא רק במצרים ‫אלא בעולם הערבי כולו. 

‫רוחו של הזרם הנאצריסטי ‫אופפת את האיגודים המקצועיים במצרים, ‫אלה שהחליטו להעניש את רמדאן ואפילו להחרים אותו. ‫‫ועדיין, הדבר שבאמת צורם לאוזן ‫זה לשמוע את השדרנים המזוהים עם משטר א-סיסי ‫מבהירים לישראלים את גבולות הגזרה העדכניים ‫במצרים - "‫כן, יש שלום, והוא חשוב ואסטרטגי,  ‫אבל אנחנו לא הולכים להיות סחבקים שלכם". 

‫ברמה השלטונית, השלום בין ישראל למצרים עובד ‫בעיקר בכל מה שקשור לשיתוף הפעולה הביטחוני. 
‫אבל כמו תמיד, ‫זה קורה כי האינטרסים גוברים על הרצון של העם. ‫ולמי שהדיבורים על אינטרסים קרים מבאסים אותו - ‫הינה משהו שכדאי לזכור: ‫גם נרמול היחסים עם האמירויות, בחריין וסודאן ‫היה נראה בלתי אפשרי עד לפני כמה שנים, ‫בדיוק כמו שהסכם השלום עם מצרים ‫היה נראה כמו פנטזיה לא מציאותית ‫עבור מי שגדל כאן בשנות ה-70. 

‫אז מה אני אומר כאן? ‫המצרים אולי עושים סרט ערבי ‫מחיבוקים עם ישראלים, ‫אבל אם רק ניתן לזה זמן יש עוד צ'אנס אמיתי לשלום.