הלוחמים שנפלו בשבי הסורי עדיין מתחננים לעזרה מהמדינה

השבוע ננעלה הסדרה "שעת נעילה" בפרק אחרון, שבו הסורים מענים את החיילים הישראלים שנפלו בשבי. בחיים האמיתיים, כל מה שפדויי השבי רצו זה טיפול רפואי או פיצוי כספי ממשרד הביטחון כדי שיוכלו לטפל בעצמם - אבל אחרי כ"כ הרבה זמן, שום דבר לא קורה. יפעת גליק לא מבינה איך מדינת ישראל לא מושיטה עזרה דווקא לחיילים שסיכנו הכל עבורה
יפעת גליק
12 בדצמבר 2020
18:37

השבוע ננעלה הסדרה שעת נעילה בפרק אחרון שבו הסורים מענים את החיילים הישראלים שנפלו בשבי. עכשיו בואו תראו איך בחיים האמיתיים, לא בטלוויזיה, מדינת ישראל לא רואה ממטר את מי שנלחמו במלחמת יום הכיפורים ונפלו בשבי, חלקם כבר מבוגרים בני 65 ו-70.

לפני שנה בדיוק פנו מ"ערים בלילה", זה שם העמותה שלהם, לאגף השיקום במשרד הביטחון. השבויים לשעבר הסבירו שיש מחלות שהתפתחו אצלם אחרי הרבה שנים, אבל הן קשורות לדברים שהם חוו בשבי. למשל סרטן, מחלות לב, סוכרת.

כל מה שפדויי השבי רצו זה טיפול רפואי או פיצוי כספי כדי שהם יוכלו לטפל בעצמם. ראש אגף השיקום חשב-חשב, בסוף אמר: נקים ועדה. עכשיו, קבלו טיפ ממני: אם אתם רוצים למסמס, למרוח או לעכב משהו, תקימו ועדה.

הוועדה הייתה אמורה להגיש את המסקנות שלה תוך שלושה חודשים. זה היה בדצמבר בשנה שעברה, כן? שלושה חודשים אחר כך כלום לא קרה. ואז התחילה קורונה, ואמרו שבגלל המגפה המסקנות מתעכבות.

בראשית יולי 2020 סוף-סוף הוגש דוח למשרד הביטחון. אבל מיולי ועד עכשיו עברה משהו כמו חצי שנה, והדוח יושב על השולחן במשרד הביטחון. אין לאף אחד אפילו מושג מה היו המסקנות של הוועדה. במשרד הביטחון אומרים שזה בבחינה ושבכל מקרה יהיה קשה לממש רפורמה בלי תקציב מדינה.

פדויי השבי שחזרו מהמלחמה מפורקים, הם כבר מבוגרים, ואם אנחנו לא נדאג להם עכשיו הזמן יהרוג אותם. ואם לא הזמן, אז הביורוקרטיה.