אסצ'לו ראובן

עם שלושה קליעים בגב: הדרך לניצחון של הילד שנפצע במבצע שלמה

הוא איבד את אמו כשהיה בן שלוש, ספג קליעים בגופו ועלה לארץ בגיל 11 • מאז שירת ביחידת המסתערבים של משמר הגבול • היום הוא עובד כבר 15 שנה בחברת ההשקייה הישראלית "נטפים", דרכה סגר מעגל עם מולדתו
ערן זינגר
13 בדצמבר 2020
18:48

הסיפור של אסצ'לו ראובן לא מובן כלל מאליו. הוא נולד במחוז לאסטה שבצפון אתיופיה ב-1978. כשהיה בן שלוש, איבד את אמו וארבעה מאחיו בטבח שביצעו נוצרים מקומיים בקהילה היהודית במחוז. "פשוט ניסו להשמיד אותנו", אמר הערב (ראשון) בריאיון לתוכנית המיוחדת "תוצרת הארץ" בכאן רשת ב. באירוע הטראגי, במסגרתו ניסתה משפחתו לברוח מביתם, נורה אסצ'לו בגבו.

הוא אושפז בבית החולים המקומי קרוב לשנתיים עקב היעדר תנאים רפואיים נאותים. את הקליעים הוא עדיין נושא בגופו עד היום. "אני מנסה להיות על הרגליים על הקרקע, יש לי כוח סבל. לכל אתיופי שנמצא פה בארץ ועשה את המסע הזה - יש את הכוח", סיפר.

האזינו לריאיון המלא עם אסצ'לו ראובן בכאן רשת ב

כשהיה בן 12 עלה לארץ עם משפחתו במבצע שלמה בשנת 1990. המשפחה נקלטה בקריית שמונה וכעבור שנתיים עברה להתגורר בחדרה. בשנת 1998 התגייס לצה"ל ושירת ביחידת המסתערבים של משמר הגבול באזור שכם. לאחר שירותו הצבאי יצא ללימודי הנדסאי תעשייה וניהול, אותם נאלץ להפסיק בשל נסיבות כלכליות.

בשנת 2005 גויס לחברת ההשקייה "נטפים", לדבריו במקרה, כשליווה את חברו שקיים ריאיון עבודה במקום. מאז מונה למנהל המלאי של השוק המקומי במרכז הלוגיסטי של החברה והיה אחראי על הדרכות מוצרי החברה. לפני שלוש שנים, הוא אפילו סגר מעגל כמונה להקים מחסן בפרויקט "וולקייט" שעשתה החברה באתיופיה לפני שלוש שנים. "אבא שלי והמשפחה שלי חששו, אבל אמרתי שאני חייב להתגבר על הפחד הזה", הוא סיפר. לדבריו, הוא אינו שומר טינה לתושבים המקומיים על אף שעדיין נושא על גופו צלקות מהמולדת.