ארכיון
צילום: נתי שוחט, יונתן זינדל, יוסי אלוני, פלאש 90

נדבקים חדשים או חולים קשים? דרך אחרת להסתכל על המספרים

האם הנתון שעל פיו מתקבלות החלטות בישראל הוא זה שמשקף הכי טוב את המצב? והאם המצב בישראל מחייב החמרה של ההגבלות?
מואב ורדי
13 בדצמבר 2020
22:51

לפי משרד הבריאות, נתוני התחלואה בישראל בעלייה מדאיגה - כמעט 3% בדיקות חיוביות ביום. הנתונים האלה משמשים להצדקת החלטות הממשלה על הידוק ההגבלות עד הגעה לסגר נוסף. אבל השאלה היא: האם החישוב שעליו מתבססים הנתונים האלה הוא חישוב נכון? ישנה גם דרך אחרת להסתכל על הנתונים, דרך שמביאה למסקנות אחרות לגבי הצורך בהידוק ההגבלות.

המדד שעל פיו מתקבלות ההחלטות בקבינט הקורונה הוא מספר הנדבקים החדשים ביום. במדד הזה אכן מצבנו לא טוב. בתוך חודש קפצנו מ-600 נדבקים חדשים ביום לכמעט 1,700. כלומר כמעט פי שלושה. זה מקדם הדבקה של 1.17. אבל גם מספר הבדיקות ביום קפץ באותה תקופה - מ-30 אלף לכמעט 65 אלף בדיקות. כלומר כמעט כפליים.

לפני שאנחנו אומרים שהעלייה בתחלואה היא תוצאה של העלייה בבדיקות, יש לבדוק האם היתה עלייה בשיעור הבדיקות החיוביות. אז כן, יש עלייה בשיעור הבדיקות החיוביות, אבל לא בשיעור גדול מספיק שיכול להסביר את העלייה במספר הנדבקים בלי קשר לגידול במספר הבדיקות.

לכן צוות החוקרים של מכון ויצמן, בהובלת פרופסור ערן סגל, הסתכל על מדד אחר – על מספר חולי הקורונה במצב קשה. זה מדד אבסולוטי שאינו תלוי במספר הבדיקות. כאן אנחנו רואים שהעלייה במספרים קטנה הרבה יותר. מ-23 חולים חדשים שמצבם קשה לפני חודש, ל-38 חולים חדשים שמצבם קשה כעת. מקדם הדבקה: 1.01, ועלייה של 65%. 

המסקנות:

• על פי מספר הנדבקים החדשים: מקדם הדבקה הוא 1.17, הכפלה כל שבועיים וחצי.

• על פי מספר החולים במצב קשה: מקדם הדבקה הוא 1.07 – הכפלה בכל 40 יום.

• בתוך 40 יום חיסון הציבור שנמצא בקבוצות סיכון צפוי להיות בעיצומו.

מכאן עולה השאלה – האם ייתכן שאפשר להתמודד עם שיעורי התחלואה הנוכחיים בישראל גם בלי צורך בסגר נוסף?

אפשר להחליט שלא רוצים לקחת סיכונים. אבל במדד האמין ביותר לגבי התפרצות הקורונה - זה של מספר החולים במצב קשה - המצב טוב יותר מזה שמשתקף לפי מספר הנדבקים החדשים, שהוא המדד שעל פיו מתקבלות כיום ההחלטות בישראל.