בנימין נתניהו, נפתלי בנט וגדעון סער
שריה דיאמנט, יונתן זינדל, פלאש 90

נתניהו צריך למצוא אויב חדש: קמפיין "אני מול כל השמאל" לא יעבוד מול סער ובנט

אחרי שלושה סבבי בחירות מתישים שהובילו לסבב רביעי, לראשונה נושפים בעורפו של נתניהו מועמדים מימין - ולרה"מ יהיה קשה לצבוע את סער ובנט בצבעי שמאל בוהקים
ירון דקל, פרשנות
23 בדצמבר 2020
12:47

על משקל אמירתו של ראש הממשלה המנוח יצחק שמיר - "הים אותו ים והערבים אותם ערבים" – אפשר כמעט לומר ש"הבחירות אותן בחירות". אחרי שלושה סבבים מתישים שהביאו את הפוליטיקה הישראלית אל הסבב הרביעי, כמעט שהיה ניתן לומר את המשפט הזה. אז זהו, שלא.

לראשונה נושפים בעורפו של בנימין נתניהו מועמדים מימין שמנסים לרשת אותו: נפתלי בנט וגדעון סער. ההתמודדות הפעם תהיה בעיקר במגרש של הימין. השמאל, המגיע לבחירות האלה חסר נשימה, מרוסק ושבור, מתקשה להציב אלטרנטיבה, אחרי שהאלטרנטיבה האחרונה שלו – מפלגת כחול לבן - התנפצה לרסיסים. המשולש נתניהו-סער-בנט יעסיק אותנו הרבה יותר מלפיד, חולדאי ועופר שלח.

כבר 24 שנים שנתניהו רץ תחת אותו קמפיין: "אני מול כל השמאל". פעם זה בכותרת "פרס יחלק את ירושלים", אחר כך "ברק או אולמרט יחלקו את ירושלים", וכמובן "אביגדור ליברמן הפך לאיש שמאל", ו"גנץ הוא שמאלן שהאיראנים חפצים שייבחר". עם יריית הפתיחה לקמפיין הבחירות של 2021, נותרת בחלל האוויר התהייה האם נתניהו, הקמפיינר המוצלח והאפקטיבי ביותר בישראל, יכול אחרי שלושה עשורים בפוליטיקה להתאים את עצמו למציאות המשתנה. יהיה לא פשוט, ואולי בלתי אפשרי, לצבוע את נפתלי בנט וגדעון סער בצבעי שמאל בוהקים, כאשר לשניהם יש רקורד של פעולות, אמירות והצבעות בכנסת מימין לראש הממשלה. זו גם הסיבה שנתניהו יכול לחפש, ולמצוא יריב חדש.

נתניהו במיטבו בקמפיינים כשהוא מתגושש עם יריבים, ואם אין בנמצא - הוא יוצר כאלה. "הערבים נוהרים לקלפיות" זו רק דוגמה אחת, אבל במהלך השנים בחר ראש הממשלה בכל פעם את מי שצריך להישמר מפניו, כשרק נתניהו, מנהיג האומה, יכול לעשות זאת. בין אם היו אלה הפלסטינים החפצים במדינה משלהם, האיראנים שכיכבו בלא מעט מערכות בחירות, ועכשיו עשויה להיות זאת מערכת המשפט בישראל.

ההתמודדות הפעם תהיה בעיקר במגרש של הימין. השמאל, המגיע לבחירות האלה חסר נשימה, מרוסק ושבור, מתקשה להציב אלטרנטיבה

נתניהו, שנזהר משך כל תקופת כהונתו מלבצע רפורמות במערכת המשפט, בפרקליטות, ובדרך בחירת השופטים, כבר ירה את הירייה הראשונה במה שעשוי להיות הקמפיין הבא: הוא השווה את מערכת המשפט ל"דיקטטורה של פקידי השמאל". מכאן תהיה הדרך קצרה לסיסמה האפשרית: "או אני או אסתר חיות". סיסמה קצרה וקליטה. לפני שיחליט, יבצע נתניהו ודאי סקר מעמיק כדי לבדוק אם לקמפיין כזה יש סיכוי להצליח.

במקביל, כחול לבן נמצאת עכשיו על סף אחוז החסימה, וכלל לא ברור אם תתמודד בבחירות. ואם תתמודד, מה תציע לבוחריה? מי שירצה ממשלה בראשות נתניהו כבר לא יצביע לכחול לבן, שותפתו בשבעת החודשים האחרונים? ומי שלא ירצה ממשלה בראשות נתניהו - ודאי שלא יצביע לכחול לבן. גנץ, ניסנקורן ואשכנזי הפנו עורף ל"בייס", לבסיס הפוליטי שלהם, כשהחליטו להצטרף לנתניהו בחודש מאי. ה"בייס" הזה לא יחזור אליהם, וינדוד למפלגות אחרות: לפיד, חולדאי אם ירוץ, וגם למפלגתו של סער. 

בשבועיים האחרונים הייתה בשמאל תחרות: את מי שונאים יותר – את נתניהו או את גנץ? בשאלה הזו גנץ כנראה ניצח. תופעות של רפש, שנאה וכעס הופנו כלפיו. עכשיו, אחרי שגנץ יירד מהבימה הציבורית מוכה וחבול, יוכל השמאל לחזור ולשנוא את נתניהו, שהבהיר שאין לו כוונה ללכת לשום מקום.