מחאת העצמאים בתל אביב 29.10.20
צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90

רגע לפני סיום השנה: תקציבי עתק שהוקצו לפיתוח המשק בעקבות המשבר - לא נוצלו

דוח של מרכז טאוב עקב אחר התקציבים שהוקצו לטובת הבריאות, הרווחה, המשכיות עסקית ופיתוח המשק. לפי הדוח, נראה כי מיליארדי שקלים לא נוצלו - בעיקר בסיוע לעסקים ובפיתוח והאצת המשק
דנה ירקצי
30 בדצמבר 2020
06:00

שיעור הביצוע מסך התקציב לתוכנית הכלכלית למשבר הקורונה עמד בסוף נובמבר על 73% בלבד, שיעור נמוך יחסית לשלב זה של השנה. כך עולה מדוח השפעת הקורונה על כלכלת ישראל שמפרסם היום (רביעי) מרכז טאוב. על פי הדוח, נתונים אלו עלולים לפגוע ביכולת ההתאוששות של המשק ולהגביל את השפעת הקורונה על כלכלת ישראל

הבדיקה של מכון טאוב מגלה תת-ביצוע בתוכניות מסוימות, כמו ב'תוכנית ההאצה ופיתוח המשק' וב'תוכנית ההמשכיות העסקית'. מנגד נרשמו חריגות מתונות בביצוע היערכות משרד הבריאות, בעיקר עקב הוצאות שהתמקדו במענה לצרכים החריגים של מערכת הבריאות במחצית הראשונה של השנה. "חריגות אלו, העלולות להתברר כלא יעילות או לא אופטימליות, למשל הוצאה על פריטים שתוקפם פג, עשויות להוביל לגירעון תקציבי ולאי יכולת עמידה בהתחייבויות עתידיות", נכתב בדוח.

בתוכנית הכלכלית להתמודדות עם משבר הקורונה לשנת 2020 ארבעה סעיפים: הראשון הינו 'מענה בריאותי ואזרחי': עלותו התקציבית מוערכת בסך של כ-16 מיליארד שקלים. סעיף זה כולל הוצאות של משרד הבריאות הקשורות להתמודדות עם משבר הקורונה. על פי הדו"ח נכון לסוף חודש נובמבר שיעור הביצוע במזומן ובהתחייבויות מסך התקציב המיועד לסעיף זה תואם את פרק הזמן שעבר מאז כוננה התוכנית ועומד על 93%.

הסעיף השני – 'הרחבת רשת הביטחון הסוציאלית': עלות תקציבית בסך של כ-52.1 מיליארד שקלים, מתוכם 12.5 מיליארד שקלים מממנים תשלום לעובדים בחל"ת מתקציב המוסד לביטוח לאומי. נכון לסוף חודש נובמבר שיעור הביצוע במזומן ובהתחייבויות מסך התקציב המיועד לסעיף זה עומד על 77%. הסיבות לשיעור הביצוע הנמוך יחסית הן בין השאר, ניצול נמוך של התקציבים המיועדים לתוכניות הכשרה מקצועית ולמימון משיכה מוקדמת של פיקדון חיילים משוחררים, ואי ניצול התקציבים המיועדים לחלוקת תווי מזון לאוכלוסיות מוחלשות ומענקים לחיילים משוחררים.

הסעיף השלישי – 'המשכיות עסקית': עלות תקציבית בסך כ-25 מיליארד שקל ואשראי בסך כ-41.2 מיליארד שקל, ובסך הכול כ-66.2 מיליארד שקלים. נכון לסוף חודש נובמבר שיעור הביצוע במזומן ובהתחייבויות מסך התקציב המיועד לסעיף זה עומד על %67 בלבד. בולט במיוחד תת-ביצוע בסעיפי סיוע לעסקים כגון סיוע לענפי משק במשבר - 51% ביצוע, ומענק לעידוד תעסוקה העומד על 56% ביצוע, נוסף על שיעורי ביצוע נמוכים בסעיפי ההלוואות בערבות המדינה לעסקים גדולים ועסקים בסיכון. יתרה מזו, תקציב המענק לשימור עובדים בעקבות סגר החגים בסך 600 מיליון שקלים לא נוצל כלל.

הסעיף הרביעי – 'תוכנית האצה ופיתוח המשק': עלות תקציבית בסך 3.1 מיליארד שקל, אשראי בסך 1.5 מיליארד ובסך הכול כ- 4.6 מילארד שקלים. נכון לסוף חודש נובמבר שיעור הביצוע במזומן ובהתחייבויות מסך התקציב המיועד לסעיף זה עומד על 40%. ראוי לציין שפרט לתת-הסעיפים 'האצת פרויקטים בתשתיות' באחריות משרד התחבורה, ששיעור הביצוע שלו עומד על 100%, והאצת מיזמי היי-טק, ששיעור הביצוע שלו עומד על 86%, שאר סעיפי ההוצאה בסעיף זה כמעט אינם מנוצלים ושיעור ביצועם קטן מ-25%.