צילום: גיל אליהו, הארץ

הבור ושברו

העבודות שנתקעו, העסקים שנפגעו ומקומות החניה שכבר לא יהיו: הסיפור הקפקאי שממרר לתושבי טבריה את החיים במשך שבע שנים, ועולה להם מיליוני שקלים
חן ביאר
02 בינואר 2017
16:30

בור אחד, שהגולל נסתם עליו לא מכבר, עומד במרכזה של פרשה עגומה שמעיבה על החיים בטבריה כבר למעלה מעשר שנים. גם הפרשה עשויה להיסגר בקרוב, אך כל דרך שבה היא תגיע אל סיומה תעלה לתושבי העיר מיליוני שקלים, ותותיר אותם קרחים מכאן ומכאן.

בשבועות הקרובים אמור להכריע השופט בדימוס תאופיק כתיילי מה יהיה גובה הפיצוי שתשלם העירייה לגבי אדרי, איש נדל"ן מקרית שמונה. אדרי אמור היה לבנות במרכז העיר חניון תת קרקעי לרווחת התושבים ובעלי העסקים באזור, ובתמורה להפעיל מעליו שטחי מסחר שיניבו עבורו רווחים. העבודות החלו, הופסקו ונקלעו למאבק פוליטי בעיר ולהאשמות בשחיתות, בזמן שבאחד הרחובות המרכזיים בטבריה עומד בור ללא תחתית, ללא תקרה וללא שימוש, מכער את הסביבה ופוגע במרקם העירוני.

בלב המחלוקת מצויה פשרה שהציע ראש העיר הקודם, זוהר עובד, ושנקבעה כבסיס למשא ומתן שגלש לכהונתו של יוסי בן דוד - מחליפו של עובד שעלה מן האופוזיציה ב-2013. בן דוד כבר שקל לחתום על המתווה של קודמו בתפקיד, שכלל הגדלה של שטחי המסחר שיוקצו לאדרי והקצאת רשת ביטחון כלכלית, אך הוזהר כי עלולות להיות לכך השלכות פליליות ונסוג בו.

 

הבור לאחר הכיסוי (צילום: עיריית טבריה)הבור לאחר הכיסוי (צילום: עיריית טבריה)

הפרויקט, שראשיתו ב-2005, אמור היה לפתור את בעיות החניה בעיר, ולהשיב לטבריה משהו מימי הזוהר שאבדו לה עם ירידת מפלס הכנרת מאמצע שנות ה-90. התוכנית שהציג עובד כללה חניון תת קרקעי בן שלוש קומות בפינת הרחובות הראשיים הירדן והגליל, באזור שבו שכן עד לאותה העת גן העיר - ריאה ירוקה שהפכה עם השנים עזובה ומוזנחת.

עובד ייעד את הפרויקט לזכיין חיצוני, אלא שלמרכז ניגש רק אדרי, בעליה של חברת הנדל"ן "אדרי-אל החזקות" המצויה בקשיים כלכליים בשנים האחרונות. יזמים שהתעניינו בפרויקט סיפרו לימים שהבינו מהר מאוד שהפרויקט אינו כלכלי ונדון מראש לכישלון, ובשל כך לא ניגשו למכרז. העובדה שרק יזם אחד התמודד על הזכות לבנות את החניון לא הדליקה נורה אדומה אצל איש מהמעורבים בעניין, והפרויקט יצא לדרך, כשאדרי זוכה בו ללא מתחרים. עובד עצמו, בן למשפחת מלונאים טבריינית שקנה את מקומו בעולם העסקים בזכות ייבוא של דג נסיכת הנילוס, נחשב עם בחירתו ב-2003 ל"תקווה לבנה" שתשקם את טבריה, אך הסתבך מאז לא פעם בפלילים.

הדמיית המתחם המתוכנן (עיריית טבריה)הדמיית המתחם המתוכנן (עיריית טבריה)

לא חלף זמן רב עד שירח הדבש הסתיים והיחסים בן הגורמים המעורבים עלו על שרטון: הבור שיועד לחניון כבר נחפר, אך אדרי עצר במפתיע את העבודות ודרש לפתוח את החוזה מול העירייה. הצדדים פנו לבית המשפט, ובעוד שטחנות הצדק טחנו לאיטן, תושבי העיר נתקעו במשך שבע שנים עם בור פעור ופרויקט תקוע. את עיקר הנזק ספגו בעלי העסקים ברחוב הראשי, שחשו היטב את המשבר בכיסם.

אדרי טען שהעירייה לא הסדירה את הפרויקט מול משרד הפנים, ניסתה לשנות את תוכניות הבניה והציבה מכשולים שגרמו לדחיית העבודות; בעירייה, מנגד, טענו כי אדרי הבין שהמתווה המסוכם אינו רווחי דיו, ורמזו כי זו שיטה: אדרי, לטענתם, ידוע כבעל ניסיון בכיפוף מכרזים ובמשיכה בחוטי רשויות מקומיות. בעבר הוא זכה בסבסוד של שני מגרשים בקרית שמונה על פי חוק עידוד השקעות הון, בתמורה להתחייבות להקים מפעלים שיעסיקו עובדים תושבי האזור. בפועל, הוקם בשטח אולם אירועים שפועל במימון כספי משלם המסים. אדרי דוחה טענה זו בתוקף, ושולל קשר בין המקרים.

בדרך להולילנד 2

מרגע שהבינו קברניטי העירייה שהם מצויים במשבר שסופו לא נראה באופק, הם פצחו בניסיונות להגיע לפשרה, והגישו הצעות מפליגות: בשלהי כהונתו הסכים עובד להגדיל את שטחי המסחר שהיזם יכול להרוויח מהם פי שלושה, על חשבון מקומות החנייה שיועדו לתושבי העיר. האישור המוצע אמור היה להינתן על תקן שימוש חורג, בניגוד לתוכניות המוכרות. עובד הסכים גם להקצות לאדרי רשת ביטחון בגובה של חצי מיליון שקל לכל שנה שבה רווחיו לא יעלו על חמישה מיליון שקלים – יעד שלדעת רבים אינו ריאלי.

השיח בן הצדדים נדון מראש לכישלון, על רקע סיומה המתקרב של הקדנציה של עובד, שהודיע מראש כין אין בכוונתו להתמודד לכהונה נוספת. אך הוויתורים שהסכים להם הפכו להיות נקודת הפתיחה לכל שיח עתידי ביחס לסוגיה, בזמן שבשטח העירייה מאשר פתיחת מבנים מסחריים נטולי מקומות חנייה עצמאיים, שמתבססים על התכנון המקורי לחניון – שכבר אז הקמתו הוטלה בספק.

בן דוד זכה בבחירות לראשות העירייה באוקטובר 2013, וכבר בליל הניצחון הודה שהקדנציה שלו תיבחן ביכולתו לפתור את משבר הבור. בראשית כהונתו השהה את המגעים עם אדרי ופנה לאפיקים אחרים, אך אלה לא הניבו פירות והוא שב על עקבותיו בניסיון לפתור את המשבר הקיים, עם ההצעה שהניח קודמו על השולחן.

רגע לפני החתימה על פשרת עובד, התריע אחד מחברי מועצת העיר בפני בן דוד כי מדובר ב"הולילנד 2": "אסור לך לאפשר לאף יזם פרטי סדרי גודל כאלה של שימוש חורג בניגוד למרכז", אמר חבר המועצה, "זה נראה מושחת". המתווה נזנח, אך בן דוד ראה את שעון החול של הקדנציה שלו אוזל ואת הכיסא שלו מתנדנד, והחליט לסיים את הפרשה בהקדם. אדרי דרש פיצוי כספי בתמורה לסיום ההתקשרות עם העירייה, בן דוד נעתר, הבור כוסה כמחווה של רצון טוב, וכעת עומד בו מגרש חנייה צנוע מכורכר, סמל לבעיות החנייה שאיש אינו זוכר שפעם היה ניסיון לפתור אותן.

כעת נותר לראות כמה כל זה יעלה לתושבי טבריה: השופט כתיילי, לשעבר סגן נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת, יפסוק פיצוי שנע בין שמונה ל-22 מיליון שקלים. תהא ההחלטה אשר תהא, מדובר בסכום בלתי מבוטל, שיגיע מקופה גרעונית של עירייה שנמצאת ממילא בעיצומה של תכנית הבראה.

אדרי: "הרחוב מנהל את העיר"

עובד טוען גם כיום שהפרויקט יכול היה להיות "הצלחה כבירה", שמתן שטחי המסחר וזכויות הבנייה של החניון לאדרי היה מהלך ראוי, ודוחה את הטענות להיעדר מנהל תקין. לדבריו, בן דוד נמנע מלחתום על הפשרה לא בשל חשש לשחיתות, אלא מתוך ניסיון למחוק כל זכר לתקופת שלטונו.

הרחוב הראשי המוזנח בטבריה (צילום: מיכאל חורי)הרחוב הראשי המוזנח בטבריה (צילום: מיכאל חורי)

בן דוד, מצדו, לא מסתיר את הסלידה שלו מהתנהלות קודמו בתפקיד, וטוען כי עובד מנסה לוודא שהכהונה הראשונה שלו כראש העיר תהיה גם האחרונה. לדבריו, מעולם לא התכוון לחתום על הסכם להגדלת שטחי המסחר של אדרי, וכל המהלך "היה בגדר תכסיס פוליטי". להשקפתו הבור הוא ירושה גרועה במיוחד שהשאיר לו זוהר עובד והאופן שבו הוא בחר להיפתר ממנה היא הרע במיעוטו.

הצלע השלישית בסיפור, גבי אדרי, רואה עצמו קורבן שהולך שולל על ידי אנשי העירייה, מה שכמעט עלה לו בקריירה העסקית. על פי החישובים שמציג אדרי, הוא הפסיד בפרויקט 42 מיליון שקלים בעיקר בגלל חובבנותה של העירייה.

"את העיר הזו מנהל הרחוב, ולכן היא חסרת עתיד", מאשים אדרי. "לא סתם רוב היזמים שהגיעו לטבריה יצאו ממנה עניים מכפי שנכנסו. זו אחת הערים האחרונות שהתחלתי לעבוד בהן בצפון, כי חששתי ממנה. כשעובד נכנס חשבתי שהוא יכול להוביל שינוי, אבל בסוף ההתנהלות הייתה חובבנית. בן דוד נכנס והתנהג כמו אחד שבורח מתפוח אדמה לוהט, עד לפני שמונה חודשים הוא בכלל לא דיבר איתי בעצמו אלא רק דרך שליחים".

ומה עם הבעיות שהבור אמור היה לפתור? לכך אין תשובה חד משמעית. אם שואלים את ראש העיר בן דוד, התשובה נעה בין חזרה של הפרויקט בדלת הראשית, הפעם עם מכרזים תקינים שיבטיחו שטחי מסחר אטרקטיביים לטובת היזמים, להכחשה שהנושא עומד על הפרק. "בעיות החניה במרכז טבריה נפתרו בינתיים באמצעים אחרים", אומרת אחת הגרסאות.

ייתכן שתושבי טבריה אכלו את הדגים המסריחים, חטפו את המלקות וגם גורשו מהעיר; אחד מאנשי האופוזיציה סיפר שלמשמע התשובה של בן דוד, הוא צחק לעצמו צחוק מריר: "בינתיים העיר מתחרדת, וכבר אין תיירים שירצו לחנות ברחוב הראשי".