יער ירושלים
פלאש 90

הממשלה שכחה שהיא יכולה להחליט מה קק"ל תעשה עם התקציב שלה

מועצה משותפת של ממשלת ישראל וקק"ל אמורה לקבוע את מדיניות הקצאת משאבי פיתוח הקרקעות. הבעיה? המועצה לא כונסה בארבעים השנים האחרונות
ליאל קייזר
19 בינואר 2017
14:27

דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם היום חשף שהממשלה ויתרה על סמכותה להשתתף בקביעת מדיניות מנהל הפיתוח של קק"ל ואפשרה לגורמים פוליטיים לעשות בקופת קק"ל כבשלהם. מדובר בגילוי המשמעותי ביותר של המבקר, גילוי שטרם נחשף בתחקירים עיתונאיים או זכה להתייחסות כלשהי בעבר. המבקר בעצם קבע שהממשלה היתה יכולה לעצור את זה בזמן אמת אבל לא עשתה את זה.

מה? מה זה מנהל הפיתוח?
לב ליבה של קק"ל הוא פיתוח מקרקעי ישראל: זה אומר ייעור, סיוע למגזר החקלאי, סלילת דרכים לשטחים חקלאיים, הקמת גינות ופארקים ברשויות מקומיות, ועוד כמה דברים כאלה. היא עושה את זה באמצעות גוף שנקרא מפ"ק - מנהל פיתוח קרקע.

איפה זה מסתבך?
מפ"ק אחראי לפיתוח רוב קרקעות ישראל, אבל רק 12% מהן שייכות לקק"ל. 70% מהקרקעות הן בכלל בבעלות המדינה. כדי להסדיר את חלוקת התקציבים של מפ"ק, קק"ל ומדינת ישראל חתמו על אמנה ב-1961. השתיים החליטו על הקמת מועצה ציבורית שתהיה מורכבת משישה נציגי מדינה ושבעה נציגי קק"ל ותחליט לאן הולך הכסף. אבל תכנונים לחוד ומציאות לחוד: המועצה לא כונסה מאז שנות השבעים של המאה שעברה.

מה המבקר אמר על זה?
מבקר המדינה יוסף שפירא קבע כי המדינה לא לקחה חלק בקביעת המדיניות וקק"ל בעצם קיבלה מונופול על ההחלטות בתחום פיתוח הקרקעות. ולא רק שהמדינה ויתרה על זכותה, או יותר נכון חובתה, להיות מעורבת בקביעת המדיניות של מנהל הפיתוח - המבקר גילה שהמדינה בכלל שכחה מהאמנה שקבעה שהיא כן תהיה מעורבת בזה. המשרד לפיתוח הנגב והגליל, למשל, סיפר למבקר המדינה שהוא העדיף לא לשתף פעולה עם קק"ל, כי היא מתנה מימון פרויקטים בכך שתבצע אותם בעצמה ואז דורשת דמי ניהול גבוהים עבור הביצוע. רק בסוף 2014, טענו אנשי המשרד, התברר להם שהאמנה בכלל קיימת.

בנוסף, מבקר המדינה קבע שמשרדי הממשלה "ראו בהשקעותיה הכספיות של קק"ל בנושאים שבתחום אחריותם מחווה מצדה. הדבר משקף מחדל מתמשך ורב שנים". בעצם, נוצר מצב אבסורדי שבמקום שמשרדי הממשלה ישפיעו על חלוקת המשאבים של המפ"ק, הם מצאו את עצמם מחזרים אחרי קק"ל כדי לקבל כסף לפיתוח.

לבסוף, המבקר מצא כי קק"ל לא דיווחה למדינה מה היא עושה בתחום פיתוח הקרקעות והמדינה מצידה לא טרחה לשאול.

איך זה השפיע עלינו?
קק"ל בעצם עשתה את מה שהיא רוצה והציבור בסופו של דבר יצא נפסד מהעניין. הכנסות הקרן עצומות. למשל, בין 2008 ל-2014 הן עמדו על 10.5 מיליארד שקל. הכסף הזה, שהיה יכול להתחלק בהתאם לשיקולים ממלכתיים וסדרי עדיפויות לאומיים ולהיטיב עם כולנו, חולק באופן גחמני, לא שקוף ובלי קריטריונים ברורים.