יער לנדוי
ליאור פז

קק"ל שמרה 43% מהכסף בכיס

בעוד ש-3.5 מיליארד שקל שימשו בין 2008 ל-2014 לפיתוח קרקעות בישראל, 4.5 מיליארד שקל שימשו את קק"ל למטרות פנימיות
ליאל קייזר
18 בינואר 2017
15:41

דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם היום חשף שקק"ל השתמשה רק בשליש מהכנסותיה לטובת הציבור: הכוונה לפיתוח קרקעות באמצעות ייעור והכשרת קרקעות, בין השאר, לחקלאות ולהתיישבות. הכנסות קק"ל עמדו על 10.5 מיליארד שקל ב-2014-2008, אך רק 3.5 מיליארד שקל הושקעו בפיתוח קרקעות בישראל. עם זאת, 4.5 מיליארד שקל (43% מההכנסות) שימשו את הקרן להגדלת נכסיה הפיננסיים. כלומר, למטרות פנימיות ולא לצרכים ציבוריים.


מאיפה מגיע הכסף?
רשות מקרקעי ישראל מנהלת עבור קק"ל את הקרקעות שבבעלותה. הרשות מעבירה לקק"ל את הכספים שמתקבלים כתוצאה משימושים שונים בקרקעות, כמו חכירה, השכרה ומתן הרשאה לשימוש. מסגרת התקציב של קק"ל נקבעה בהתאם להכנסות שהיתה צפויה לקבל מרשות מקרקעי ישראל. בפועל, ההכנסות היו גבוהות בהרבה. התקציב העודף נוצל כדי להגדיל את הנכסים הפיננסים של קק"ל, כלומר לרכוש ניירות ערך, להגדיל יתרות מזומן ולהפקיד כספים בקופת הפנסיה של העובדים.


לאן הכסף אמור ללכת?
לפי אמנה שנחתמה בין קק"ל והממשלה ב-1961, מועצה משותפת של שתיהן היתה אמורה להחליט לאן ילך הכסף. אבל המועצה לא כונסה מאז שנות השבעים של המאה שעברה וההחלטה להשתמש בהכנסות לצרכיה הפיננסיים של קק"ל התקבלה ללא כל פיקוח או מעורבות ממשלתית.
ביוני 2014 המשנה ליועץ המשפטי לממשלה התייחס לדרך הקבצת הכספים הראויה. אבי ליכט קבע שהקרן צריכה להשקיע את רוב ההכנסות שלה בפיתוח מקרקעין בישראל.