שתיים מתוך מיליון
צילום: אלונה וינוגרד

בוקר טוב, אמריקה

תחילתה של תנועת מחאה? כמיליון אמריקאים יצאו לרחובות באחת ההפגנות הגדולות בהיסטוריה האמריקאית
אלונה וינוגרד, מנהטן
22 בינואר 2017
11:18

הלך הרוח מאז בחירתו של טראמפ לנשיאות ועד ליום השבעתו כללו תחושות של הכחשה, בושה והרבה זעם שתועלו לקראת המחאה ההמונית הזו, שתוכננה כדי להיכנס לדפי ההיסטוריה. במשך שבועות ארוכים נבנו הציפיות לקראת המחאה שתתקיים יום לאחר השבעתו של דונאלד טראמפ לנשיאה ה-45 של ארה"ב. מצעד הנשים בוושינגטון (Women’s March on Washington) הפך לכדור שלג שהוביל למאות מצעדי מחאה בארה"ב וברחבי העולם כולו. תנופה נוספת ניתנה מצד אמנים, פוליטיקאים ואנשי רוח שהודיעו כי יחרימו את טקס ההשבעה של טראמפ. המצעד נועד להזכיר לממשל הנבחר שהם משרתי הציבור – כולל נשים, להט"בים ומיעוטים - ושהציבור מצפה שזכויותיו ישמרו.

זאת הייתה תזכורת כפולה: עבור הקבינט הנבחר, המצעד נועד להיות הדגמה של יכולת ההתארגנות של מאות אלפי בני אדם כאשר הם חשים שזכויותיהם נפגעו. עבור הציבור עצמו, היו ההמונים ברחובות תזכורת לכך שהכוח נמצא אצלם, שהזכות להתאסף וחופש הביטוי הן זכויות בסיסיות ובלתי ניתנות לביטול בארה"ב. אך העוצמה והזעם שמאחורי המצעדים היו - יותר מכל דבר אחר - קריאת השכמה לאזרחי ארה"ב שבשאננותם הניחו לאדם כמו טראמפ להפוך לנשיא המעצמה הגדולה בעולם.

כובעי חתול ורודים נגד טראמפ. המחאה בניו יורק (צילום: אלונה וינוגרד)

ואכן - טראמפ הצליח לעשות מה שאף גורם או תופעת טבע לא הצליח לפניו: לאחד כמות חסרת תקדים של אנשים נגדו. למצעד בוושינגטון הגיעו מעל ל-500 אלף איש, המצעד בניו יורק משך אליו כ-400 אלף איש, בסיאטל מעל ל-120 אלף ואלפים רבים גם בטקסס, לוס אנגלס וערים נוספות. כלומר, כמיליון איש בארה"ב לבדה צעדו במחאה נגד טראמפ, בנוסף לצעדות ברחבי העולם. לשם השוואה, בשני מצעדי המחאה הידועים ביותר שנערכו בוושינגטון - מצעד המחאה נגד המלחמה בוייטנאם בשנת 1969 ומצעד זכויות האזרח ב-1963, בו נשא מרטין לותר קינג את נאומו "יש לי חלום", הגיעו 600 ו-250 אלף איש, בהתאמה. לטקס ההשבעה עצמו, יום קודם לכן, הגיעו רק 250 אלף איש.

הניו יורקרים זוקפים ראש

נקודת ההתחלה של מצעד הנשים בניו יורק היה ברחוב 42 והשדרה הראשונה, קרוב מאוד לבניין האומות המאוחדות. אלפים נאספו שם - נשים, גברים, ילדים וכלבים. הרבגוניות של העיר נראתה בבירור לעיני כל ועמדה בניגוד גמור לקבינט הגברי, הלבן והעשיר שהעמיד טראמפ. רבים מהצועדים חבשו כובעי חתול ורודים, סרוגים, שהפכו לסמל המצעדים ברחבי ארה"ב. הכובע – המכונה Pussy Hat – נולד כתגובה למשפט שטראמפ אמר כשהוקלט ללא ידיעתו "Grab them by the pussy". ניו יורק, העיר בה נולד וגדל דונלד טראמפ, ביקשה להעביר מסר נוסף לנשיא הנבחר, כזה שלא היתה במצעדים האחרים. היא אמרה לו באופן ישיר וברור שהוא לא חלק מהעיר הזו. 95% מתושבי ניו יורק הצביעו בעד הילרי קלינטון והשנאה כלפי טראמפ היתה מורגשת לאורך כל המצעד. זו לא היתה צעדה בעד זכויות אזרח, זו היתה צעדה אישית נגדו. נגד הדרך בה הוא מתנהג, בה הוא מתבטא ובה הוא פוגע, מפלג וזורע פחד בציבור. היה בה כעס וזעם אדירים. שירי ושלטי פוסי היו המוטיב הדומיננטי. נשים יצאו נגד המיזוגניה של טראמפ ובעד זכותן לעצמן ולגופן. הניו יורקרים היו ברחובות, הם היו בוטים והם צעדו לעבר מגדלי טראמפ כדי להראות לו מה הם חושבים עליו.

העיר המגוונת ביותר בארה"ב צועדת נגד טראמפ (צילום: אלונה וינוגרד)

ג'ולי ודבי, בשנות ה-40 לחייהן, שתיהן אמהות לילדים בגיל יסודי, סיפרו לי שזו הפעם ראשונה שהן יוצאות מהבית להפגין בעד או נגד משהו. ורבים לאורך המצעד אמרו לי דברים דומים. הם פשוט מעולם לא הרגישו בצורך להפגין. "כשבוש הבן נבחר", אמרה לי ג'ולי, "התעצבנתי. אבל לא מספיק כדי לעשות משהו אקטיבי בקשר לזה". קשה להוציא את אנשי ניו יורק ממרוץ היומיום בו הם שקועים. "אז מה ההבדל עם טראמפ", שאלתי. פטרישה, אם לשני בנים צעירים אמרה שעם טראמפ פשוט לא היתה אפשרות אחרת. "אי אפשר היה לשבת בבית".

לאן מכאן

מסלול הצעידה שהתחיל כאמור בשדרה הראשונה והגיע ממש כמעט עד למגדלי טראמפ התקדם באיטיות רבה. בזחילה ממש. מדי פעם התנגנן ברקע "I will survive", לידי להקת נשים קראה: "Who makes America great?" וקבוצה אחרת השיבה: "Women make America great", "When biggest attack we fight back" וגם “Who holds the power? We have the power"". למרות הזחילה והתחושה שהקהל קרוב להתפוצץ מרוב זעם ורצון להסתער על משהו, הכל התנהל בסדר מופתי. כי מעל לכל, אי אפשר לקחת מהאמריקאים את יכולת ההתארגנות. אולי פה טמון המפתח לשינוי.

מה הלאה? מה אחרי מפגן הכוח האדיר הזה? מישהו, או מישהי, צריכים לתעל את הכוח האדיר הזה לפעולה. תשובות או מחשבות לגבי העתיד קשה היה לקבל בין הצועדים. הרבה סיסמאות – אנחנו לא נעלם, זו רק ההתחלה, אבל בתוך ההמון הזה היו גם הרבה נושאים והרבה זרמים. האם השנאה לטראמפ תספיק? ימים יגידו.

חבורת בנות 13 נרגשת במיוחד עמדה לידי עם ערימת שלטים מושקעת. זו בשבילם המחאה הראשונה שהן לוקחות בה חלק. עליה (Aliya) ואמה (Emma) אמרו שהן ממש מרגישות התלהבות ופרץ אדרנלין. "אנחנו פה בשביל שיוויון זכויות לנשים. הנשיא הזה פוגע בשיוויון הזה וזה מכעיס אותנו". אמה מאמינה שהמחאה הזו יכולה לשנות את העולם. המבוגרים שמסביב לא יכלו שלא לחייך לנוכח התגובה הזו ואמא שלה אמרה לי "רק בשביל זה היה שווה להגיע לכאן היום. כשטראמפ נבחר איבדנו את התקווה והעובדה שהיא עוד מאמינה שאפשר לשנות ואפשר לתקן, שאפשר להשפיע... אולי היא צודקת. בשביל זה אנחנו כאן".

תחילתה של מחאה? (צילום: אלונה וינוגרד)