גנץ בהצהרתו

גנרל בלי חיילים: באיזו מציאות חי בני גנץ? ומה הסיכוי לשחזר את המפץ?

מתברר שגם לציבור שכבר התרגל לשקרים יש גבול וקווים אדומים | הזווית - כאן חדשות עם נקודת מבט אחרת
מערכת כאן חדשות
31 בדצמבר 2020
08:03
עודכן ב 17:12

גנץ חי במציאות חלופית | רן בנימיני, הבוקר הזה

שלושה גרפים מרכיבים את חיינו הבוקר, שלושתם עולים: מספר הנדבקים, מספר המחוסנים ומספר המפלגות. כחול לבן, שהייתה בבחירות האחרונות, רק לפני תשעה חודשים, המפלגה השנייה בגודלה עם 33 מנדטים, ואחר כך התפצלה ונכנסה לממשלה עם 15 - מתפרקת עכשיו לחלוטין.

סקר כאן חדשות מאמש נותן לבני גנץ ארבעה מנדטים, על סף מחיקה מפוארת מהמפה הפוליטית. גם מפלגת העבודה, שבראשה עדיין עומד עמיר פרץ, ומפלגת גשר של אורלי לוי אבקסיס - כרגע מחוץ למשחק המנדטים.

ומה שמשותף לשלושתם, מלבד חוסר הרלוונטיות הפוליטי, הוא הדרך הבוטה שבה הפנו עורף לכל מה שהבטיחו לבוחר. מתברר שגם לציבור שכבר התרגל לשקרים יש גבול וקווים אדומים. זה יכול להיות שיעור טוב למתמודדים בבחירות הקרובות, רק הבעיה עם פוליטיקאים היא, שהם האחרונים להבין את זה: בני גנץ, שנותר גנרל בלי חיילים אחרי שאתמול גם גבי אשכנזי נטש אותו, מבטיח להמשיך במרוץ. לא בגלל אגו או אמביציות אישיות, חלילה, מה פתאום, אלא כי "ישראל לפני הכול". ראש הממשלה החלופי רואה כנראה גם מציאות חלופית.

♦♦♦

המפץ הגדול של כחול לבן - נס שלא יחזור על עצמו | שלי יחימוביץ'

הפיצול במפה הפוליטית במרכז-שמאל לא יוכל להישאר כך, ואין שום ספק שיצטרך להיות איזשהו חיבור, בוודאי בין שתי מפלגות שהן מרכזיות באופיין - של יאיר לפיד ורון חולדאי. כרגע עושה רושם שאין אתגור משמעותי לנתניהו מהמרכז-שמאל. צריך לזכור שגם כחול לבן התחילה כך, מרסיסי מפלגות, ורק אחרי שהשכילה לחבור ולחבר בין כמה גופים מתמודדים, נוצר איכשהו מפץ גדול.

אבל המפץ הגדול הזה לא מתרחש כל מערכת בחירות, זו הייתה הזדמנות יוצאת דופן, סוג של נס, שהמרכז-שמאל ראה בגנץ מושיע. הסיכוי שדבר כזה יחזור קלוש מאוד, אלא אם יהיה אותו חיבור בין חולדאי, ניסנקורן, לפיד ואולי מפלגה נוספת, שיחזיר את הגוש לגודל סביר.

הסכנה הממשית שנשקפת עכשיו לשמאל-מרכז היא העובדה שהשמאל ויתר לחלוטין על המטרות שלשמן הוא בכלל קיים, ושכח מהן. הוא הפך את האידאולוגיה המרכזית ל"רק לא ביבי". הדבר הזה יוביל לכשל בהצבעה. אנשי שמאל-מרכז שרוצים "רק לא ביבי", יחשבו שגם גדעון סער הוא "רק לא ביבי", ואז הגוש הזה שממילא נאבק על חייו יאבד מצביעים תמימים. זה יהיה כשל ערכי, אידאולוגי ופוליטי.

♦♦♦

כשההיסטוריה דווקא כן חזרה על עצמה | יאיר ויינרב, חדשות הלילה

מקרה חסר תקדים: מפלגה צעירה בהובלת רמטכ"ל לשעבר שמגיעה משום מקום וממריאה בשמי הפוליטיקה הישראלית. היה זה יגאל ידין, מי שהיה הרמטכ"ל השני בתולדות מדינת ישראל. לקראת בחירות 77' ידין עזב את הארכיאולוגיה ופנה לפוליטיקה כדי להקים את מפלגת ד"ש - התנועה הדמוקרטית לשינוי - שבהגדרה ניסתה להיות מפלגת מרכז. ד"ש עוררה עניין רב והצליחה בבחירות 77' לגרוף 15 מנדטים. אבל הגיבור של הבחירות האלו היה מנחם בגין. בסוף 77' ד"ש נכנסה לממשלת בגין וקיבלה מספר תיקים. בין היתר, ידין מונה לסגן ראש הממשלה וישראל כץ (אחר) מונה לשר העבודה והרווחה. אבל הכניסה לממשלה יצרה, או החריפה, מחלוקות קיימות בתנועה הצעירה. 

פחות משנתיים אחרי שהוקמה, ד"ש כבר התפצלה לשתי תנועות, וככל שהזמן עבר - גם החלקים המפוצלים התפצלו והתפלגו. וכך, בחודש מארס 1981, כשרק ידין ועוד שני שרים נותרו מהתנועה המקורית, התפרקה ד"ש, שהבטיחה לשנות את הפוליטיקה הישראלית. ד"ש לכחול לבן.

♦♦♦

מי קיבל יותר זמן מסך, נתניהו או אלקין? | גיא זהר, מהצד השני

הצופה, השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס, ביקש לבדוק הצהרתו של מי קיבלה יותר זמן מסך, של נתניהו או של אלקין. הודעתו של זאב אלקין אכן שודרה בכל הערוצים. חדשות 13 הקדישו לו 06:54 דקות, חדשות 12 - 06:23, וכאן חדשות העניקו לאלקין זמן מסך של 01:05.

יום קודם ראש הממשלה בנימין נתניהו כינס מסיבת עיתונאים בכנסת וגם דבריו שודרו בכל הערוצים. חדשות 13 העניקו לו 08:40 דקות, חדשות 12 הקדישו לו בסך הכול 08:15 וכאן חדשות נתנו לראש הממשלה 10:12 זמן מסך.

בכל הערוצים נתניהו קיבל יותר זמן מסך מאלקין. אם כי לזכותו של נתניהו ייאמר שהוא גם ענה על שאלות עיתונאים. אז כשהשר אקוניס מתלונן שנתניהו לא מקבל מספיק זמן מסך, אנחנו עונים לו - היזהר במשאלותיך.

♦♦♦