אני הולך להגיד את זה פעם אחת: אני מסכים עם כל מילה שנפתלי בנט כתב באחד הפוסטים האחרונים שלו בפייסבוק. כל מילה. בשנים האחרונות אנחנו מדברים המון על שוויון בנטל, אבל בכל פעם שמדברים על זה - מדברים על שוויון בנטל הצבאי. אבל זה לא הדבר הנכון לדבר עליו.
יש פוליטיקאים כמו יאיר לפיד או אביגדור ליברמן שעושים את ההון הפוליטי שלהם מלדבר על שוויון בנטל. אצלם שוויון בנטל זה שהחרדים יתגייסו. זה לא הולך, זה לא גייס אף אחד. ובואו, הצבא גם לא רוצה את זה.
נפתלי בנט מציע משהו אחר שאני חושב שהוא נכון - שוויון בנטל הכלכלי. היום חרדים, בשביל לא לשרת בצה"ל, צריכים לא לעבוד עד גיל 24. זה טירוף מוחלט. צריך להבין עד כמה זה פוגע בשוק העבודה. בא נפתלי בנט ומציע את ההיפך. הוא אומר: תקשיבו, לא עובדת הגישה הזאת. בואו נוריד את גיל הפטור ל-21. מי שלא שירתו עד גיל 21 - די, מספיק, שילכו לעבוד.
אני חושב שאפילו יותר מזה - תורידו את זה לגיל 18, שילכו ללמוד ואחרי זה לעבוד. כן, אני יודע שזה לא שוויוני, ואני יודע שזה ייצור המון התמרמרות בקרב הציבור שכן משרת. לכן נפתלי בנט מציע צעד משלים. הוא מציע שאלה שכן משרתים בצה"ל, יקבלו תגמול הרבה יותר גבוה: הקרביים יקבלו 3,000 שקלים בחודש, תומכי הלחימה יקבלו 2,000 וכל היתר יקבלו 1,000 שקלים בחודש. אני לא יודע אם אלה המספרים המדויקים או לא, זה לא חשוב. העיקר שהדיון הציבורי יתקיים על איך פותרים את זה ויילך לשם.
הקורונה חשפה את עומק השבר שבין החברה החילונית לחרדית. זה שבר שבמובנים רבים הוא כלכלי, והוא ילך ויתעצם ב-20–30 שנה הבאות. אנחנו צריכים להתחיל לפתור את השבר הזה ולא להעמיק אותו. אגב, את מה שנפתלי בנט מציע יובל שטייניץ הציע כבר ב-2012. רק שהפוליטיקה אף פעם לא הסתדרה בדיוק כמו שצריך. הנה, יש לנו הזדמנות לעשות את זה.