רשויות צבא ארה"ב מתכוננות לתלות את ד"ר קלאוס קארל
צילום: אי-פי

כמה אשמים הרגישו הגרמנים שש שנים אחרי השואה?

ב-7 בינואר 1951 יצאו כמעט שליש מתושבי העיירה לנדסברג להפגין נגד עונשי המוות שנגזרו על 28 פושעים נאצים, בהם המנהלן הראשי של היחידה הצבאית של ה-SS ומפקד כוח משימה שאחראי לרצח של יותר מ-90 אלף יהודים
דב גיל-הר
08 בינואר 2021
08:54
עודכן ב 18:31

כשמדברים על "גרמניה האחרת", שכנראה יותר מכל אומה בעולם עוסקת כיום בפשעי העבר שלה – בבתי הספר, במוזיאונים, באנדרטאות ובהנצחה. ניתן אולי לחשוב שכך היה תמיד, או לפחות מיד כשהתבררו זוועות הנאצים עם כניסת בעלות הברית למחנות המוות – אך לא.

תאגיד השידור "דויטשה וולה" הזכיר אתמול אירוע שהתרחש בדיוק לפני 70 שנה (7 בינואר 1951), בעיר הקטנה לנדסברג אם לך, כ-60 קילומטרים מערבית למינכן, שתושביה החליטו להתלבש במיטב מחלצותיהם והגיעו בהמוניהם – 4,000 איש, כמעט שליש מתושבי העיר – כדי להפגין נגד עונשי מוות שנגזרו על 28 פושעים נאציים. העונש התקבל כל ידי מערכת השיפוט הצבאית האמריקנית, שאז עוד עסקה בהעמדה לדין של האחראיים להשמדת העם היהודי. 

מנהל אנדרטת השואה בלנדסברג, מנפרד דיילר, תיאר את האירוע: "היו שם נציגי כל אוכלוסיית העיירה – ראש העיר, חברי מועצת העיר והיו גם חברי פרלמנט מדינת בוואריה". ההזדהות הייתה עם מי שלא היה ספק באכזריותם ובאחריותם לפשעים – אוסוולד פוהל, שהיה המינהלן הראשי של היחידה הצבאית של ה-SS, ואוטו אולנדורף – שהיה מפקד כוח משימה של ה-SS ואחראי לרצח יותר מ-90 אלף יהודים.

לעיר לנדסברג פרקים נכבדים בהיסטוריה הנאצית של גרמניה. בשנת 1924 נכלא כאן אדולף היטלר לאחר הפיכתו הכושלת, וכתב את ספרו "מיין קאמפף". במלחמת העולם השנייה הוקם בה מחנה ריכוז ובו 23 אלף איש, ששימשו בעיקר בתעשיית החימוש הגרמנית – רובם יהודים ממזרח אירופה, שהובאו כדי שינוצלו עד מוות.

אבל המפגינים נגד ענישת הנאצים לא נשארו לבד. במהרה שמעו ניצולים ממחנה העקורים הסמוך, רובם יהודים, על האירוע ובאו להפגנת נגד. בין המפגינים התלהטו הרוחות והגרמנים קראו לעבר הניצולים: "Juden Raus" והוסיפו גם: "לכו לפלשתינה". ייתכן שאותו יום של מחאה הצליח במידה רבה, כי מתוך 28 עונשי המוות רק שבעה בוצעו ביוני 1951 - פוהל ואולנדורף ביניהם, והם היו עונשי המוות האחרונים שבוצעו על אדמת גרמניה המערבית.