-

איך הפכה השפה העברית לכוכבת של המזרח התיכון?

כבר בשנות החמישים של המאה הקודמת, תחנות הרדיו של דמשק וקהיר שידרו תעמולה בעברית וניסו להשפיע על המורל של הצבא והעורף הישראלי באמצעות ידיעות שקריות. אבל מעבר לניסיון הכושל להשפיע על דעת הקהל בישראל, העניין של ארגוני הטרור ונותני חסותם בשפה העברית לא מתחיל ונגמר במאזינים הישראלים
רועי קייס | פרשנות
15 בינואר 2021
12:32

איך שלא תסתכלו על זה, המניות של השפה העברית במזרח התיכון נמצאות בעלייה. רוצים דוגמה? לפני שבוע ציינו באיראן את יום השנה הראשון לחיסולו של קאסם סולימאני, אבל קליפ אחד של להקה איראנית גנב את ההצגה. 

נחמד לא? אבל בואו נשים את הדאחקות בצד כי חייבים לשאול – איך הפכה השפה העברית לכוכבת במצעדי הפזמונים של ארגוני הטרור ועוזריהם? איראן וציר הרשע לא המציאו את הגלגל. כבר בשנות ה-50 של המאה הקודמת תחנות הרדיו של דמשק וקהיר שידרו תעמולה בעברית. הם ניסו באמצעות ידיעות שקריות להשפיע על המורל של הצבא והעורף הישראלי.

זה לא באמת עבד. אבל נראה שארגוני הטרור ונותני חסותם מסרבים להסיק מסקנות. מי מאיתנו לא זוכר את הלהיט של מבצע צוק איתן: "תקוף תעשה פיגועים". אבל, מעבר לניסיון הכושל להשפיע על דעת הקהל בישראל, העניין של ארגוני הטרור ונותני חסותם בשפה העברית, לא מתחיל ונגמר במאזינים הישראלים.

הסיבה הראשונה לידיעת העברית היא כמובן – "דע את האויב", והצורך לאסוף אינפורמציה ומודיעין. הסיבה השנייה היא לוחמה פסיכולוגית – מאזן אימה מול זרועו הארוכה של דובר צה"ל בערבית – על שני מיליון עוקביו. והסיבה השלישית והמפתיעה ביותר היא – הצרכים הפנימיים.

שירי המלחמה הילדותיים של חיזבאללה וחמאס בעברית, שווים הרבה יותר ממה שהם נשמעים לנו. הם מציגים את ארגוני הטרור בעיני דוברי הערבית, כמי שחובטים בישראלים במגרש הביתי שלהם. למרות הכל, יש לי גם חדשות טובות. בשנים האחרונות מתפתחת מגמה נוספת בעולם הערבי של דע את השכן.

הסכמי הנרמול שהושגו בין ישראל לארבע מדינות ערביות, שתיים מהן במפרץ, יצרו רצון עז בקרב לא מעטים להתחיל ללמוד את השפה העברית. לא כדי לאסוף מודיעין, לא לצרכי לוחמה פסיכולוגית ולא בשביל  לזכות במצעד שירי הטרור 2021, אלא כדי להכיר. מי היה מאמין.

אז בסוף, על אף שהתחלנו ברע, קצת המתקנו. ב-2021 העברית מפלגת את העולם הערבי והמוסלמי בין אלה שרוצים ללמוד אותה כדי לשדר מסרים מאיימים לאויב בקליפים קצביים, לבין אלה שלומדים אותה כדי להכיר אותנו על אמת.