-

ישראל היא מעצמת חיסונים עולמית, אז למה התחלואה כל כך גבוהה?

קצב השפעת החיסונים, התפשטות המוטציות לנגיף, התרופפות הסגר וייבוא התחלואה מחו"ל • הגורמים והנסיבות לכך שהעקומה עדיין לא משתטחת
קטי דור
19 בינואר 2021
17:43

לפני חודש בדיוק, 19 בדצמבר, החל מבצע החיסונים לקורונה בישראל. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שקיבל את מנת החיסון הראשונה, קרא לזה "זריקה קטנה לאדם וצעד גדול לבריאות". מאז חוסנו כבר 2.2 מיליון ישראלים במנה הראשונה של החיסון, 422 אלף קיבלו גם את המנה השנייה. מבצע "לתת כתף" התקדם במהירות. עם ישראל נהר בהמוניו ובתוך ארבעה ימים הגענו לראש דירוג המדינות עם שיעור המחוסנים הגבוה ביותר ביחס לאוכלוסייה.

אבל, כשבוע מתחילת מבצע החיסונים ישראל נכנסה לסגר שלישי, במאמץ לרסן את התפשטות המוטציה הבריטית שהגיעה לארץ. מערכת החינוך המשיכה לפעול ומאמצי האכיפה לא נשאו פרי. ביום שישי, 8 בינואר, נכנס לתוקפו סגר מהודק שתוכנן לשבועיים בלבד. במקביל ובתוך יומיים בלבד חצה מספר חולי הקורונה שמצבם קשה את רף האלף.

הבוקר, שעות ספורות לפני ישיבת הממשלה על הארכת הסגר בשבוע נוסף, פורסמו נתונים חדשים שמגלים שלצד שיאי התחסנות, שיאי התחלואה ממשיכים להישבר: בעוד שאתמול בוצעו 186 אלף חיסונים, 10,022 ישראלים אובחנו חיוביים לנגיף. אז מדוע מעצמת החיסונים העולמית לא מצליחה לרסן את המגפה?

קצב השפעת החיסון

מנת החיסון הראשונה מספקת הגנה חלקית בלבד והיא יכולה להיעלם אחרי זמן קצר. המנה השנייה, שניתנת כעבור 21 ימים, מחזקת את הזיכרון של מערכת החיסון ומקבעת אותו לזמן ארוך יותר. במילים אחרות, אמנם החיסון מתחיל להשפיע לאחר קבלת המנה הראשונה, אבל רק לאחר קבלת המנה השנייה יעילותו מגיעה לכ-95%.

בריאיון לקרן נויבך בכאן רשת ב, אמרה היום ראש שירותי הבריאות ד"ר שרון אלרעי פרייס כי 4% מהאוכלוסייה אינם מגיעים לקבל את מנת החיסון השנייה. היא העריכה כי ככל הנראה "אנשים נבהלים מפרסומים שלא מבוססים על נתונים, אמירות חסרות אחריות בתקשורת על החיסונים ועל תופעות הלוואי".

התפשטות המוטציות לנגיף

ערב פתיחת מבצע החיסונים הלאומי דווח כי התגלה בבריטניה וריאנט של נגיף קורונה, כלומר נגיף שעבר שינויים ברצף הגנטי. עם תחילת המבצע הוכרזה חובת בידוד במלוניות לשבים מהממלכה מחשש להתפשטות המוטציה בישראל. אולם כעבור עשרה ימים הוחלט על ביטולה. במקביל התגלה וריאנט נוסף שמקורו בדרום אפריקה.

בתוך שלושה שבועות מגילויה פורסם כי כ-150 מקרים של המוטציה הבריטית זוהו בישראל. במקביל פורסם אז כי אובחנו בישראל 220 בני אדם שנדבקו בווריאנט הדרום אפריקני, כאשר 15 מהם שבו מדרום אפריקה והשאר נחשדים בעקבות מגע איתם. היום סיפרה ראש שירותי בריאות הציבור ד"ר שרון אלרעי פרייס בריאיון בכאן רשת ב על מקרה שהוצג לממשלה, שבו אדם שנדבק בווריאנט וחזר מאנגליה לישראל, הדביק 30-20 בני אדם. כתוצאה מכך נדבקו בסך הכול בשרשרת 700 ישראלים.

השמיים הפתוחים

ב-14 באוקטובר נפתח נמל התעופה בן גוריון לפעילות מחדש על פי מתווה המדינות הירוקות שהונהג לפני הטלת ההגבלות בחגים. מאז, ישראלים ששבו ארצה ממדינות שהוגדרו אדומות לא נכנסו לבידוד בניגוד להנחיות.

בשבועות האחרונים דווח שוב ושוב על נוסעים שחזרו לישראל מדובאי ובהמשך התברר כי הם חיוביים לקורונה. ובכל זאת, למרות דרישת משרד הבריאות להכריז עליה כמדינה אדומה, מחשש למשבר מדיני איחוד האמירויות נותרה ירוקה וייבוא התחלואה ממשיך. רק הערב, באמצע הסגר השלישי, אישרה הממשלה שכל נוסע שיבקש להיכנס לישראל, יידרש בבדיקת קורונה 72 שעות לפני ההמראה לארץ.

התרופפות הסגר

כשהסגר השלישי נכנס לתוקפו, מערכת החינוך המשיכה לפעול כסדרה. אמנם פעילות התחבורה הציבורית צומצמה לכדי 50%, אבל בהמשך התברר כי השימוש בה ירד באחוז נמוך בהרבה ביחס לשני הסגרים שקדמו לו. ראשי רשויות הודיעו שלא יחלקו קנסות לעסקים שיפעילו שירותי טייק אוויי, ובנוסף המשטרה הפעילה ניידות בשיטה של "מחסומים מדלגים", לצד מחסומים קבועים שהוצבו רק בשעות הערב.

מאז הידוק הסגר ועל אף החמרת האכיפה בדרכים, בשעות העומס בימי חול המחסומים מקופלים והאכיפה מתבצעת בעיקר באמצעות אופנועים וניידות. בנוסף, המשטרה מהדקת את האכיפה בעיקר בסופי שבוע בערים ובכבישים הבין עירוניים. בסוף השבוע הראשון להידוק הסגר חילקה המשטרה 9,178 דוחות בגין הפרת התקנות.

בתוך כך, המשטרה פשטה על ישיבות, בתי מדרש ואולמות ביישובים חרדיים בהם התקיימו אירועים רבי משתתפים בניגוד לתקנות הסגר. אתמול נחשף בחדשות הערב כי למרות שיעורי התחלואה הגבוהים, האכיפה במגזר החרדי נמוכה באופן יחסי משאר חלקי הארץ, והאכיפה הנוקשה ביותר נמצאת דווקא ביישובים הערביים.

מיעוט החיסונים במוקדי התחלואה

השבוע פורסם בחדשות הערב כי ביישובים ברמה סוציו-אקונומית נמוכה יותר, שיעור התמותה של אוכלוסיית הסיכון ביחס לחלקם בקרב תושבי העיר גבוה יותר. ביישובים מבוססים יותר, שיעור תמותת אוכלוסיית הסיכון נמוך יותר.

בנוסף, על פי מדד נחיצות הסיכון שפיתח ד"ר אורן כספי מבית החולים רמב"ם, מבצע החיסונים מתנהל בשיעור מאוד נמוך בעיקר ביישובים ערביים וביישובים חרדיים. עשרה חודשים מפרוץ המגפה שיעור המתים בחברה החרדית גבוה משיעורם הכללי באוכלוסייה. בחברה הערבית שיעור התמותה נמוך יותר ביחס למגזר החרדי, אבל עדיין גבוה משמעותית ביחס למגזר הכללי.