ג'ו ביידן ורעייתו בנסיעה על רכבת של חברת אמטרק
צילום: אי-פי

הקטר בבית הלבן: בארה"ב יכולים לקנא ביעילות של רכבת ישראל – האם ביידן ישנה את זה?

חובב המסילות המושבע, שהוא עכשיו גם נשיא ארה"ב, רוצה להפוך את אמריקה למעצמת רכבות, אך ספק אם לובי הנפט החזק והכלכלה המדשדשת יתנו לזה לקרות
יואב זהבי
23 בינואר 2021
13:20

כיממה לפני השבעתו כנשיא, כשהוא עומד לעלות על המטוס שייקח אותו מדלאוור לוושינגטון, נזכר ג'ו ביידן בהשבעתו כסגן נשיא לפני 12 שנה, ובדרך שבה הגיע באותם ימים להשבעה - ברכבת. וזה ממש לא במקרה.

עם מדד דיוק של 73% ורכבת מהירה אחת בלבד, האמריקנים יכולים לקנא אפילו ביעילות של רכבת ישראל. עכשיו חובב המסילות המושבע, שעונה לשם ג'ו ביידן, רוצה להפוך את ארצות הברית למעצמת רכבות. אך ספק אם לובי הנפט החזק והכלכלה המדשדשת יתנו לזה לקרות.

לג'ו ביידן יש רומן ארוך עם אמטרק, חברת הרכבות של ארצות הברית. מרוב שהוא אוהב את הרכבת, הדביקו לו את הכינוי "אמטרק ג'ו". הוא התחיל להשתמש ברכבת עוד בשנות ה-70, כשהיה סנאטור אנונימי יחסית, והמשיך בזה גם כסגן של אובמה.

אבל מה שנכון לגבי ביידן, ממש לא תקף לגבי רוב האמריקנים. יש לכם חבר אמריקני? תשאלו אותו מתי בפעם האחרונה הוא נסע ברכבת בין עירונית מחוץ לבוסטון או ניו יורק. סביר להניח שזה היה ממש מזמן, וזו לא הייתה חוויה מדהימה. עד כמה המצב בעייתי? נסיעה ברכב מוושינגטון לפיטסבורג, בערך אותו מרחק כמו מתל אביב לאילת, תיקח לכם בערך ארבע שעות. תוכלו לעשות את זה גם ברכבת, אבל זה יגזול מכם - שימו לב: שבע שעות ו-43 דקות. בשני המקרים תשלמו כ-54 דולר.

ויש כמובן עוד בעיות. איחורים. ב-2018 רק 73% מהרכבות בארצות הברית דייקו בזמנים. בישראל אגב זה היה 91.5%. כן, בקטע הזה אפילו אנחנו מעל האמריקנים. באמטרק טענו ש-60% מהאיחורים נגרמו בגלל תופעה שהיא די משונה וייחודית למדינה מפותחת כמו ארצות הברית. רוב המסילות שם מנוהלות בידי חברות של רכבות משא, ולאותן רכבות יש תעדוף בנסיעה. כלומר - הסחורה לפני הנוסעים. בקיצור, מצב הרכבות לא משהו.

סין מפעילה רשת רכבות מהירות באורך 36 אלף ק"מ, ספרד עם 3,500 ק"מ, יפן 2,700 ק"מ, ובארצות הברית? יש קו אחד בלבד של 580 ק"מ. במעצמה הכי חזקה בעולם. יודעים מי נוסע בו קבוע? נכון, ג'ו ביידן.

אז איך זה הגיוני שבאמריקה האדירה יש רק קו רכבת מהיר אחד? פעם אמריקה הייתה מודל של תחבורה מסילתית. המסילה הראשונה נבנתה ב-1826, ובהמשך הרכבות הגיעו כמעט לכל מקום. היה להן תפקיד קריטי בתיעוש של אמריקה. ואפשר לראות את זה בכל מערבון שמכבד את עצמו. אבל לקראת אמצע המאה ה-20 דברים החלו להשתנות. תעשיית הרכב גדלה והפעילה לחץ, ואמריקה הלכה על יותר נתיבים, יותר מחלפים ופחות מסילות. וזה גם משתלב מעולה עם התכנון העירוני שם, שנוטה ברוב המקרים לפרבור. הכבישים והפרברים למעשה מזינים אלה את אלה.

יש לכם חבר אמריקני? תשאלו אותו מתי בפעם האחרונה הוא נסע ברכבת בין עירונית מחוץ לבוסטון או ניו יורק. סביר להניח שזה היה ממש מזמן, וזו לא הייתה חוויה מדהימה

עכשיו ביידן רוצה להחזיר את הרכבת האמריקנית לגדולתה, עם הרכבות הכי מהירות והכי בטוחות בעולם. זה חלק ממדיניות האקלים שלו. העניין הוא שכל הסיפור הזה עולה המון כסף. באמטרק אומרים שבנייה של מערך מסילות מהיר תעלה מאות מיליארדי דולרים. אחרי שנה כלכלית כל כך קשה, ממש לא בטוח שעל זה האמריקנים רוצים להוציא את כספי המיסים שלהם. וחוץ מזה, לובי הנפט עדיין חזק, וברור שלביידן צפויים חיים קשים מאוד בנושא הזה.

אבל אמריקה, ולמעשה כולנו, צריכים להסתכל קדימה. לעבר המסילה. רכבות הן לא איזה כלי תחבורה מיושן מהעבר, הן חלק קריטי בעתיד שלנו על הכדור הזה. פחות מכוניות, פחות פקקים, פחות זיהום אוויר ופחות הרוגים. בסוף זה ישתלם.