אירוע נטיעות של המועצה האזורית דרום השרון
צילום: דוברות דרום השרון

שנת קורונה - שנת הטבע: ט"ו בשבט בצל הנגיף

ראש השנה לאילן ומה שהפך לחג הטבע, נחגג הערב ומחר בצל מגפת הקורונה. בימים של מחלוקות וויכוחים כמעט בכל עניין, על דבר אחד נדמה שיש הסכמה מקיר לקיר: שנת 2020 הייתה שנה רעה לאדם, אבל שנה נהדרת לטבע. המצב לא השתנה גם בתחילת 2021
מיכל וסרמן וגיא קוטב
27 בינואר 2021
13:17

ט"ו בשבט, ראש השנה של פירות האילן בארץ ישראל ובעצם מה שהפך לחג הטבע, נחגג הערב (רביעי) ומחר בצל מגפת הקורונה. בימים של מחלוקות וויכוחים כמעט בכל עניין, על דבר אחד נדמה שיש הסכמה מקיר לקיר: שנת 2020 הייתה שנה רעה, בלשון המעטה. אבל יש מי שהשנה הזו דווקא האירה להם פנים. בטבע – שנת הקורונה הייתה שנה של פריחה, שלווה והתחדשות. וכל זה נמשך גם לתוך 2021. 

במהלך הסגרים נהנו חיות הבר בישראל משטח ריק מאדם ומהזבל שהוא מפזר. "החיות קיבלו שטח פתוח יותר עם פחות נוכחות אנושית והפרעות. בכל שנה מתים לנו מספר יעלים בגלל שקיות ומגבונים. אנשים לא מבינים שחיות שמריחות אוכל או משהו מתקתק הן פשוט אוכלות את זה, וזה מוות בייסורים", מסביר ד"ר אסף צוער, אקולוג מחוז דרום של רשות הטבע והגנים. 

בחלק גדול מספירות היעלים של רשות הטבע והגנים מצאו עלייה במספרים שככל הנראה קשורה להסתגרותם של בני האדם בימי המגפה. ולא רק היעלים נהנים מהשקט - גם התנים, הצבים, הקרפדות, הצבאים, הנשרים ואפילו חזירי הבר, ששטח המחייה שלהם מצטמצם והם פולשים בשנים האחרונות לערים. "אפשר לראות שכיחות גבוהה יותר של בעלי חיים שבדרך כלל פחות אוהבים את הנוכחות של האדם - דווקא ליד שבילי האדם", אומר אריאל קדם, פקח של רשות הטבע והגנים.

נחזור לחגיגות. כשאי אפשר לצאת לטבע, לפחות אפשר לצפות בו דרך מסך המחשב. המועצה האזורית דרום השרון קיימה הבוקר אירוע וירטואלי בחווה החקלאית נווה ירק. בני נוער יצאו לשטח ונטעו עצים בזמן שהמבוגרים צופים בהם מהבית. אושרת גני גונן, ראש המועצה, אמרה: "הקורונה לימדה אותנו כמה חשובה חלקת הטבע הקטנה שלנו ליד הבית".

עץ שקד פורח בנחל תבור. צילום: מחמוד נאסר, רשות הטבע והגנים

בט"ו בשבט נהוג להרבות באכילת פירות העץ של הארץ, במיוחד מפירות שבעת המינים, ויש הנוהגים לערוך בערב החג "סדר ט"ו בשבט". מכיוון שמאפייניו החקלאיים וההלכתיים של החג ייחודיים לארץ ישראל, הם לא יכלו לבוא לידי ביטוי בקהילות ישראל בגולה. לכן, רבים נהגו לאכול פירות שגדלו בארצות שבהן ישבו, המזכירים את פירות הארץ או לאכול פירות יבשים שיובאו במיוחד.  

בתחילת המאה ה־21 הפך ט"ו בשבט גם ליום ציון אקולוגי, ועוסקים בו הן בלימוד והן בפעילות אקולוגית. גופים העוסקים בהגנה על החי והצומח הכריזו על ט"ו בשבט כחג שמירת הטבע. 

תגיות:
ט"ו בשבט