חרדים סמוך ללשכת הגיוס בירושלים
צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90

המדינה צפויה להודיע לבג"ץ: חוק הגיוס לא חייב לפקוע הלילה

העמדה תתבסס על פרשנות לחוק לפיו החוק יוכל לחול עד שלושה חודשים מתחילת כהונת הכנסת החדשה • הערכות הן שסביר שבג"ץ יקבל את העמדה
תמר אלמוג
31 בינואר 2021
19:34

המדינה צפויה להגיש היום (ראשון) את עמדתה לבג"ץ לפיה תוקפו של חוק הגיוס לא חייב לפקוע הלילה. העמדה מתבססת על פרשנות לסעיף קיים בחוק יסוד הכנסת, לפיה חוקים שתוקפם פוקע בשלב כזה שבו מתקיימות בחירות, יכולים לחול עד שלושה חודשה מתחילת כהונת הכנסת החדשה. 

בג"ץ קבע כבר לפני כמה שנים כי חוק הגיוס במתכונותו הנוכחית בטל, אך המדינה ביקשה וקיבלה עוד ועוד דחיות, והאחרונה עד ל-1 בפברואר 2021, כאשר בג"ץ הבהיר שלא תתקבלנה עוד בקשות ארכה. המשמעות אמורה להיות כי ממחר החוק בטל- ויש גיוס שיוויוני. עם זאת, לאור העמדה האמורה שהמדינה צפויה להעלות, לא מדובר בבקשת ארכה של ממש, אלא בפרשנות של סעיף ולכן הערכות הן שסביר שבג"ץ יקבל את העמדה.

ביום רביעי האחרון הודיע גנץ שלא יבקש את הארכת המועד לחקיקת חוק הגיוס, מבלי שיאושר מתווה הגיוס בממשלה. בהצהרה שמספר אמר כי "צה"ל הפך לצבא חצי העם, המשרתים והקרביים הפכו לפראיירים. ביטחון ישראל בסכנה".

לדברי גנץ, בתוך כשנה תוקם מנהלת שירות משותפת אזרחית וצבאית. "צה"ל יבחר ראשון את המשרתים בשורותיו", אמר. "חרדים יוכלו להתנדב בארגוני חסד ולרכוש מקצוע בארגוני הצלה. אזרחים ערבים יוכלו לסייע במלחמה בפשיעה. כל אחד ישרת שנתיים למען החברה. אותן זכויות, אותן חובות. צה"ל החל להיערך לרפורמה הזאת, שבמסגרתה יוקפא קיצור השירות"

על פי התוכנית, כל משרת בשירות הצבאי או האזרחי יקבל הכשרה מקצועית שתסייע לו להשתלב בשירות התעסוקה. גיל הפטור ירד ל-22. "כך, עשרות אלפים יוכלו לצאת לעבוד, כך נתרום לכלכלת ישראל", הוסיף השר. "בכוונתי לפנות לרה"מ ולדרוש לאשר את המתווה בישיבת הממשלה הקרובה, בכפוף להנחיות היועמ"ש. במידה והמתווה לא יקודם, עמדתי בבג"ץ תהיה נגד דחיית חוק הגיוס"