בנק ישראל
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

הגירעון בישראל - בחלק העליון של מדינות ה-OECD

דו"ח בנק ישראל: רמת החוב הציבורי של ישראל ב-2020 והתחזיות ל-2021 אינן חריגות בהשוואה לשאר המדינות • היעדר תקציב ואי היציבות הפוליטית משפיעים על סיכון החוב של מדינת ישראל • מתחילת הסגר נוספו כ-165 אלף דורשי עבודה
ליאל קייזר
01 בפברואר 2021
13:03

רמת החוב הציבורי של ישראל ב-2020 והתחזיות ל-2021 אינן חריגות בהשוואה למדינות ה-OECD, אולם ישראל נמצאת בחלק העליון של התפלגות המדינות מבחינת שיעור הגירעון. כך עולה מדוח היציבות הפיננסית למחצית השנייה של 2020 שמפרסם היום (שני) בנק ישראל.

מהדוח עולה כי מגזר ההייטק, רזרבות הגז הטבעי, גמישות מוניטרית, רמת חיסכון גבוהה של משקי הבית, ופוטנציאל הצמיחה בטווח הבינוני, מהווים את נקודות החוזק של ישראל. עם זאת, בבנק מציינים כי חברות דירוג האשראי הבין-לאומיות ציינו בסקירותיהן שהיעדרו של תקציב לשנת 2021 והמשך התבססות על תקציב המשכי משנת 2019, מידת היציבות הפוליטית והצורה שבה תתמודד הממשלה לאחר המשבר עם הגירעון המבני, משפיעים על סיכון החוב של מדינת ישראל.

עוד מציינים בבנק ישראל כי בניגוד להשפעה הגדולה של המשבר על היקפי החוב הממשלתי, ההשפעות על סך החוב הפרטי לא היו גדולות. האפשרות של הבנקים לדחות את תשלומי ההלוואות למגזר העסקי ולמשקי הבית בהליך פשוט ומהיר מנעה כניסה להסדרי חוב רבים, על רקע עצירת הפעילות העסקית בענפים רבים ושיעורי האבטלה הגבוהים, בפרט בתקופות הסגר.

מנתונים שמפרסם שירות התעסוקה עולה כי ביממה האחרונה נוספו עוד כ-2,500 דורשי עבודה - כמחציתם פוטרו או התפטרו. מתחילת הסגר הנוכחי, לפני יותר מחודש, נוספו כ-165 אלף דורשי עבודה, רובם לאחר הידוק הסגר. הנפגעים העיקריים מן הסגר השלישי הם עובדי הוראה, חינוך והדרכה, וכן עובדי מכירות ושירותים.