מיאנמר, היום
צילום: אי-פי

"מרגישים את המתח ברחובות": איך נראים החיים במדינה תחת הפיכה צבאית?

שגריר ישראל במיאנמר בריאיון לכאן רשת ב אחרי ההפיכה: "יש פוטנציאל להפגנות בעד המנהיגה. אם יהיו הפגנות שיידרדרו - המצב לא יהיה טוב"
השעה הבינלאומית
01 בפברואר 2021
14:53

אחרי ההפיכה הצבאית במיאנמר הלילה (שני), שגריר ישראל במדינה רונן גיל-אור, שנמצא בעיר ינגון, סיפר בריאיון לערן סיקורל כי כעת "מרגישים את המתח ברחובות ועל פני האנשים, היו הלילה מעצרים מאוד משמעותיים של ראשי המדינה, שרים, ראשי מחוזות". עם זאת הוסיף גיל-אור כי "זה לא גלש לרמת העם, בשלב זה, לא רואים צבא שהסתדר ברחובות ויש משטרה כרגיל". לדבריו, "קרו דברים כאלה בעברה של בורמה, אבל לא לאחרונה, והתקווה היא שזה לא יקרה".

צבא מיאנמר הודיע היום שיקיים בחירות חדשות. בתום השנה שבה הכריז כי ינהיג את המדינה במסגרת מצב חירום, הוא יעביר את השלטון למפלגה המנצחת. קודם לכם הסכימו הבנקים במדינה להפסיק באופן זמני את המסחר ושאר הפעילויות הפיננסיות, בגלל שיבושים ואיכות ירודה ברשת האינטרנט.

"הפוטנציאל הוא להפגנות תמיכה דווקא בעד המנהיגה, כי היא זכתה בתמיכה רחבה בבחירות האחרונות - שהצבא טוען שהיו לא תקינות", הסביר השגריר. "אם יהיו הפגנות כאלה והן ידרדרו - אז המצב לא יהיה טוב. הפגנות אחרות לא מסכנות את שלום הציבור".

חוסר הוודאות לאור ההפיכה מגיע על רקע ניסיונות המדינה להתמודד עם משבר הקורונה. "בימים כאלה מוזרים קשה להחליט מה יותר קשה - הקורונה או הפיכה צבאית", אמר גיל-אור. "שר הבריאות התפטר. הייתה אופטימיות באשר לחודש הזה, שבו החברה הייתה אמורה להתחסן. פתאום נפל דבר והייתה הפיכה. היום היה צריך להתכנס הפרלמנט. בסך הכול מיאנמר, כמדינה מתפתחת, קיבלה ציונים על דרך ההתמודדות עם הקורונה, יותר משלנו".

כעת, לדברי השגריר, "צריך להתחיל לראות איך נערכים. בשלב הראשון אנחנו בעיקר עסוקים בלהישמע להוראות מוסדות השלטון - לא לצאת מהבתים והשגרירויות. יש פה סגר. יכול להיות שהוא יוריד מהמתח והמאפשרות לעצבים ציבוריים רופפים שיגרמו להידרדרות. המיאנמרים הם עם מאוד ממושמע ונחמד. הם אמרו לנו שאנחנו חלק מהמשפחה המורחבת שלהם". 

בבנגלדש השכנה, שמארחת אצלה פליטים מהמיעוט המוסלמי הנרדף - רוהינגה, אמרו כי הם מצפים להמשך שיבת הפליטים חזרה למולדתם. ארגון אמנסטי הביע דאגה למיעוטים במדינה על רקע ההפיכה הצבאית, וציין כי ניתוק התקשורת באזורים נרחבים של המדינה מהווה איום חמור על תושביה. מפלגתה של המנהיגה אונג סן סו צ'י האיצו בהמונים לצאת לרחובות למחות על מאסרה.

בנובמבר 2018 שללה אמנסטי אינטרנשיונל את הפרס ותואר הכבוד הגבוה ביותר שלה - "שגרירת המצפון" - שהעניקה לסן סו צ'י ב-2009, בשל מה שאמנסטי הגדירה כ"בגידתה המבישה של מנהיגת מיאנמר בערכים שבעבר ייצגה". ההחלטה התקבלה משום שלטנעתם בשנים לאחר ששוחררה ממעצר הבית שבו הוחזקה במשך שנים ארוכות, מנהיגת מיאנמר לא השתמשה בסמכותה הפוליטית או המוסרית כדי לשמור על זכויות האדם, הצדק או השוויון במיאנמר. אמנסטי הדגישה את אדישותה המופגנת של סו צ'י כלפי הזוועות שביצע צבא מיאנמר, בהם פשעים חמורים נגד האנושות כולל רצח עם ומשטר אפרטהייד, ואת חוסר הסובלנות ההולך וגובר במדינה וצמצום חופש הביטוי.

על פי דוח אמנסטי, צבא מיאנמר התגאה בעבר ברכישת נשק וציוד ביטחוני מישראל. בארגון ציינו כי שגריר מיאנמר בישראל הודה ב-2017 כי בתקופת כהונתו עוד התקיימו יחסים ביטחוניים בין המדינות - אחרי שכבר פורסמו מעשי הזוועה שם. כמו כן, צוות אמנסטי ישראל חשף שבכירים בצבא של מיאנמר ביקרו בתערוכות ביטחוניות בישראל למטרות רכש אף אחרי שישראל הכריזה על עצירת הסחר הביטחוני עם מיאנמר.

בהודעת הסניף הישראלי של ארגון אמנסטי ציינו גם, כי כמה שנים קודם לכן - טרם ההכרזה הישראלית על עצירת הסחר - נפגשו ראשי הצבא של מיאנמר עם נשיא המדינה רובי ריבלין ועם הרמטכ"ל דאז גדי אייזנקוט, ואף לחצו את ידיהם.

תגיות:
הפיכה