משפט נתניהו, ביבי עצוב  2.8.21

משפט נתניהו לא יהיה הגורם שישפיע על הבחירות

הקשר עם החרדים, ההתנהלות בזמן הקורונה, והתחושה שנוכחותו מעיקה על המדינה יותר מאשר מועילה, ישפיעו יותר על מתלבטי ליכוד לנטוש את נתניהו מאשר תיקי האלפים
שמואל רוזנר, המדד
08 בפברואר 2021
13:16

שני מכרים, אולי אפילו ידידים, אבל לא בטוח, ישבו השבוע על ספסל הנאשמים. שני מכרים משני צדי האוקיינוס. ואם לדייק: אחד ישב ממש על הספסל, מצולם לעיין כל, השני כנראה יישאר בביתו. כך או כך, שניהם נאשמים. בנימין נתניהו שלנו – דונלד טראמפ שלהם. האחד נאשם במעשי מרמה ושוחד. השני בהסתה וניסיון חבלה במערכת הדמוקרטית. על האחד מאיים כלא. על השני מאיימת, במקרה הגרוע, הרחקה מהחיים הציבוריים. האחד עודו אוחז בשלטון. השני נאלץ להרפות ממנו. האחד עומד לדין מול שופטים בעלי מקצוע. השני עומד למשפט חבריו הפוליטיקאים בסנאט, לאחר הרשעה בבית הנבחרים.

אם אתם רשומים לאתגר התחזית של המדד וכאן חדשות, כדאי לכם לחשוב מחדש גם על התחזית שלכם בהתאם. (אם אתם עוד לא רשומים, זה הזמן).

המדד: פוליטיקה, חברה, תרבות וזהות בישראל

בעצם, כאשר בוחנים את הפרטים, אין הרבה דמיון בין שני האירועים הללו. ובכל זאת, צירוף המקרים מהדהד. הוא מהדהד את האופן שבו כלי משפט וכלי פוליטיקה מתערבבים. הוא מהדהד את השאלה האם ניתן להתגבר על אתגרים חברתיים ופוליטיים בכלי המשפט. הוא מהדהד את העובדה המטרידה, שלמרות היכולת הגוברת של מדינות לתבוע שקיפות, לפשפש במעשי מנהיגיהן, להציב אותם מול שופט, או טריבונל, לא בטוח שאיכות השלטון השתפרה. אם כבר, יש שיאמרו שקרה ההיפך.

ויש עוד דמיון מעניין: מרגע שהכול מתערבב, גם בראשם של הבוחרים הכול מתערבב. האם נתניהו צריך לעמוד לדין? תומכי נתניהו יאמרו שלא, מתנגדיו יאמרו שכן. האם טראמפ אשם בהסתה? מתנגדו יאמרו שכן, תומכיו אמרו שלא. במילים אחרות: קשה מאוד להפריד בין בדיקה עניינית של סוגיה ממוקדת, לבין עמדה כללית מוקדמת ביחס למנהיג. הסקר החודשי של המכון הישראלי לדמוקרטיה שיצא השבוע, מדגים את התופעה הזאת בהקשר לקורונה. רק 8% מבוחרי כחול לבן סבורים שתפקודו של נתניהו בקורונה טוב. לעומתם, רוב גדול של בוחרי הליכוד וש״ס סבורים שתפקודו טוב. הקורונה אותה קורונה, המדינה אותה מדינה, המנהיג אותו מנהיג – הדעה המוקדמת קובעת.

זה המצב גם עם טראמפ. רוב קטן של אמריקנים תומך בהרשעה שלו. אבל זהו רוב שיש לו צבע פוליטי מובהק. כמעט כל דמוקרט תומך בהרשעה – כמעט כל רפובליקני מתנגד לה. לא מעשיו של טראמפ באירוע ספציפי נשפטים על ידי הציבור, אלא כלל אישיותו ופעולותיו. מי שתמך בו לאורך הדרך, לא ינטוש אותו גם לנוכח ההתפרעות בגבעת הקפיטול. מי שהתנגד לו לאורך הדרך, לא יתקשה להשתכנע שהוא אשם.

מה משמעותם הפוליטית של האירועים האלה? בזירה האמריקנית - השפעה זניחה. טראמפ כנראה לא יהיה מועמד המפלגה הרפובליקנית בעוד ארבע שנים ומול מועמד אחר או מועמדת, הבחירות הפעם יהיו על ביידן. האם הוא נשיא טוב, האם הוא ראוי לעוד קדנציה, או אולי סגניתו, קמלה האריס.

מותר להניח, שגם בזירה הישראלית אין למשפט נתניהו, שהחל עתה, השפעה דרמטית על הבוחרים. כולם ידעו גם בסיבוב הקודם שהוא נאשם. מי שנשאר איתו עד כה, כנראה לא מוטרד מזה (או מוטרד – אבל מהכיוון ההפוך). מי שנטש אותו מכבר, יתחזק בדעתו, אבל מבחינה אלקטורלית לא בטוח שזה משנה. על פי סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה, כ-20% מבוחריו של גדעון סער הם בוחרי ליכוד לשעבר. יש עוד 13% מבוחרי הליכוד שמתלבטים. גם הם פוטנציאל גיוס לסער, או לנפתלי בנט.

מה יביא את המתלבטים האלה לנטוש את הליכוד? קודם כל, כפי שפרופ׳ קמיל פוקס אמר לי אתמול בשיחה הארוכה שערכנו, כדאי לזכור שעל פי הנתונים שבידינו נתניהו הוא עדיין המועמד בעל הסיכויים הגבוהים יותר לנצח בבחירות. שקלול של הנתונים שאנחנו מכירים מביא אותי למסקנה שזה לא יהיה המשפט. זה יהיה הקשר עם החרדים, ההתנהלות הממשלתית המטורללת בזמן הקורונה, והתחושה הכללית שנוכחותו של נתניהו נעשתה מעיקה יותר מאשר מועילה לחברה ולמדינה.