בשנת 1956 אלביס הופיע בתוכנית הטלוויזיה של אד סאליבן מול קהל של 60 מיליון איש. הופעה ששינתה את העולם לנצח וגרמה לאלפי בני נוער להרים גיטרה ולנענע את האגן. יותר מעשור אחר כך, ב-1968 הנערים האלו השאירו לגיבור שלהם אבק והשתלטו על עולם המוזיקה. אפילו הביטלס כבר היו בדרך החוצה והמלך היה קבור תחת חוזה סרטים דרקוני שחייב אותו להתבזות על המסך הגדול. הוא קרס תחת שלטון העריצים של קולונל טום פרקר שניהל אותו ביד רמה ומנע ממנו לעשות את שבאמת רצה, להגיד את האמת בעזרת מוזיקה אמיתית ברוח התקופה ולהופיע, להופיע כמו שתמיד אהב. 

בדצמבר 1968 זה סוף סוף קרה בשידור טלוויזיה יחיד ומיוחד, לבוש בחליפת עור שחורה, אוחז בגיטרה חשמלית אדומה על במה שחורה תחומה בקירות אדומים ומוקף רקדנים מוצללים בדמותו,  הוא עמד שם מול כל האומה מול כל העולם ועלה מחורבות הקריירה שלו. כמו הפניקס הוא פרש כנפיים ונסק לגבהים שרק הוא יכל.

תומר מולוידזון ועינב יעקבי הקדישו את ספיישל של חצות אל הרגע שבו שבו אלביס כבש מחדש את כס המלכות.