בסוף שנת 68 אריק קלפטון מאס בסופר גרופ Cream. הוא שנא את הלחץ התקשורתי והציפיות ובעיקר נמאס לו מהריבים בין הבסיסט והסולן ג'ק ברוס לבין המתופף ג'ינג'ר בייקר. אחרי שהוא שמע את האלבום Music From Big Pink של The Band הוא החליט שהוא רוצה משהו פשוט יותר, הוירטואוזיות של Cream העיקה עליו והוא חלם להצטרף ל-The Band.

כיוון שזה לא היה מציאותי הוא פשוט פירק את הלהקה וניסה להקים גרסה בריטית. כשהוא שמע שסטיב ווינווד נטש את להקת Traffic הוא ישר קפץ לבקר אותו. Traffic היתה עבורו הדבר הכי קרוב בבריטניה ל-The Band.

מהר מאוד פשטה שמועה שהשניים מנגנים יחד ולפתע ג'ינג'ר בייקר דפק בדלת וקפץ לביקור. ווינווד התלהב מאוד בעוד שקלפטון נבהל, שוב סופר גרופ. לא עזרה העבודה שבסיסט להקת Family, ריק גרטצ' נטש את הלהקה שלו כדי להצטרף. שוב לחץ תקשורתי וציפיות.

בסופו של דבר זה לא עבד, בדיוק מהסיבה הזו ואחרי שנה בלבד הלהקה התפרקה. אבל למרות הכל הם הספיקו ליצור יחד אלבום נדיר וחד פעמי שמשאיר טעם של עוד ותחושת החמצה.

במלאות 50 שנה לאלבום, תומר מולוידזון חזר לשנת 69 כדי להביא את הסיפור המלא של הלהקה שנולדה מאמונה עיוורת והתפרקה כשחזרה בשאלה.