בסוף שנות השישים ואן מוריסון הרגיש שהוא נמצא במבוי סתום. הוא לא ראה כסף מהלהיט הגדול שלו Brown Eyed Girl והסתבך עם המנהל והמפיק ברט ברנס, שהיה מחובר לעולם התחתון ואף שלח מאפיונרים שיאיימו עליו.

אחרי שנמלט מניו יורק לבוסטון, חברת התקליטים האחים וורנר הצליחה לחלץ את מוריסון מהחוזה הישן והדרקוני והוא יצא לדרך חדשה. בתחילת 1969 ראה אור אלבומו השני Astral Weeks, שקיבל ביקורות מצוינות ועם השנים זכה למעמד של יצירת מופת שמתחה את הגבולות של הרוק. אולם בזמן אמת, האלבום נכשל מבחינה מסחרית ומוריסון הבין שאולי נותרה לו רק עוד הזדמנות אחת לעשות את זה.

בעקבות בוב דילן והבנד הוא עבר לגור בעיירה וודסטוק בצפון מדינת ניו יורק. ושם, בתוך השקט והנופים הפסטורליים, נולד אלבומו השלישי Moondance. אלבום שכולו פרץ של שירי אהבה מיסטיים, שירי הלל לחיים ולטבע כמו: And It Stoned Me, Moondance, Crazy Love, Into the Mystic ועוד.

במלאת 50 שנה ל-Moondance גיל מטוס חזר אל סיפורו של אלבום הפריצה של ואן מוריסון, שהפך לפסקול של שנות השבעים המוקדמות.