בתחילת שנות ה-70 אלטון ג'ון ושותפו לכתיבה, ברני טופין, כמעט אמרו נואש, אחרי שבמשך העשור שחלף הם ניסו כל אחד בדרכו להצליח ולכבוש את תעשיית המוזיקה. אלטון שעד 1970 עוד היה רג'ינלד דוואיט ניגן בלהקת בלוז רוק כושלת, שהשיא שלה היה ללוות אמנים אפרו אמריקאים שהגיעו למסע הופעות בבריטניה. הוא התפרנס מהקלטת גרסאות כיסוי ללהיטי התקופה עבור חברות שיצרו אוספים זולים שנמכרו בסופר מרקטים לדודות בריטיות חביבות (חפשו את הביצוע שלו ל-In the Summertime). הוא עבד גם בתור נגן שכיר בלהיטי ענק כמו It's Not Unusual של טום ג'ונס או He Ain't Heavy, He's My Brother של ההוליס אבל נשאר אלמוני בעצמו. יחד עם ברני הוא כתב והלחין שירים במטרה למכור אותם לאמני התקופה אבל אף אחד לא האמין בהם. למעשה, אפילו הם בעצמם לא האמינו. אלטון לא חשב שהוא אי פעם יהיה כוכב בפני עצמו והקליט אלבום בכורה רק במחשבה שאם הוא קצת יצליח אז אולי אמנים יתחילו לרכוש ממנו שירים.

אלבום הבכורה שלו Empty Sky ראה אור בסוף שנת 1969 ונכשל. למזלו ושל ברני המנהל שלהם, דיק ג'יימס החליט לתת להם ניסיון נוסף והפעם עם תקציב ומרחב יצירה ללא הגבלות. מה גרם לשינוי הזה? הוא שמע את הדמו של Your Song (שיר שלקח להם 15 דקות ליצור) והבין שכשהוא מפסיק להפריע הצמד פורח. אז הוא נתן להם מקדמה של 6000 פאונד, סכום חסר תקדים באותה התקופה עבור שני אלמוניים. בעזרת הכסף הם רכשו את עזרתו של הצוות שהפיק את הלהיט החדש של דויד בואי Space Oddity ויצרו בתוך ארבעה ימים את "אלטון ג'ון" אלבום הפריצה שיצא החודש לפני חמישים שנה.

תומר מולוידזון חזר אל הסיפור המלא והמפתיע של אלטון ג'ון וברני טופין.