פרקים לקריאה: 5. סימטת דיאגון 6. הנסיעה מרציף מספר תשע ושלושה רבעים

 

תמלול: מיכל כץ 

שיר:     הי אתם על ההסכת שאין לומר את שמו. אני שיר ראובן,

דור:      ואני דור סער מן.

שיר:     ואנחנו קוראים מחדש את הארי פוטר לפי הסדר, כמה פרקים בכל פעם. אתם מאוד מוזמנים להצטרף אלינו לקריאה, לפודקאסט ולקבוצת הפייסבוק, הקבוצה שאין לומר את שמה.

דור:      והיום כאמור אנחנו נעסוק בפרקים 5-6, "סמטת דיאגון" ו"רציף 9 ושלושה רבעים". אלה פרקים די ארוכים ומאוד מעניינים. ובואו פשוט נתחיל בלקרוא רשימה, אוקי?

שיר:     איך היא אוהבת, כמו שאומרים. 

דור:      איך אני אוהב. בסוף כי אני באקדמיה.  

שיר:     אתה זה היא. 

דור:      אני אוהב מפתחות, אינדקסים, תני לי את זה. אז ככה,

"ספרי לימוד. כל תלמיד נדרש להצטייד בעותק של כל אחד מהספרים הבאים. ספר הכשפים הבסיסי רמה א' מאת מירנדה גוזלי, תולדות הכישוף מאת בת חולדה באגשוט, תורת הקסם מאת אדלברט רוח, מדריך שינויי צורה למתחילים מאת אמריק חלפון, אלף עשבים ופטריות קסומים מאת פילידה שורש, מרקחות ושיקויי קסם מאת ארסניוס מיליליטר, חיות פלא והיכן נמצא אותם? מאת ניוט סלמנדרה וכוחות האופל – מדריך להגנה עצמית מאת קוונטין טרימבל ."

דור:      איזה שם יפה זה "אמריק חלפון".

שיר:     אני כ"כ שמחה שמזרחים הצליחו להגיע גם לשם, גם לעולם הקוסמות.

דור:      כל הכבוד לגילי בר הלל שתרגמה.

שיר:     כי זה כאילו שינוי צורה, חלפון.

דור:      לא יודע איך זה היה באנגלית.

שיר:     זה לא היה חלפון.

דור:      זה לא היה חלפון.

שיר:     זה לא היה האדם הזה שזכאי לדרכון פורטוגלי עכשיו.

דור:      (צוחק) אבל אני מאוד אוהב את הקטע הזה כי פה אנחנו כבר באמת פנימה. סמטת דיאגון זה כבר הפרק שבו אנחנו באמת נחשפים בבת אחת, אנחנו והארי, להמון דברים מעולם הקסמים. כאילו עד עכשיו סבבה, היה טפטופים כאלה בעיקר בסיפור של הארי עצמו. כלומר, שהוא קוסם ורצחו את ההורים שלו וכל זה. אבל פה אנחנו מתחילים ממש להבין איך עולם הקוסמים פועל.

שיר:     וזו בחירה מאוד מעניינת של ג'יי. קיי רולינג כי בפרקים הראשונים עולם הקוסמות הוא כאילו טופח על פנינו ברכות. יש קוסמים ויש את זה ויש את זה ואז כאן אנחנו נכנסים לזה שלא אחי, זה עולם אמיתי שיש להם בנק, הוא מתנהל כעולם לכל דבר. יש להם פונדק, זה עולם מקביל לעולם שלנו. ואני חושבת שהיא כתבה את זה בפירוט כ"כ גדול שהכוונה שלה מאוד מזדקקת דרך הדבר הזה.

הכוונה שאני חושבת שיותר קשורה אם כבר לספרי פנטזיה. אם דיברנו קודם על המיתולוגיות בפרק הקודם, על המיתולוגיות שהיא בעצם שאבה מהם את קווי המתאר של הסיפור של הארי פוטר, כאן אפשר ממש לראות שהיא כן מתכתבת גם עם ספרי פנטזיה שחלק מהקטע שלהם זה שלא רק שממציאים עולם, העולם הזה הוא גם מדויק וכל פרט בו מחושב מראש וכל פרט בו אמיתי. זה כבר לא ספר ילדים חמוד שקוסם בא ועושה את זה, יש כאן מדע מאחורי עולם הקסמים.

דור:      בדיוק. וצריך גם להגיד אבל שבניגוד לספר פנטזיה, כשאתה קורא נגיד, לא יודע,

שיר:     אני לא קראתי ספרי פנטזיה.

דור:      אני גם לא קראתי,

שיר:     אני רק שיקרתי לבנים במסנג'ר שאני קוראת כשהייתי סטרייטית.

דור:      מה שיפה, כל אדם שאוהב ספרי פנטזיה תמיד אומר, הארי פוטר זה לא ספר פנטזיה, והם צודקים.

שיר:     נכון, זה באמת לא ואנחנו לא רוצים להיות אתכם בחבורה.

דור:      לא רוצה את כל הגובלינים והאורקים שלכם.

שיר:     בדיוק. תהנו בפסטיבל אייקון.

דור:      כלומר, ספרי הפנטזיה מתנהלים במעין עולם מקביל לעולם שלנו. כלומר, אין בו שום קשר בכלל לעולם שלנו. מה שאני מאוד אוהב פה זה הניחוח הקונספירטיבי. כל עולם הקוסמים הוא נסתר מהעין. אתה עובר דרך איזו חנות ומגיע לסמטת דיאגון. בהמשך, רציף 9 ושלושה רבעים, אתה עובר דרך קיר ומגיע. גרינגוטס הוא בנק שפועל מתחת לאדמה. זה פאקינג כמו שסיפרו לנו בילדות שיש תנין בכנרת או שאמריקאים מספרים שיש תנינים בביובים של ניו ניורק.

שיר:     אפילו יותר מזה, אזור 51, מה יש שם? משרד הקסמים.

דור:      בדיוק.

שיר:     יא בן זונה.

דור:      בדיוק. ומה שמדהים שהאגריד אומר להארי, כלומר שהאגריד חושף להארי שיש משרד קסמים ואז הארי שואל אותו, אבל למה צריך משרד קסמים? אז האגריד אומר מה המטרה. המטרה היא שהמוגלגים לא ידעו שיש קוסמים. זה קונספירציה.

שיר:     כי אז הם יצטרכו לפתור את כל הבעיות שלהם עם כסף.

דור:      בדיוק, כי אז הם ירצו את העזרה שלנו ויחרפנו אותנו וכאילו אחי וזה, תעשה טובה, בוא שניה.

שיר:     אסור שהם ידעו. שזה אני חושבת, אני מאוד אוהבת את התפירה, בעיניי ג'יי. קיי רולינג היא חייתית. איך אומרים חייטת בת? חייטת? חייטית, לא משנה. היא חייט בת מדהימה. היא תופרת המון דברים ביחד. וזה אני חושבת אחד הדברים הכי קלושים בספר. כי זה לא תירוץ טוב. הם ידעו ואז הם ירצו שתפתרו להם את כל הבעיות. אבל יש כשפי זיכרון. זה לא הגיוני.

דור:      כן, אבל אולי זה לא מוסרי כ"כ. אז זה כבר באמת קונספירציה, זה ה- men in black.

שיר:     אבל הם גם ככה עושים להם כל הזמן.

דור:      נכון, אבל הקוסמים, זה מאוד מעניין, עסוקים באופן כללי כל הזמן בהסתרה.

שיר:     כן.

דור:      כלומר, הם ממש חוששים. אבל מה שיפה ונראה את זה גם בפרק היום, ספויילר, שדווקא רולינג מראה לנו שלקוסמים יש בעיות שגם קסמים לא יפתרו.

שיר:     נכון.

דור:      אבל מאוד אהבתי דווקא את הניחוח הכ"כ קונספירטיבי הזה. כל המטרה של משרד הקסמים, כל הבירוקרטיה הזו היא רק כדי שהמוגלגים לא יציקו לנו.

שיר:     זה נשמע כמו פוסט של יאיר נתניהו שנקרא בקרוב. "מה עם הקוסמים שרוצים להפיל את המשטר שלנו? את הממשל שלנו?"

דור:      כן, הבונים החופשיים.

שיר:     עוד דבר מעניין שהיא עושה בספר הזה, זה שהיא מתחילה בטפטופים להציג לנו את האופל של עולם הקסמים. ז"א, היא ממש יוצרת הקבלה של העולם. ואני חושבת שהרגע שבו זה קורה בצורה הכי מדויקת זה מתי שהארי פוגש נער שמתואר כנער משועמם שאנחנו לא יודעים מי זה, אבל זה מאלפוי.

דור:      בדיוק.

שיר:     אנחנו מגלים בהמשך.

דור:      שימי לב שזה הילד הראשון הקוסם שהוא פוגש.

שיר:     כן.

דור:      הוא לא פוגש קודם את רון, הוא לא פוגש קודם את הרמיוני ולא את דין תומאס שלא אכפת לי ממנו כ"כ, אלא הוא פוגש את מאלפוי.

שיר:     בדיוק. הוא פוגש את מאלפוי והדבר הראשון שמאלפוי אומר לו, בעצם מאלפוי נשמע כמו השכנה הזקנה הגזענית שלך כי הוא אומר לו ההורים שלך הם קוסמים, לא צריך לתת לאחרים ללמוד קוסמות. אני מקווה שאני אהיה בסלית'רין. הוא מתחיל להכניס אותו לזה שאם עד עכשיו חשבנו שעולם הקוסמים הוא עולם חמוד ומכיל שהאגריד בא ומביא לך עוגת יום הולדת עם שגיאות כתיב, לא. יש גם את הצד הזה.

דור:      גם חשבנו בהתחלה שזה רק אולי קוסמים מול מוגלגים. ואז אתה מגלה פתאום שבתוך עולם הקוסמים יש דירוג. גם מאלפוי מבלבל את הארי וגם אותנו כי הוא אומר לו, אני מקווה להיות בסלית'רין והעיקר לא הפלפאף. עכשיו למי ששומע את זה פעם ראשונה זה נשמע כמו ג'יבריש.

שיר:     כן.

דור:      מי שקורא את זה כבר ויודע מה יהיה, אז אתה מבין שפשוט מאלפוי יוצר פה מדרג גזעי.

שיר:     לגמרי.

דור:      הוא פשוט השלטון המפא"יניקי שרוצה להעיף את המזרחים החוצה מכל הסיפור הזה.

שיר:     כן, הוא לא רוצה את הקוסמים הטובים פחות. ולא רק שם, גם עושה את זה בעיניי בבנק. שוב, מילה שאני לא יודעת לומר בגלל שרק קראתי את זה וסימנתי את המילה.

דור:      גרינגוטס.

שיר:     גרינגוטס. וואו. מפתיע. עם הגובלינים. שגובלין זה לא יצור שהיא בראה, זה יצור שקיים, אבל אני חושבת, לא יודעת, קריאה מאוד קונספירטיבית שלי של הדבר הזה, הגובלינים הם יהודים.

דור:      כן, הם כזה עוסקים בכסף.

שיר:     הם עוסקים בכסף.

דור:      ומכוערים כאלה.

שיר:     יש להם עולם משלהם שאתה לא יכול להיכנס אליו וכאילו הם נאמנים בעיקר לעצמם ואתה רוצה להיות בבנק שלהם, אבל אל תסמוך עליהם.

דור:      כן, נראה לי ככה טראמפ מדמיין יהודים.

שיר:     כן בדיוק.

דור:      פחות או יותר.

שיר:     באמת שהגובלינים הם יהודים.

דור:      מדהים.

שיר:     וואו, זה באמת מדהים.

דור:      כן.

שיר:     ויש גם את הקטע שוב, שהיא כל הזמן נוקשת בעדינות על הרעיון הזה שבעולם הזה יש אופל. עכשיו אנחנו יודעים שיש אופל כי זה נפתח עם ילד שההורים שלו נרצחו. אבל יש את הפער אני חושבת בין פחד קמאי שהוא המפלצת מתחת למיטה שלך שזה וולדמורט הנורא.

דור:      בדיוק.

שיר:     לבין הבירוקרטיה הקטנה של הפחד, הבנאליות של הפחד. שזה הנה, יש פה אדם שהוא ילד גזען, ילד שספג את זה בבית והוא ממש כאילו לא בעניין.

דור:      והוא לא מתבייש. חסר בושה. זה מדהים.

שיר:     הפרענקים האלה לא צריכים להיות קוסמים.

דור:      בדיוק.

שיר:     ויש לך את הגובלין שאומר, אם מישהו אחר ינסה להיכנס לדלת הזאת, הוא יקלע שם לתמיד. ואז הארי שואל אותו בפאניקה, וכל כמה זמן אתם בודקים שמישהו לא ננעל בכספת? הוא אומר, פעם ב-10 שנים בערך והוא אומר את זה בהנאה יהודית.

דור:      מחכך את ידיו ככה.

שיר:     אז הפרק הזה בעיניי לא רק בא להכניס אותנו לתוך הסיפור במובן ההנה, ככה העולם הזה בנוי, הוא גם מורכב יותר. הוא מכניס אותך למורכבות אנושית שהיא ספקטרום. שרוע, איך הולך המשפט הזה? רוע לא מתפרץ לעולם בבת אחת, הוא נכנס דרך הסדקים. אני ממש עושה,

דור:      אני לא זוכר.

שיר:     יש ציטוט ממש יפה כזה שאני לא זוכרת מי אמר אותו ואני אפילו לא מצטטת אותו נכון.

דור:      לא נורא, אפשר פשוט להגיד הבנאליות של הרוע ונישמע מבריקים.

שיר:     כן.

דור:      אבל כן, כלומר,  את צודקת. זה עולם, הנה אגב, זה בעיות של עולם הקוסמים שאף קסם לא יפתור. כי אין קסם נגד גזענות ונגד היררכיה.

שיר:     נכון. וזה באמת מראה לך, היא אומרת כאן אולי משהו על הנפש האנושית. היא אומרת העולם הזה הוא שונה, אבל זה אותו דבר בגדול. מה זה היא אומרת משהו על הנפש האנושית? זה ניסוח לא נכון. היא בעצם כדי לחבר את זה אלינו, אני חושבת, למרות שהדמויות האלה מתקיימות באיזשהו עולם פנטזיה קסום שבו דברים יכולים לקרות שלא יכולים לקרות לנו, הבסיס של הנפש, הלכלוך של נפש והיופי של הנפש שזה נגיד חברות וגזענות בהארי פוטר אני חושבת, זה שתי קצוות.

דור:      כן. זה שתי התמות.

שיר:     אז הם נמצאים, הם נוכחים כאן וזה מאוד מחבר לדבר.

דור:      עכשיו, מה שמדהים וזה מתחבר לנושא הבא שרציתי לדבר עליו שקשור לפרק הזה. כלומר, לקוסמים יש היררכיות, אבל מי שקורא את הפרק הזה קצת בעיון, שם לב שבעצם כנראה שיש ממש מעט קוסמים. יש להם סמטה אחת. יש להם בנק אחד. יש להם בית ספר אחד. יש חנות אחת לשרביטים בכל בריטניה.

שיר:     יש רק חנות אחת?

דור:      נראה לי, לא? אח"כ בהמשך של הסדרה, אז רואים שיש שלוש חנויות שרביטים בכל העולם.

שיר:     אבל הן כולן שלו.

דור:      של אוליבנדר? לא, לא. זה טריאופול, לא יודע. משהו כזה. לא יודע איך אומרים מונופול של שלושה. יש שם בעצם ממש מעט קוסמים. אם מספיק להם בנק אחד וחנות אחת לציוד בי"ס. זה גם עולם של מונופול. אין תחרות על כלום.

שיר:     כן.

דור:      אתה רוצה לקנות מאזניים זולות יותר או קרפדה אחרת, חבל.

שיר:     אין אלי אקספרס של קוסמים. הארי אקספרס.

דור:      בכלל, זה עולם ימי ביניימי. עובדה שכל הכלכלה שלהם, אם בפרק הקודם אמרנו שהדואר שלהם עובד כמו שילדים מדמיינים, אז גם הבנק שלהם עובד כמו שילדים מדמיינים.

שיר:     כן, אתה מגיע לכספת ויש בה את הזהב שלך.

דור:      יש בה את הכסף עצמו. שככה אתה מדמיין בתור ילד שיש שקים ענקיים בבנק עם כזה סימן של דולר עליהם. ושם ההורים שלך שומרים את הכסף שלהם ולאנשים עשירים יש פשוט המון שקים. אין מצב שזה אלקטרוני.

שיר:     כן. שזה לא מייצג כלום.

דור:      כן, שכסף הוא מוסכמה אנושית בלבד. לא, פה זה עם שערי חליפין מטומטמים, שכל אוניה שווה,

שיר:     17,

דור:      17 חרמשים וכל חרמש הוא,

שיר:     29.

דור:      29 גוזי. זה לא מתכנס לשום פעולה חשבונית הגיונית.

שיר:     ששוב, זה נשמע כמו עולם של ילדים. זה עולם שילד הגה אותו וגם כל הדמויות הראשיות שאנחנו עוד לא מגיעים אליהן. נגיד דמבלדור, הקסם שלו זה שהוא ילד. ז"א, יש משהו בעולם הזה שהכוח שלך הוא האם אתה מצליח לשמר את התום שלך. ונותנים את זה כל הזמן בדוגמא מול וולדמורט, ששוב אנחנו עוד לא שם.

אחד הדברים שדמבלדור אומר להארי לאורך הפרק הזה, זה שהארי אומר לו, אני לא יכול להתמודד איתו, אני קוסם שנה א', אני גורם לנוצה לעוף. מה אני אעיף אותה לפנים? זה לא ינצח אותו. והוא אומר לו, יש לך כוחות שהדארק לא מכיר, זה מלחמה אחרת בכלל. כי הוא שמר על איזשהו תום. והעולם הזה בצד הטוב שלו כשזה לא משרד הקסמים נפל, הוא באמת מתכנס סביב התום שיש בך כילד ואיך העולם הזה לא משחית אותו. הוא לא משחית אותו עם בירוקרטיה כי הכל מדומיין. הבנק אתה נוסע בכספת עם יהודי קטן.

דור:      שמלווה אותך.

שיר:     בדיוק כמו שילדים חולמים.

דור:      שיהיה יהודי קטן. אבל זה ממש מעניין מה שאת אומרת כי זה מתקשר דווקא, כל הדיון על הטוב או הרע שיש בהארי מאוד נרמז עמוקות דווקא בפרק הזה שהוא לכאורה פרק שעוסק בבירוקרטיה ושופינג, כן? כמה פעמים פה נרמז שיש להארי כיוון אפל. כלומר, מאלפוי הוא הילד הראשון שהוא פוגש ומדבר איתו. הוא לא אוהב אותו, זה נכון. הפרופסור הראשון שהוא פוגש מבית הספר שלו, קווירל.

שיר:     קווירל. וגם השרביט של הארי.

דור:      השרביט של הארי, שאגב שימו לב, השרביט בוחר את הבן אדם. מאוד דטרמיניסטי, מאוד מדבר על הגורל. אין לך בחירה פה בעצם, זה מה שמדהים. יש איזה גורל עמום שבוחר בך.

שיר:     שיש בזה משהו שמצד אחד שוב, מדבר על הפנטזיה הילדית שמשהו יבחר בך כי הוא מכיר אותך יותר משאתה מכיר את עצמך.

דור:      כן אבל זה גם מסוכן.

שיר:     בדיוק. בסופו של דבר, השרביט שהארי בוחר הוא השרביט שיש לו תאום אחד בעולם שהיה השרביט של וולדמורט או כמו שהוא מנסח את זה נורא יפה, אח שלו נתן לך את הצלקת הזאת.

דור:      בדיוק. שוב, אז המפגשים האלה עם מאלפוי ועם קווירל, או kvirl? תמיד קראתי לו kvirl  כי אני קורא עכשיו טקסטים תלמודיים. והשרביט. כלומר, המגעים האלה של הארי, נכון שרק מאלפוי וקווירל אנחנו מבינים יותר רק בהמשך. קווירל זו הפואנטה הסופית. אני מצטער אם אתם קוראים את הספר פעם ראשונה. אבל בדיעבד, יש פה המון מגעים של הארי עם האופל. המון מפגשים. עוד לפני שהוא פוגש, רק האגריד הוא טוב.

שיר:     הוא טוב ולאט לאט ככל שעובר הזמן, אתה מבין שהאגריד הוא לא שגריר מייצג.

דור:      לא, האגריד חוזר 50 אלף פעם על זה שאסור לעשות קסמים.

שיר:     נכון. עכשיו עוד דבר מעניין זה שהאגריד מאוד נוכח בפרק הזה וזה נורא מצחיק שהם רצו לגרום לו להישמע טיפש או ילד כי הוא באמת טיפש וילד. והתרגום של זה מאוד עניין אותי כילדה, כיוון שאף אחד לא מדבר ככה בעברית. האגריד מדבר ביותר מדי מילים. זה כאילו ההפך מאלגנטיות. הוא מוסיף אני רציתי להגיד לך כזה פה שאתה יכול אסור בעצם לעשות קסמים כאילו. הוא מדבר כמוני כשאני שיכורה. כאילו, המילים שלו נתקעות אחת בשנייה.

דור:      בעצם מדבר כמוני כשאני נורא, נורא מתלהב. אני מנסה להסביר לאשתי משהו מגניב שקראתי, משהו לדוקטורט שלי שזה נושא קצת משעמם לאדם מן היישוב, דברים מהמאה ה-17 כזה, יהודים. אז אני מנסה להישמע אלגנטי כזה ואיכשהו מארגן את הידע הקבלי והלכתי, אבל בגדול יוצא לי – אתה זה פה שמה איכשהו שם, כי אני בולע מילים ואני מתבלבל ואני כ"כ אחוז בטירוף.

שיר:     בהתרגשות.

דור:      אז כן, פרק מעניין סמטת דיאגון.

שיר:     אני חייבת לומר שבניגוד אליך, זה לא מהפרקים האהובים עליי.

דור:      באמת? אני מת עליו.

שיר:     אני קראתי אותו, אני לא זוכרת איך קראתי אותו כילדה, אני מניחה שהעולם הזה כ"כ קסם לי שבקריאה ראשונה נסחפתי לתוך זה, והייתי כזה, מה? יש להם ספרי לימוד? זה מה שהם לומדים בספרים שלהם? מה? יש בנק? אבל עכשיו בקריאה זה באמת הרגיש לי כמו המון מידע שהיה צריך לעבור אליי. ואם אנחנו מסתכלים סיפורית, אין פה הרבה סיפור.

דור:      אין פה הרבה, אבל אני אוהב ספרי עיון.

שיר:     נכון. אני גם אוהבת ספרי עיון, אבל נראה לי מז'אנר אחר.

דור:      כנראה. אבל הפרק הבא באמת על רציף 9 ושלושה רבעים, הוא כבר קצת יותר,

שיר:     זה פרק שאני מאוד אוהבת.

דור:      זה פרק חמוד ומקסים.

שיר:     בוא נקרא קצת ממנו.

דור:      וזה גם פרק מאוד מאוד חשוב. בבקשה, את רוצה?

שיר:     כן, אני אבחר, רגע. אוקי, אז אנחנו נקרא מתוך הפרק השני. זה כבר אחרי שהארי נכנס לרכבת, פגש את הוויזלים ברפרוף והוא יושב עם רון בקרון.

"חמישה. אמר רון. משום מה הוא נראה עגום. אני השישי במשפחה שהולך ללמוד בהוגוורטס. אפשר לומר ששמו לי רף גבוה. ביל וצ'ארלי כבר גמרו. ביל היה ראש המדריכים וצ'ארלי היה קפטן של נבחרת הקווידיץ' ועכשיו גם פרסי מדריך. פרד וג'ורג' משתוללים המון, אבל בכל זאת הם מקבלים ציונים מצוינים וכולם חושבים שהם נורא מצחיקים. כולם מצפים שאני אצליח לא פחות מאחרים, אבל גם אם אני אצליח זה לא עניין גדול, כי הם כבר עשו את זה לפניי. וגם אף פעם אתה לא מקבל דברים חדשים כשיש לך חמישה אחים גדולים. קיבלתי את הגלימה הישנה של ביל, את השרביט הישן של צ'ארלי ואת העכברוש הזקן של פרסי. רון הכניס יד לתוך הז'קט שלו ושלף עכברוש אפור ושמן ממנו מנמנם. "

דור:      עכשיו זה קטע מדהים כי אני אח בכור, גם את אחות בכורה, נכון?

שיר:     נכון.

דור:      אז אנחנו אולי לא מזדהים כי אנחנו קיבלנו בכל זאת,

שיר:     חדש. אני האמת קיבלתי מבת דודה שלי לפעמים וגם לפני כמה זמן, לפני שאחותי עברה לת"א, אני בדיוק קניתי מזרן חדש. ואחותי הייתה אמורה לעבור לת"א, אז אמרתי אה אני אשמור לך את המזרן הישן שלי. וחשבתי עד איזה גיל חפצים שלי ירדפו את הילדה הזאת?

דור:      אני גם, אני גם מנסה כל הזמן להוריש לאח שלי הקטן דברים. אתה רוצה? יש לי שידה ישנה שאני כבר לא צריך,

שיר:     זהו וכשהיא עברה לת"א זה היה באמת כמו להיכנס לבי"ס, הנה אני הייתי פה לפנייך. הנה האופניים שלי.

דור:      אני שנה שעברה העברתי לאח שלי מכונת "נספרסו" משומשת.

שיר:     ואני בטוחה שהוא נהנה ממנה.

דור:      כן אבל אתה תמיד מעליו בשרשרת המזון המשפחתית איכשהו. זה ככה.

שיר:     בדיוק. אבל עוד דבר מעניין בעיניי בפסקה הזו זה שנכון, אנחנו רואים את רגשי הנחיתות העצומים של רון גם מול ההורים שלו, מול המשפחה שלו, מול זה שיש לו חמישה אחים גדולים שהם מאוד מוצלחים. אחד מהם גם יפה, הוא נלחם בדרקונים, הוא זה והוא זה והוא זה. אבל זה יותר מורכב וזה מה שאני אוהבת בפרק הזה.

קודם כל, הגרעין, הבסיס לחברות של הארי ורון ורואים את זה וזה לא פייר בספר, רואים את זה בעיקר מהצד של רון. הבסיס הוא קנאה. ז"א, הם שניהם מזהים אחד בשני,

דור:      זה רגשי נחיתות משותפים.

שיר:     אני לא חושבת שזה רגשי נחיתות משותפים כי לא כל קנאה, הגרעין שלה הוא רגשי נחיתות, בעיניי. אני חושבת שהארי רואה ברון משהו שהוא היה רוצה. זה מתחיל מהתחלה כשהוא רואה כשעוזבים אותו ברציף 9,

דור:      שהוא רואה בו משפחה בעצם?

שיר:     לא, לא, לא. הארי מגיע לרציף עם הדארסלים. הם מניחים אותו שם ואפילו דוד ורנון מלווה אותו שזה קצת מוזר ואז הוא אומר, הנה אתה רואה, אין רציף 9 ושלושה רבעים. לך תהנה. הוא עוזב אותו שם והארי מתחיל להילחץ ובצדק. כי הוא ילד קטן ברכבת עם כרטיס שכל פעם שהוא שואל כרטיסן, הוא אומר מה אתה מצחיק? מה אתה מפגר?

לעומת זאת, רון מגיע והוא שומע את אמא שלו אומרת, הו יש מוגלגים בכל מקום. אני פשוט אגיד מילים לא נכון. אני אגיד אותן כמו שאני זוכרת שאומרים אותן. והוא עוקב אחריה והוא מזהה את רון לפי זה שהם גם כולם אותו דבר. השיער של כולם ג'ינג'י. הם חלק מאותה,

דור:      הם חמולה.

שיר:     הם נראים אותו דבר. מה אנחנו שומעים על הדארסלים? הם חבורה של חזירים ורודים וסגולים והארי הוא ילד רזה וצנום עם שיער שלא מסתדר. והמשפחתיות הזאת היא מאוד, מאוד חזקה שם ואני חושבת שהארי, בדיוק כמו שרון מזהה בהארי שהוא מפורסם וזה שאחותו מעריצה אותו וזה שאמא שלו סוג של מגוננת על הארי והוא תלמיד טוב יותר והוא טוב בקווידיץ'. הארי מזהה ברון את המשפחתיות הזאת שבחיים לא הייתה לו ושהוא כ"כ רוצה ושהיא מקבלת אותו אליו.

דור:      את הנורמליות.

שיר:     יש קטע נורא יפה שאולי שווה לקרוא גם אותו שהארי רעב. אז הוא קונה בכסף שלו מלא ממתקים. ולרון יש סנדוויצ'ים שנראים לא טוב והוא מציע לרון ורון אומר לו, יש לי. ואז הארי אומר, אני אחליף איתך. אני רוצה את הסנדוויץ' הזה עם הבשר המשומר שרון אומר לו שהוא לא טוב ולמה לעזאזל הוא רוצה את הסנדוויץ'. הוא רוצה להיות חלק מהדבר הזה.

עכשיו, זה ממש נדבך שקיים בהארי פוטר ובגלל שג'יי. קיי רולינג לאורך הספרים נורא שומרת על הארי והופכת אותו לישו, בחירה שאני לא אוהבת, אנחנו לא שומעים את זה. אנחנו רק שומעים איזה כיף להארי שהוא מתקבל למשפחתיות הזאת. אבל הארי הוא חד משמעית מקנא וההתמגנטות הזאת שלהם אחד לשני, זה כי כל אחד מהם ראה בשני משהו שהוא רצה וזה גם מוטיב ספרותי שמאוד חזק בספרות על חברות.

דור:      נכון.

שיר:     זה אתה רואה בנשמה של הבן אדם הזה משהו שאתה רוצה ובחיים לא יהיה לך ולהפך.

דור:      זה מקסים. אגב, הדמות של רון, צריך להגיד, כלומר, בפרק הזה אנחנו פוגשים כל מיני, אנחנו מבינים שמאלפוי הוא מאלפוי ופוגשים את קראב וגויל ואת הרמיוני ואת נוויל. אבל הם עדיין די משניים בכל הסיפור הזה. הרמיוני פה היא סתם ילדה נודניקית.

שיר:     ילדה מעצבנת. שזה גם דבר מעניין. כי ג'יי. קיי רולינג מבחינה מגדרית כתבה ספר שהדמויות, אפילו הדמויות הרעות בו בהתחלה הם גברים. וזה בעיניי הייתה בחירה מושכלת מכיוון שהיא בעצמה לא רצתה שיקראו לה ג'ואן רולינג כי זו בת והיא פחדה שבנים לא ירצו לקרוא את ספר הילדים שלה.

דור:      הניינטיז היו עשור אפל.

שיר:     כן. ג'יי. קיי שמי יודע מה זה. ג'סט קידינג רולינג. ובסופו של דבר הרמיוני מקבלת תפקיד נורא שולי. ונראה לי ככל שהספר הצליח והיא יותר התרווחה בזה שהיא הסופרת, הרמיוני קיבלה תפקיד גדול יותר, הדמות הנשית נהייתה דומיננטית יותר.

דור:      פה היא ממש דמות משנית.

שיר:     ומעצבנת.

דור:      היא כאילו סבבה, גם זה שהיא באה ולא יודע מה עושה על הארי דאווינים כי גם היא הרי בת של מוגלגים,

שיר:     נכון.

דור:      היא גם לא ידעה עד הרגע הזה שהיא קוסמת. אבל מה היא ישבה כל הקיץ? ישבה וקראה חמישים ספרים וכבר יודעת הכל ויודעת מי זה הארי פוטר. היא השלימה את הכל, חודשיים הספיקו לה.

שיר:     שזה גם דבר יפה, אני חושבת שאומרים לנו, שהספר רומז לנו על הפער שבין איך אנשים חסרי קסם לבין אנשים שהם קוסמים תופסים את העולם. היא תשנן. אני אבוא ואני אשנן, אני לא יכולה לעשות ככה עם המטה ולדעת את זה. כאילו דברים צריכים ללכת בצורה הרבה יותר איטית ובצעדים קטנים ולקרוא ולעבוד.

הרמיוני היא קוסמת כ"כ טובה באיזשהו אופן כי היא לקחה את זה מהעולם הזה. בניגוד לרון לצורך העניין, שהוא כן נזכר כקוסם עצלן ולא הכי מבריק.

דור:      הוא לא קוסם טוב.

שיר:     הוא לא קוסם טוב.

דור:      היכולות שלו מאוד בינוניות.

שיר:     הפחדים שלו מוצדקים.

דור:      כן.

שיר:     אתה פחות טוב מהאחים שלך, רון.

דור:      זה מה שניסיתי להגיד גם מקודם שכאמור, האגריד אומר למה מסתירים את הקסמים מהמוגלגים? כדי שהם לא ירצו קסם לפתרונות שלהם. אבל הנה, גם הבעיות של רון זה בעיות שכל בן אדם נורמלי יכול להתחבר אליהן, שהוא האח הפחות מוצלח, שיש לו בני משפחה שמעפילים עליו, שאין לו הרבה כסף.

שיר:     שאמא שלו הייתה רוצה שהארי יהיה הבן שלה.

דור:      בדיוק. זה דברים שלא קשורים אגב לעולם הקסמים וגם שום קסם לא יפתור לך את זה.

שיר:     בכלל לא.

דור:      טיפול פסיכולוגי טוב. זה מה שצריך.

שיר:     מעניין אם זה קורה בעולם הקסמים.

דור:      אני לא חושב שקוסמים מאמינים בפסיכולוגים לצערי.

שיר:     וזה ממש חבל כי יש להם את הטכנולוגיה הגיגית. תחשוב איזה כיף זה לבוא לפסיכולוגית שלך ולהראות לה, תראי, איזה בני זונות, מה עשו לי פה, תראי איך אני צודקת והם טועים. תצפי. תצפי איתנו.

דור:      מדהים, אבל אין את זה פה. אז רון תקוע ברגשות קנאה באמת,

שיר:     וגם הארי למרות שזה לא נכתב. אני לא אשחרר מהנקודה הזאת.

דור:      את צודקת. הארי באמת מקנא. אני חושב שגם בהמשך הסדרה, זה דווקא כן נאמר קצת יותר במובהק. כלומר, הארי לא תמיד מקבל בשמחה את הייעוד והגורל שלו ונכתב כמה הוא אוהב לבלות עם הוויזלים.

שיר:     כן אבל גם נכתב עוד דברים. קשה קצת לקרוא את זה. זה באמת כמו לנסות, אתה יודע, כנגד ארבעה בנים דיברה ההגדה. דיברה התורה? מי דיבר עליהם? כנגד ארבעה בנים דברה התורה, נכון? אז זה כאילו יש המון פרשנויות לזה כי גם סנייפ כל הזמן אומר לו, אתה נהנה מהתהילה שלך, מה אתה משחק אותה? אנחנו רואים שאתה אוהב את זה. ואין לדעת.

דור:      אני חושב שבכל זאת הדבר החשוב שקורה בפרק הזה הוא שלראשונה הארי בוחר. הארי ניצב לבחור בין הטוב לבין הרע. מאלפוי בא ושוב עושה לו ברכבת, בוא, בוא, מה אתה מסתובב עם רון וויזלי האפס הזה?

שיר:     עם הארחי פרחי כמו שכתוב בתרגום היפהפה הזה.

דור:      ובוא תהיה איתנו. עד כאן הארי היה מאוד פאסיבי. כלומר, הוא רק קיבל ועיבד כמויות עצומות של מידע על עולם הקוסמים. פעם ראשונה הוא צריך לבחור עם מי אתה הולך, עם מאלפוי, קראב וגויל או שאתה נשאר עם רון שהרגע עשה לך לשפוך את הלב עם אבי ביטר. הוא פשוט פתח את כל הצרות שלו. הארי באופן מובהק, הוא לא מתלבט לרגע. ברור שהוא נמשך בעקבות רון. וזה חשוב כי היו פה צעדים כאמור, מטפטפים כל הזמן שגם עשוי להיות משהו אפל בהארי והארי קשור בגורל שלו. נכון שזה קצת קריאה בדיעבד, אבל הנה, הארי לקח את השרביט של וולדמורט.

שיר:     אבל זו קריאה, כן, היא מכוונת.

דור:      כן, הארי לקח את השרביט מוולדמורט. הוא פגש קודם את מאלפוי ורק אח"כ את רון. עם מאלפוי זו כבר פגישה שניה.

שיר:     נכון.

דור:      אבל הוא בוחר לדבוק ברון. הפרק מסתיים בזה שהם מגיעים להוגוורטס ושטים בסירות. בעצם מי ששטים באותה סירה זה הארי, רון, הרמיוני ונוויל שהוא גם עוד סוג של חלק מהחבורה שלהם אפשר להגיד.

שיר:     נכון. וזה באמת אותי אישית זה עצבן. זה יחזור כאן לאורך הפודקאסט. אני מניחה שהבחירות שרולינג עושה לגבי הארי הן הרבה פעמים בחירות מלאכותיות ולא אנושיות. אם זה היה תסריט, זה היה נקרא מתוסרט. הדמות לא עושה את זה בגלל שהיא רוצה, אלא בגלל שהתסריטאי החליט לעשות את זה.

אבל כאן ספציפית בפרק הזה בגלל שיש את הדגש על המשפחה של רון, אני כן יכולה להבין בקריאה שניה ואני מניחה שכשהייתי ילדה לא הבנתי את זה וזה נראה לי מלאכותי וכאילו מנסים ליצור דמות טובה. שהארי ראה משהו ברון. הוא ראה משהו שהוא רוצה להיות. בניגוד למאלפוי שאני חושבת שאחד הדברים שהכי מורידים מחברות גם כשמישהו בא להיות חבר שלך, זה שאתה רואה מה הוא רואה בך ולמה הוא רוצה להיות חבר שלך.

דור:      הוא רוצה להיות חבר שלך כי אתה עליון כמוהו.

שיר:     לא בקטע של כי אתה עליון, אולי בקטע שהרבה פעמים אנשים יכולים, זה קורה בעיקר בבי"ס, אתה לא מכיר את זה? שפתאום נדבק אליך ילד.

דור:      כן.

שיר:     ואתה כזה, למה הילד הזה נדבק אליי? ואז אתה מבין. ואם זה לא הדדי, יש בזה משהו שהוא מאוד, מאוד מוריד ומפחיד אפילו. אבל אולי אני נכנסת פה,

דור:      מאלפוי קצת מתאמץ צריך להגיד.

שיר:     מאלפוי הוא לא קול.

דור:      לא. אפשר להגיד שזו אפילו הבעיה שלו לאורך הסדרה.

שיר:     נכון.

דור:      הוא ממש לא קול. אבל תאהבי את זה או לא תאהבי את זה, הארי בוחר.

שיר:     דווקא בקריאה שניה, אני ראיתי בדמות של הארי יותר עומק מאשר בקריאה ראשונה שהייתי כזה, אוי ברור שהוא בוחר את החבר הטוב, למה הוא לא הולך עם מאלפוי? באמת, זו שאלה מעניינת. כמו שיש ספרים של היסטוריה אלטרנטיבית של מה קורה אם הנאצים היו מנצחים. מה היה קורה אם הארי היה אומר על רון, כן איזה אפס הוא, הוא פחות טוב מהאחים שלו.

דור:      ואז הוא היה מתקבל לסלית'רין והכל היה עובד אחרת. טוב אבל בנימה הזו, אז הארי לא התקבל לסלית'רין. זה כבר הספויילר לפרק הבא של ההסכת שלנו.

שיר:     הוא לא רצה. ניגע בזה.

דור:      יהיה לנו הרבה על מה לחפור.

שיר:     אז בוא נחשוב על איזה פרקים נדבר בפעם הבאה.

דור:      אנחנו מחויבים בחוזה על איזה פרקים אנחנו מדברים בפעם הבאה. וכאמור, אם כבר הזכרנו, אם הארי יהיה בסלית'רין או לא. אז בפרק הבא של ההסכת שלנו אנחנו נעסוק בפרקים 7 ו-8 מתוך הספר. הפרקים "מצנפת המיון" ו"המורה לשיקויים". מעניין מאוד מי המורה לשיקויים ומהי מצנפת המיון בעצם ומה זה אומר. ואיך אפשר לחלק את האנושות לארבעה טיפוסים.

שיר:     זה כמו אסטרולוגיה אבל לא מדע כמו שלנו. כולם יודעים שיש 12 טיפוסים.

דור:      זה נכון. או לפי גלגל המזלות הסיני גם 12?

שיר:     זה מחזור של 14 אם אני לא טועה, גלגל המזלות הסיני, אבל אני לא מאמינה בשרלטנות הזאת.

דור:      לא, זה שטויות. אז אתם מוזמנים חברים גם שוב, אנחנו מזמינים אתכם לקבוצה שלנו, "הקבוצה שאין לומר את שמה". להגיד לנו מה חשבתם על הפרק, תהיות, מחשבות, ביקורות לא בונות ועוד. ואנחנו נתראה בפרק הבא של ההסכת. תודה רבה שיר.

שיר:     תודה רבה דור.