מַאֶסטוֹזוֹ / חורחה וולפי
"מחיאות הכפיים הסוערות בקושי נגעו בה, קריאות "הבראבו!" החוזרות ונשנות של הקהל העומד מול הבמה – פרצופים שלא יכלה לזהות תחת חום הזרקורים – הגיעו לאוזניה כמלמולים עמוסים, זמזומים שעוררו בה מיאוס יותר מאשר הכרת תודה."
מספרת: אדוה בולה, תרגום: אדם בלומנטל