ערן ליכטנשטיין הקדיש תכנית מיוחדת לרגל אלבומו החדש של ואן מוריסון, Roll with the Punches:

יש לי איזו תזה, כמעט מוגמרת, וכל כוונתי בשידור הספיישל לרגל צאת אלבומו ה-37 של ואן מוריסון היתה למעשה לבסס אותה באופן סופי באוזניכם, והיא: "ואן מוריסון זה סתיו וסתיו הרי הוא ואן מוריסון".

אולי זה מקרה ואולי זה לא, אבל רוב האלבומים של סר מוריסון לפחות בשנים האחרונות יצאו לעולם בחודש ספטמבר והוא גם מרבה לשיר על עלי השלכת.

אבל ואן לא שוקע אל תהומות הצער והיגון אלא מרומם את שמחת החיים והאופטימיות הידועים שלו. "יש משהו רוחני גם במותם ובסיומם של עוד ועוד ימים" הוא כתב לפני כעשר שנים וזה לא מפתיע שרבים ממעריציו הרבים מתייחסים ליצירה שלו כאל דת בפני עצמה.

Roll with the Punches, האלבום ה-37 במספר של ואן דה מן, הוא הדרך המושלמת לציין גם יובל לאלבום הבכורה שלו מספטמבר 1967, Blowing Your Mind, שסחט מואן עצמו יחס אמביוולנטי.

עכשיו ואן מוריסון הוא "ילד גדול", בן 72, ולא תלוי במפיקים אחרים. הוא בחר לקרוא לאולפן לעמיתים שלו, שאיתם הוא גם גמע קילומטרים של נסיעות אל במות בתחילת דרכו, ביניהם הגיטריסט האגדי ג'ף בק מהיארדבירדס ופול ג'ונס ממנפרד מן.

גם אם לא התכוון לכך, אפשר לראות באלבומו החדש סגירת מעגל לימיו כעלם צעיר, בעת שהאזין בשקיקה לאוסף תקליטי הוויניל המטורף של אביו ומשם ינק את ההשפעות של הבלוז והג'אז.

Roll with the Punches הוא חגיגת בלוז מרהיבה שכוללת כמובן את המפוחית של ואן...אוי המפוחית....