בשבוע הבא יגיעו מנהיגי העולם לישראל לציון 75 שנה לשחרור מחנה אושוויץ. נציין את הארוע ונדבר גם על מיעוטים אחרים שהושמדו באושוויץ בנוסף ליהודים שהיו קורבנותיו העיקריים של המחנה. בהשתתפות: פרופ' גדעון גרייף, שרית זייברט, ד"ר מיכל אהרוני
הוא התחיל כחלום ורבים הגו אותו, איך להביא שלום לעולם ואיך למנוע מלחמות אחרי המלחמה הגדולה שהסתיימה בנובמבר 1918. האיש שהחליט להוציא את החלום הזה מן הכח אל הפועל היה מנהיג גדול של מדינה גדולה, אבל כוחו לא עמד לו להוליך את אומתו אל החלום, האיש נשיא ארה"ב פרופסור וודרו וילסון. ננסה להבין פשר חידלונו והאם יורשו האום הסיק את המסקנות הנדרשות. משתתפים: פרופ' איתן גלבוע, פרופ' משה צימרמן, פרופ' אמנון סלע
היא הגיעה אלינו ועל סיפונה קרוב לשבע מאות פליטים יהודים מארץ ישראל, פליטים מרוסיה השסועה, עולים שנפשם יצאה לארץ הקודש. שמותיהם של רבים מהבאים היו לנכס צאן ברזל בהיסטוריה של היישוב. היא עגנה בנמל יפו בנר שלישי של חנוכה, תר"פ, ונחשבת לאונייה שפתחה את העליה השלישית. לציון מאה שנה לבואה אנו מקדישים לה ולנוסעיה את הפרק הזה.
במהלך מלחה"ע השנייה שירתו בחיל העזר הטריטוריאלי של הצבא הבריטי כ-3500 נשים מארץ ישראל. נוספו להן כ-700 נשים ששירתו בחיל האוויר הבריטי. הן היו נהגות, אחיות, פקידות וחמשיות. השתתפו בקרב אל עלמיין, שהרחיק את הנאצים מגבולנו. מבין אותן 50 קצינות, היתה אסתר הרליץ – לימים חברת כנסת וראש עיר. ספרים ומחקרים נכתבו עליהם אבל בציבור הישראלי של היום, יודעים עליהן מעט מאוד, אנו ננסה לתקן זאת.
המקום שוכן על רמת כורזים, סמוך לחורבות המושבה משמר הירדן שעל חלק מאדמותיה הוא יושב. הוא מתפרנס מגידולי שדה, מטעי אבוקדו, לול, מחלבה לגבינות, חדרי אירוח ומפעל פלסטיק. חייו לא היו קלים ועד לששת הימים סבל קשות מידיו של הצבא הסורי. למרות שלא הוטחה אשמה בקיבוץ גדות, רבים מחבריו מבקשים לנצל את חגיגות ה-70 לקיבוץ כדי לספר את הצד שלהם בסאגה הגדולה של מלחמת העצמאות.
פרדריק הרמן קיש, מנהיג ציוני גדול ואיש צבא בריטי יוצא דופן. נולד בהודו, למד בקולג' היהודי בלונדון. לחם במלחה"ע ה-1 ונפצע לא פחות מ-3 פעמים. היה למנהל המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית בירושלים. לפני 80 שנה שב והתגייס לצבא הוד מלכותו והוא בן 51. בתוך זמן קצר הועלה לדרגת בריגדריר והיה לקצין ההנדסה הראשי של הארמיה ה-8 בצפון אפריקה, שהצילה את א"י מכיבוש נאצי. באפריל 1943 נהרג כשעלה על מוקש, בן 54.
יש האומרים ששמה בא מקהילה גרמנית-אמריקנית שהתגוררה באזור במחצית השניה של המאה ה-19 ושמה "מושבת הר תקווה". תחילתה המדויקת של שכונת התקווה שלנו גם היא מהווה נושא לויכוח עד היום. בדבר אחד אין ספק: ב-1935, כבר היו בה בתים ראשונים. הם היו מיועדים לעובדי הרכבת ועובדי עיריית ת"א בני עדות המזרח, קשיי יום, שקנו 7 דונם פרדס מהכפר סלאמה הסמוך. היום השכונה משתרעת על 946 דונם ומתגוררים בה כ-15 אלף תושבים.
היא נוסדה ב-1938 כתזמורת תחנת הרדיו קול ירושלים. היא הייתה תזמורת שרות לשידור של פלסטינה א"י, לאחר קום המדינה הייתה לתזמורת קול ישראל ובשנות ה-70 לתזמורת הסימפונית ירושלים, רשות השידור. לאחר סגירת רשות השידור לפני כשנתיים וחצי הייתה לתזמורת הסימפונית ירושלים, חמדה ישראלית זו העומדת להסתלק מן העולם בקרוב מפני שאין מוסד או איש שיממן אותה. משתתפים: מנכ"ל יאיר שטרן,פרופ' אריה ורדי, דניאל פרדקין
שמו היה פיוטר, הוא נולד באוקראינה שנת 1879, סיים בהצטיינות לימודי הנדסה בסנט - פטרסבורג, התנצר והביא לעולם שלושה ילדים. כשעלה לישראל שינה את שמו לפנחס, מי שהפך לאבי חברת החשמל, הזקן מנהריים. זה היה השבוע לפני מאה שנה.
היא נוהלה ע"י חברה צרפתית, הועסקו בה בחפירות כמיליון וחצי פועלים רובם בתנאי עבדות, למעלה ממאה ועשרים אלף מהם מתו בשנות העבודה שארכו עשור ממחלות ותשישות. היא נחנכה רשמית לפני מאה וחמישים שנה ויצרה חיבור ימי בין מפרץ סואץ לבין הים התיכון. בכך היא נתנה לספינות ששייטו בין אסיה לאירופה אפשרות מעבר בלי ההכרח להקיף את אפריקה. סיפרה של תעלת סואץ. משתתפים: פרופ' שמעון שמיר, פרופ' אלי פודה,פרופ' בלה גליל