הקרב הנשכח הוא הקרב השלישי על מתחם לטרון במלחמת העצמאות. באותה המלחמה ניסה צה"ל לכבוש את המבצר מידי הלגיון הירדני חמש פעמים. הוא נכשל בכל הניסיונות. בקרב הזה השתתפו חטיבות הפלמ"ח בפיקודו של יגאל אלון. מהלכי הקרב לא תואמו כהלכה. פיקוד הפלמ"ח לא היה ערוך כהלכה וגם הקרב הזה הסתיים בכישלון צורב ובהרבה הרוגים ופצועים
40 שנה להפצצת הכור הגרעיני העיראקי שליד בגדד. חיסול הכור בידי חיל האוויר הישראלי הייתה הצלחה גדולה שהכתה את אירופה וארה"ב בתדהמה. הן גינו את ישראל על המעשה אבל לאחר מכן חזרו בהן. בינתיים התרסק חלומו של הרודן העיראקי סאדם חוסיין להפוך את מדינתו למעצמה גרעינית מקומית ובעזרתה גם לחסל את מדינת ישראל.
על ספרו החדש של פרופ' דניאל ברטל "אזור הנוחות של חברה בסכסוך", בו ניסה להסביר תופעה פסיכולוגית ולפיה אנשים החיים בתוך סכסוך מתמשך – מתאימים את עצמם לאורך הסכסוך ויוצרים את מנגנון הנוחות האישי שלהם. לצורך יצירת המסגרת האישית המגוננת הם דבקים בנרטיב הסכסוך כפי שמובא להם ע"י הגורמים השלטוניים במדינה בה הם חיים.
על אירועי מאי 1951 כשמפלגת הפועלים המאוחדת התפלגה למפלגת שמאל קיצונית ההולכת אחרי הקו הסטליניסטי של מוסקבה ולמפלגה ציונית סוציאליסטית המתנגדת לו. הסיפור הקשה ההוא פיצל קיבוצים ובסופו של דבר נותר תעלומה אנושית שגם היום אינה ברורה לגמרי.
80 שנה להקמת הפלמ"ח: על תרומתו המיוחדת לצבא הקבע הגדול של הישוב היהודי בארץ ישראל להגנת המדינה שזה עתה נולדה והניצחון הגדול על צבאות ערב הסדירים שניסה להשמידה, תרומתו המיוחדת של הפלמ"ח לתרבות הארץ-ישראלית והישראליות שהתפתחה כאן בשנים לשפני קום המדינה ובשנים שאחרי כן – למעשה עד שנות השבעים של המאה הקודמת
בעקבות ספרו החדש של רון בן-ישי "חי במלחמה", נדבר על ההיסטוריה של הכתבות הצבאית בישראל מהימים הראשונים של המדינה ועד היום. דיברנו על הבעיות הנוגעות לאחריותו של הכתב הישראלי לכיסוי חדשותי נאות ובמקביל לביטחון המדינה, וכיצד שתי המגמות השתנו במרוצת השנים, ביחד עם השינויים הטכנולוגיים הגדולים בעבודת הכתבות בשטח
על מושבות הברון רוטשילד בארץ ישראל והביקורת על משטר הפקידות הקשה שהוקם כאן, כדי לפקח על הכספים שנתרמו כדי לסייע לאיכרי המושבות להתקיים מעבודה חקלאית ולהתבסס. על הרופאים בארץ ישראל באותה העת, ד"ר הילל יפה, שהיה גם עסקן ציוני חשוב. לא הייתה תמימות דעים על כוונותיו של הברון רוטשילד – אבל לא היה ספק כי בלי עזרתו – לא היה מפעל ההתיישבות מחזיק מעמד
על השליחות המיוחדת של בנציון ישראלי ויאני אבידוב להביא לישראל חוטרי תמרים משובחים כדי לפתח במדינה הצעירה ענף חקלאי חדש. החלום היה חלומו של בנציון ישראלי שנהרג באסון במעגן ביולי 1954. את החלום השלים איש המוסד יאני אבידוב, שרכש עשרות אלפי חוטרים באיראן ובעיראק – תוך כדי סכנה ממשית. לאחר מסע מפרך החוטרים הגיעו לישראל ומהם קמה תעשיית התמרים בישראל המגלגלת היום קרוב למיליארד דולר
סיפורו של צי הצוללות בחיל הים של ישראל: הקמתה של השייטת ב-1959 על בסיס צוללות בריטיות ששירתו במלחמת העולם השנייה והתקדמות השייטת עד לדור הנוכחי של צוללות הדולפין מתוצרת גרמניה, על חשיבות של העצומה של שייטת שבע בהיותה בעלת כוח מהלומת הרתעה נגד אויבי המדינה אלפי קילומטרים מגבולותיה. השקט הנשמר כיום, הוא במידה רבה תוצאת נוכחותה של שייטת שבע
100 שנים לפרעות 1921 ביהודי העיר יפו: על האירועים עצמם בהם נהרגו עשרות יהודים והפיכתה של תל-אביב משכונה בת 3600 בני-אדם לעיר של ממש, כשלמאורעות היה חלק מרכזי בתהליך הזה. במה שונים מאורעות יפו בשנת 1921 והפרעות ביהודים במזרח אירופה באותן שנים עצמן ובמה דומים?