כאן במה

כשהירח הולך לישון לבדו בפעם הראשונה, הוא נאלץ להתמודד עם הפחד הכי גדול שלו- החושך. לא קל לירח להתגבר על הפחד אך לבסוף, כשהוא מצליח, הוא פוגש יצור פלא מקסים וזוכה בחברות נצח 

לאחר שפרסם תמונות ערום של ידוענית, האקר בשם פיקטיב מוצא את עצמו נלחם על חייו מול חוקר מסתורי וחסר רחמים 

על רקע ציוצי ציפורים, נשמעות מילותיו האחרונות של נידון למוות, שמאבד את הכרתו כאשר נשארות לו עוד 5 מילים אחרונות לפי החוק. מפקד הטקס הציני וקר הלב ועוזרו הנאמן והתמים מתושלח, נשארים עם הדילמה – האם לערוף או לא לערוף? 

התסכית מציף שאלות על המקום של כל אחד מאיתנו ועל תחושת הפספוס שתמיד נמצאת שם. כפי ששם היצירה מרמז, נכנסות הדמויות אחת לעולמה של השנייה לזמן קצוב, לרגע אחד שאחריו שום דבר אינו כפי שהיה 

במכולת קטנה בשכונת עג'מי ביפו, על לוח שחמט המשמש כ"זירה" קבועה למפגשים בין אב לבתו, מתפתח מאבק בין השניים הנוגע בשאלות חייהם המורכבות - שאלות על זהות, נאמנות, מסורת, חופש בחירה, גבולות, עצמאות, פחד ואהבה 

נטע וינר וסתיו מרין בקרב זוגי על פיצוח הקוד של שפות הגוף, הלשון והלב. דואט פיזי-ווקאלי על האלימות והרוך שבתוך ומחוץ לזוג במקום הזה בזמן הווה. ביצירה זו עוסקים נטע וינר וסתיו מרין בזוגיות וביחסי כוח, דרך בחינה נפרדת ומשולבת של שפות-אם: שפה גברית, שפה נשית ושפת גוף. אמנית תנועה ואמן מילים נפגשים להתגוששות אמנותית, בניסיון לחקור ולדבר על תקשורת, כוח, שליטה, ברית ושותפות. 

15 הבזקים מתוך התכתבות של שני זרים שחיפשו בית ומצאו בטעות אחד את השני.  שיחה לקונית בעקבות פוסט על דירה להשכרה נסדקת ונשטפת באינטימיות בלתי צפויה. אחת רוצה לברוח אל דירה חדשה, אחד רוצה לברוח מדירה ישנה, שניהם נשארים במקומם הבטוח בין גבולות המסך. יצירתו של מעין אבן. 

זוג מבוגר נמצא בבידוד כבר תקופה ארוכה. למרות הבדידות, השעמום והמחסור, הם מנסים לשמור על שגרה. סמואל בקט כתב את המחזה הזה על עולם פוסט אפוקליפטי, אחרי שואה גרעינית. אבל דווקא עכשיו בזמן הקורונה הוא מרגיש רלוונטי מתמיד. המחזה הוקלט בבתיהם של שני השחקנים, כל אחד בנפרד, בזמן שהם נמצאים בבידוד - גם במציאות. יצירתה של ריקי חיות.