""הוא דיבר איתך?" "שתק עד צומת בילו." "ואז?"..."
"הדבר קרה בשנת 1923 או 1924. בהמבורג, אם אינני טועה. הימים הם ימי אסונות הבורסה וירידה מסחררת בערך הכסף..."
""אני מאוהב באשתי." הוא אמר – הערה מיותרת, מפני שלא הטלתי ספק בחיבה שלו לאישה שהתחתן איתה. הלכנו במשך עשר דקות ואז הוא אמר את זה שוב..."
"גילה היתה נערה חמודה, קצת עגלגלה, וכשהיתה צוחקת צחקה עד דמעות, ואילו האנזי היתה נערה חמודה ודקה וגם מחייכת דקות..."
"אלזו, אני משוגעת עליו ולא איכפת לי מה יגידו השכנים. שאם ירצה, אפילו אלבש חצאית עור עם שסע בשבילו. ובלי תחתונים. נו, זקנה משוגעת, זה מה שאני, חת'כת סמרטוט שעבר זמנו..."
"בקיץ 1977 עברת לגור למשך חודש באחד העם 90 בתל אביב. הקיץ היה קיץ. באחד העם 90 לא היה מזגן..."
"מי זוֹ חוּמִית? מַה קָרָה לָהּ, וְאֵיךְ הָיָה כָּל הַדָּבָר? הִנֵּה, שְׁמַע..."
"היא כל-כך שמחה שהחתונה הסתיימה. המכונית הלא-מקושטת עצרה מול המלון בקצה הטיילת. הם יצאו והוא התחבק לשלום עם החבר הכי טוב שלו, שנָהג..."
"אין ספק שמיום ליום הוא יהיה זקן יותר, רחוק יותר מהימים שבהם היה שמו בוב, מהשֹיער הזהוב שהיה נשמט על רקותיו..."
"המדען הראשי של מכון וייצמן נשם עמוק, והפעיל את המתג הסודי בגב של ההיטלר. ההיטלר מיצמץ..."