הכנסת אישרה הערב (שני) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק עונש מוות למחבלים שהגישה מפלגת עוצמה יהודית. 62 חברי כנסת תמכו בהצעה, ו-48 התנגדו לה. חבר כנסת אחד נמנע.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הצביע בעד החוק, בעוד יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ וחבר סיעתו חילי טרופר הצביעו נגדו. יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן לא נכח בסבב הראשון של שמות חברי הכנסת, אך הצביע בעד החוק בסבב השני.
יוזמת החוק, חברת הכנסת לימור סון הר מלך, אמרה בדיון כי היא שליחה של אלפי משפחות שכולות, ובראשן משפחתה שלה. "אני נושאת איתי את זכרו של בעלי שולי השם ייקום דמו, את המבט של המחבלים שירו בנו בקור רוח ואת קולם של ילדיי האהובים שגדלו לתוך מציאות של חלל עצום. במשך שנים חווינו מעגל אכזרי של טרור, מאסר, שחרור בעסקאות מופקרות וחזרה של מפלצות האדם לרצוח יהודים. והיום, חבריי, המעגל הזה נגדע", אמרה.
ח"כ גלעד קריב, שהוביל את מאבק האופוזיציה נגד החוק, מסר כי הוא מתכוון לעתור לבג"ץ נגדו. "מדובר בחוק שהוא חרפה, הן מצד תוכנו והן מצד הדרך הפוליטית בה הוא אושר בכנסת - עסקה רקובה של מזומנים לישיבות תמורת חבל תלייה לסיעת עוצמה יהודית. זה חוק לא מוסרי, שעומד בסתירה לערכי היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ולהוראות הדין הבין-לאומי שישראל קיבלה על עצמה", אמר.
בכירים בקואליציה אמרו כי בניגוד לטענות במפלגתה של סון הר מלך, נוסח החוק עשוי לחול גם על מחבלים יהודים. זאת, משום שהגדרת העבירה כטרור שמטרתו "לשלול את קיום המדינה" עשויה לכלול גם קבוצות כמו נערי הגבעות או פלגים חרדיים קיצוניים שאינם מכירים במדינה או בסמכותה.
בתגובה לאישור החוק, הרשות הפלסטינית הוציאה הודעת גינוי חריפה, וכינתה אותו עונש מוות לאסירים פלסטינים. בהודעת הרשות נכתב כי החוק מנוגד לחוק הבין-לאומי וכי מדובר ב"פשע מלחמה נגד העם הפלסטיני", כחלק מצעדי ההסלמה הישראליים בעזה, בגדה ובמזרח ירושלים. "חוקים וצעדים אלו לא יצליחו לשבור את רצון עמנו, ולא יגרמו לו לחזור בו מלהמשיך במאבקו הלגיטימי כדי להשיג את חירותו ולהקים מדינה פלסטינית עצמאית שבירתה ירושלים המזרחית".
הרשות הזהירה מההשלכות של חוק זה, שעלול להגביר את המתיחות וההסלמה, ולסכן את ההזדמנויות להביא לביטחון והיציבות באזור, והדגישה כי סוגיית האסירים "תישאר בראש סדר העדיפויות שלה, ושתמשיך בכלל הרמות הבין-לאומיות להבטיח את ההגנה עליהם, שחרורם, והעמדה לדין של האחראים על הפשעים נגדם".
משרד זכויות האדם של האו"ם גינה גם הוא את החוק: "האו"ם מתנגד לעונש מוות תחת כל הנסיבות. אכיפת החוק החדש תפר את החוק הבין-לאומי האוסר על עונש אכזרי ולא הומני".
מצרים, שמשתמשת בעצמה בעונש מוות מאז ומעולם נגד מורשעים בעבירות טרור, גינתה גם היא את חוק עונש מוות למחבלים, וטענה כי החוק הוא "הפרה של החוק הבינלאומי" ו"פגיעה ביסודות המשפט ההוגן". מצרים טוענת שהעובדה שהחוק מופעל כנגד פלסטינים בלבד מחזקת אפליה ומחזקת "משטר הפרדה גזעית", וכן מזהירה מהשלכות החוק על המצב בשטחים.
בירדן פרסמו גינוי דומה וטענו כי מדובר בחוק גזעני, מפלה, לא-לגיטימי ומנוגד לחוק הבינלאומי, בכך שצפוי להיות מיושם בשטחים ומגביר את השליטה המשפטית הישראלית עליהם.
על פי הנוסח שגובש, שפורסם לראשונה לפני כחודשיים בכאן חדשות ברשת ב - ביצוע עונש המוות ייעשה באמצעות תלייה. את גזר הדין יבצע סוהר שימונה לשם כך על ידי נציב שירות בתי הסוהר (שב"ס). החוק קובע כי זהותם של הסוהרים המבצעים תישאר חסויה, ותוענק להם חסינות פלילית מלאה.
עוד קובע הנוסח כי המחבלים המורשעים יושמו במתקן כליאה נפרד ולא ניתן יהיה לבקרם, למעט גורמים מוסמכים, ופגישה שלהם עם עורך דין תתקיים רק בהיוועדות חזותית ולא פיזית. ביצוע העונש נקבע לפרק זמן של 90 יום ממועד מתן גזר הדין. במעמד ההוצאה להורג יהיו נוכחים מנהל הכלא, נציג הרשות השופטת, מבקר רשמי ונציג מטעם משפחת המחבל.
