בג"ץ דן הבוקר (ראשון) בבקשה לביזיון בית המשפט בעתירות שדורשות מהמדינה לאכוף את החובה לגייס חרדים ולהפעיל סנקציות נגד משתמטים. בהרכב יושבים המשנה לנשיא נעם סולברג, והשופטים דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר ועופר גרוסקופף.
במהלך הדיון אמרה וילנר: "מה שמטריד זה חוסר אחידות באכיפה. המספרים של האכיפה מול הציבור הכללי - אלה פערים אדירים, איפה השיוויון?". וילנר הוסיפה: "השאלה הייתה למה כן נוקטים נגד מי שאינו חרדי".
נציגת היועמ"שית נטע אורן אמרה: "מבצעי אכיפה הניבו הפרות סדר קשות, חסימות. פרצה מלחמה וגורמי הצבא והמשטרה היו עסוקים בפעולות מלחמה". השופט סולברג השיב: "את יכולה להתחייב שהמשטרה תעשה את תפקידה בריכוזים חרדיים?".
גרוסקופף הוסיף: "אין למשטרה כוח אדם? זה נכון לכל המשתמטים - כל משתמט לא יעוכב? הוא מקבל פתק לסור ללשכת הגיוס. כרגע אין למשטרה כוח אדם גם להמתין חצי שנה עד שהמשטרה הצבאית תגיע".
לאחר דין ודברים מול מזכיר הממשלה יוסי פוקס, השופט סולברג אמר: "התחושה היא שהפינג פונג הזה נועד למשוך זמן. אני לא רוצה להיות בוטה, מה כן אפשר כדי ליישם את פסק הדין שניתן?".
מזכיר הממשלה פוקס ציטט את הרמטכ"ל בדיון בבג"ץ על אי גיוס חרדים: "בלי חוק הגיוס והארכת השירות ל-36 חודשים - צה"ל יקרוס"https://t.co/uRw1TH5KSm@shemeshmicha pic.twitter.com/PrCedrLKZa
— כאן חדשות (@kann_news) April 12, 2026
עוד במהלך הדין מזכיר הממשלה פוקס ציטט את הרמטכ"ל בדיון בבג"ץ על אי גיוס חרדים: "בלי חוק הגיוס והארכת השירות ל-36 חודשים - צה"ל יקרוס".
בצה"ל הכחישו: "בהמשך לפרסומים באשר לדברים שיוחסו לרמטכ"ל, נבהיר כי כפי שהתבטא כבר מספר פעמים בעבר, הרמטכ"ל התייחס בדבריו למחסור בכוח אדם בצה"ל, ובכלל זה למחסור בלוחמים, על רקע הגידול בהיקף המשימות המבצעיות. הרמטכ"ל הדגיש את הצורך בקידום מענה חקיקתי כולל, ובתוך כך הארכת שירות החובה ל-36 חודשים, עדכון חוק המילואים והסדרה שתאפשר את הגדלת היקף המתגייסים לצה"ל. יובהר כי הרמטכ"ל לא הביע תמיכה בחוק גיוס ספציפי כזה או אחר".
עוד נכתב: "הרמטכ"ל התריע בדיוני הקבינט כי החל מינואר 2027 צפוי לרדת אורך השירות הסדיר ל-30 חודשים. ירידה זו בסד"כ, במקביל לעלייה בהיקף משימות צה"ל, תגרום לעומס בלתי סביר על משרתי המילואים".
לאחר שורת התפרצויות פצח נציג העותרים עו"ד אליעד שרגא בקללות בעקבות דברי נציגי הצבא והמדינה: "סמ**ערס. שקרנים רמאים".
הדיון בבג"ץ על אי-גיוס החרדים: נציג העותרים, עו"ד אליעד שרגא, נשמע מקלל בעקבות דברי נציגי הצבא והמדינה@shemeshmicha pic.twitter.com/hZmnn3zMZx
— כאן חדשות (@kann_news) April 12, 2026
העותרים טוענים כי הממשלה ביזתה את בית המשפט בכך שלא ביצעה פסק דין שניתן לפני כחצי שנה, ולפיו עליה לאכוף את הגיוס. העותרים מבקשים להטיל עיצומים אישיים על ראש הממשלה ועל השרים הנמנעים מליישם את פסיקת בית המשפט.
בנובמבר האחרון בג"ץ הורה פה אחד לממשלה לגבש תוך חודש וחצי מדיניות אפקטיבית שכוללת סנקציות כדי לאכוף גיוס, והדגיש כי אין לאפשר הטבות למשתמטים, בהן סבסוד. "התנערות זו מאכיפת הוראות חוק שירות ביטחון מהווה הפרה של חובת הרשויות המוסמכות לאכוף את חוקי המדינה, חותרת תחת חובת הגיוס, מרוקנת את הוראות חוק שירות בטחון מתוכנן, ואף עולה כדי אכיפה סלקטיבית", נכתב בפסק הדין.
ביוני 2024 בג"ץ קבע פה אחד כי חובה לגייס בני ישיבות ולשלול תקציבים מישיבות שתלמידיהן אינם מתגייסים. בהחלטתם, כתבו תשעת השופטים כי בעת הזאת אין מסגרת חוקית המאפשרת להבחין בין תלמידי הישיבות לשאר המיועדים לשירות צבאי. לפיכך, למדינה אין הסמכות להורות על הימנעות גורפת מגיוסם, ועליה לפעול בהתאם להוראות חוק שירות ביטחון.
